האם השינוי בגישה של מנהיגי אירופה בנוגע למשבר החובות המשתולל ביבשת הישנה מזה כמעט שנתיים הצליח לשנות את הגישה של שני מנהלי השקעות בעלי שם הידועים בפסימיות שלהם כלפי שוקי המניות? סימנים ראשוניים מרמזים שכן.

ג'ורג' סורוס, אשר יודע דבר או שניים על משברים בכלכלות, ופרופ' נוריאל רוביני המכונה ד"ר דום, התייחסו היום, כל אחד בנפרד למשבר החובות באירופה, והעריכו כי עדיין לא מאוחר מידי בכדי להציל את גוש האירו.

סורוס - אוהב את רעיון הבזוקה ומעודד מהאישה החזקה בעולם

סורוס שואב תקווה מה'בזוקה' ומהאישה החשובה בעולם. ראשית, הרחבת קרן הסיוע מ-440 מיליארד אירו צריכה, לדבריו, לשמש כמפלט האחרון למערכת הבנקאות האירופית, דבר שלא קיים בינתיים. התוצאה תהיה שמדינות כגון איטליה וספרד יוכלו ללוות בריבית זניחה. "זה טריק, אבל טריק שיעבוד".

הסיבה השנייה לאופטימיות של סורוס נעוצה באנגלה מרקל. "זה לגמרי בידיים של גרמניה. היחס של אנגלה מרקל השתנה, היא מזהה שהאירו נמצא בסכנה קיומית והיא מוכנה לסכן את עתידה הפוליטי בכדי לשמור עליו. אני חושב שהיא מכירה בכך שגרמניה גרמה למשבר לצאת מכלל שליטה, והיא פועלת עכשיו כדי לתקן את זה".

עם זאת סורוס מסייג ומזהיר כי הזמן אוזל, המנהיגים חייבים לשנות את האסטרטגיה שלהם בצורה פונדמנטלית. "כרגע, המשבר הגיע לשיא חדש, ברקע למשבר הפוליטי ביוון באיטליה. כל המאמצים כדי למנף את ה-EFSF נתקלים בקשיים משפטיים או טכניים".

רוביני: "יצירת מלווה של מפלט אחרון"

הכלכלן נוריאל רוביני גם הביע היום את דעתו על המשבר כשאמר: רק אם מנהיגי האיחוד האירופי ישתמשו בבנק המרכזי האירופי (ECB) כ"מלווה של מפלט אחרון", יישמו תוכנית תמריצים, יגרמו ל-ECB להוריד את הריבית ל-0% ובכך יגרמו לפיחות במטבע האיזורי, אז גוש האירו יצליח להימנע מקריסה.

רוביני מדבר על מצב בו הבנק המרכזי באירופה יקנה אג"ח של ממשלות האירו ללא הגבלה. כיום הבנק משקיע מאמצים לייצב את מערכת הפיננסית על ידי קניית אגרות החוב הממשלתיות אך בהיקף נמוך יחסית. כמו כן, הוא התנגד עד כה לקחת תפקיד כלשהו במינופה של קרן הייצוב האירופית ואף אמר למדינות בגוש האירו כי אין הוא מתכוון להציל את המדינות הכושלות ממשבר החוב.

בטור, שהתבסס על שורה של ציוצים שפרסם בטוויטר, רוביני שב וטוען כי קרן היציבות הפיננסית האירופית (EFSF) היא "תרנגול הודו שלא יצליח לעוף". רוביני הדגיש שרק דפלציה משמעותית של האירו תשיב את הצמיחה למדינות הפריפריה של הגוש, ולכן ימיה של איטליה ספורים.