המלחמה בדייר הסרבן: חתם על עסקת פינוי בינוי לאחר שנתבע 27 מיליון שקל

עסקת הפינוי בינוי ברחוב העצמאות ביהוד סוף כל סוף תוכל לצאת לדרך, לאחר שדייר סרבן שנתבע חתם על העסקה
לירן סהר | (6)

מיזמי התחדשות עירונית לא מעטים "נתקעים" בעקבות סרבנותו של אחד הדיירים, לא פעם ללא סיבה מוצדקת. בבניין ישן ברחוב העצמאות ביהוד 32 בעלי דירות החליטו ליזום פרויקט של פינוי בינוי ולזכות בדירות חדשות.

לאחר משא ומתן ארוך מול היזם הוסכם כי כל בעלי הדירות, שכיום מתגוררים בדירות בשטח של 60 מ"ר, ייזכו בשתי דירות חדשות במיזם. לאחר פינויו והריסתו של הבניין, עתיד להיבנות על השטח בניין המתנשא לגובה של 15 קומות בן 120 דירות בשטח של 120 מ"ר.

הפרויקט נתקע בעקבות סרבנותו של אחד מבעלי הדירות לחתום על העסקה ללא סיבה מוצדקת, אולם לאחר שנתבע על ידי שכניו ב-27 מיליון שקל נעתר השכן הסרבן לחתום. התביעה נולדה כתוצאה מקבלת "חוק הדייר הסרבן", אשר מאפשרת לבעלי דירות לתבוע שכנים על נזקים, אם אלה מסרבים להשתתף בפרויקט של פינוי בינוי מטעמים לא סבירים, וזאת לאחר הסכמה של למעלה מ- 80% מקרב בעלי הדירות במתחם המעוניינים בפרויקט.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ד 04/12/2011 20:09
    הגב לתגובה זו
    http://www.calcalist.co.il/real_estate/articl ברור שיחס של פחות מ-1:4 לא יכול בכלל לאפשר לקבלן לתת שתי דירות חדשות כפולות לכל דייר
  • ש 04/12/2011 21:52
    הגב לתגובה זו
    לא ניתן לפתוח את הקישור.
  • 3.
    ברוך 04/12/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
    שימו לב שדיירי הבניין קיבלו כ-53% מהדירות בבנין . אני חושב שזו עיסקת פינוי בינוי ראשונה מסוגה שהיזם אינו חזיר ונותן לדיירי הבניין את מה שבאמת מגיע להם. זוהי עיסקה מצויינת והוגנת לכל הצדדים. אין להסתפק בפחות ממה שמגיע לדיירים. כל הכבוד לדיירים שניהלו מו" מ שתוצאתו מצויינת עבורם. לא ברור מדוע אותו דייר סרבן לא מסתפק בתמורה כל כך יפה.
  • ד 04/12/2011 20:06
    הגב לתגובה זו
    לשתי דירות 60 או לדירה כפולה ממה שיש להם כיום. אם היזם ייתן לדיירים 64 דירות מ-120 עם כל העלויות של פינוי בינוי דיור חלופי ועלויות בניה אין לו לדעתי שום סיכוי להרוויח. משהו פה לא מסתדר
  • 2.
    הם רעה חולה, חמדנים ללא שום פרופורציה (ל"ת)
    הדיירים הסרבנים 04/12/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ככה זה יהודים 04/12/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
    והם דורשים עוד, לא סתם שונאים אותנו בעולם
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.