מגדל: "איטליה בתשואה של 6.6%, מדינות במצבה ירדו על ארבע והתחננו לסיוע"
מאז זנח ראש הממשלה היווני את רעיון משאל העם, מתקדמת המדינה מוכת החובות במסלול מקרטע למניעת פשיטת רגל. פאפנדראו ומנהיג האופוזיציה אנטוניס סמאראס הסכימו להקים ממשלת אחדות, שפאפנדראו לא יעמוד בראשה, ושתאשר את תוכנית החילוץ האירופית.
הממשלה היוונית צפויה לנטוש חלק מעקרונות המדיניות הסוציאליסטית של מפלגת השלטון הקודמת ולהעביר את צעדי הצנע. בתמורה יועבר הסיוע ליוון אשר יעמוד על סך 130 מיליארד אירו וכמו כן, יועבר תשלום מיידי של בסך 8 מיליארד אירו שאושר למדינה כחלק מחבילת הסיוע שקיבלה ב-2010.
רוברט כרמלי, מנהל השקעות נאמנות חו"ל במגדל שוקי הון, בשיחה עם Bizpoortal: "המהלך היווני הוא חיובי אך לא פותר את הבעיות הכרוניות בגוש האירו, גם לא בטווח הקצר". כעדות לכך, תשואת האג"ח היווני ל-10 שנים עומדת עדיין על 27%.
"הבעיות המושרשות בגוש האירו הן שלוש: אחת, מדובר ביישות לא מוגדרת ולא מאוחדת. האזרח הגרמני לא מרגיש ערב לגורלו של שותפו היווני לגוש. כתוצאה מכך, חסר גוף אחד ומרכזי שיקבל החלטה מהירה. שנית, הצמיחה נמוכה, אירופה נמצאת כעת במיתון, וזה תלויה בגורמים כמו הבעיה הדמוגרפית ובסקטור הציבורי המנופח. באיטליה לדוגמא הממוצע הדמוגרפי עומד על פחות מילד אחד במשפחה כאשר ממוצע מיטבי לצמיחה עומד על 2.3 ילדים".
הדבר השלישי, כרמלי מסביר, הוא שהחובות בגוש גבוהים והמינופים גבוהים. נקח את איטליה לדוגמא, מדינה עם החוב השלישי בגודלו בעולם. החוב לתוצר עומד על 120% ומרבית החוב הוא עם מח"מ קצר כך שהממשלה צריכה לגלגל חוב בטווח הקצר והיא חייבת לגייס כספים בטווח המיידי.
איטליה חייבת כמעט 1.6 טריליון אירו (2.2 טריליון דולר) למחזיקי האג"ח יותר מספרד, פורטוגל ואירלנד ביחד, מה שהופך אותה לפגיעה מאוד לשינויים בעלויות המימון. היחס חוב לתוצר של המדינה עומד על 120% והינו השני בגודלו בגוש האירו אחרי יוון.
כיום ברור שקשה ואפילו בלתי אפשרי למדינה לשרת את החוב בתשואה כזו כמו שנראית באיטליה - 6.6%. מדינות במצב דומה שנצפו באיגרות החוב שלהן תשואות 6.5% ומעלה, כמו פורטוגל למשל, נאלצו להיעזר בסיוע. "השווקים רוצים שברלוסקוני יעביר קיצוצים באיטליה".
- 4.רביב 07/11/2011 16:14הגב לתגובה זורק חבל שהוא לא מצליח ליישם את זה בקרנות חו" ל שלו
- 3.פרוס 07/11/2011 14:19הגב לתגובה זואם אירופה תנסה להיחלץ לעזרת איטליה אזי נראה בעתיד הלא רחוק איך האירו הופך ללירטה. גוש האירו על סף התפרקות.
- 2.פרוס 07/11/2011 14:17הגב לתגובה זואם אירופה תענה לאיטליה האירו עוד יהפוך ללירטה . גוש האירו על סף התפרקות מקסימום שנה
- 1.אין הסבר אחר 07/11/2011 12:19הגב לתגובה זובתי השקעות גדולים יורדים עכשיו על איטליה בכוונה תחילה
- פרוס 07/11/2011 14:23הגב לתגובה זואם אירופה תענה לחילוצה של איטליה האירו חיש מהר יפוך ללירטה. הגוש על סף התפרקות מקסימום שנה מהיום.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.