מגדל: "איטליה בתשואה של 6.6%, מדינות במצבה ירדו על ארבע והתחננו לסיוע"
מאז זנח ראש הממשלה היווני את רעיון משאל העם, מתקדמת המדינה מוכת החובות במסלול מקרטע למניעת פשיטת רגל. פאפנדראו ומנהיג האופוזיציה אנטוניס סמאראס הסכימו להקים ממשלת אחדות, שפאפנדראו לא יעמוד בראשה, ושתאשר את תוכנית החילוץ האירופית.
הממשלה היוונית צפויה לנטוש חלק מעקרונות המדיניות הסוציאליסטית של מפלגת השלטון הקודמת ולהעביר את צעדי הצנע. בתמורה יועבר הסיוע ליוון אשר יעמוד על סך 130 מיליארד אירו וכמו כן, יועבר תשלום מיידי של בסך 8 מיליארד אירו שאושר למדינה כחלק מחבילת הסיוע שקיבלה ב-2010.
רוברט כרמלי, מנהל השקעות נאמנות חו"ל במגדל שוקי הון, בשיחה עם Bizpoortal: "המהלך היווני הוא חיובי אך לא פותר את הבעיות הכרוניות בגוש האירו, גם לא בטווח הקצר". כעדות לכך, תשואת האג"ח היווני ל-10 שנים עומדת עדיין על 27%.
"הבעיות המושרשות בגוש האירו הן שלוש: אחת, מדובר ביישות לא מוגדרת ולא מאוחדת. האזרח הגרמני לא מרגיש ערב לגורלו של שותפו היווני לגוש. כתוצאה מכך, חסר גוף אחד ומרכזי שיקבל החלטה מהירה. שנית, הצמיחה נמוכה, אירופה נמצאת כעת במיתון, וזה תלויה בגורמים כמו הבעיה הדמוגרפית ובסקטור הציבורי המנופח. באיטליה לדוגמא הממוצע הדמוגרפי עומד על פחות מילד אחד במשפחה כאשר ממוצע מיטבי לצמיחה עומד על 2.3 ילדים".
הדבר השלישי, כרמלי מסביר, הוא שהחובות בגוש גבוהים והמינופים גבוהים. נקח את איטליה לדוגמא, מדינה עם החוב השלישי בגודלו בעולם. החוב לתוצר עומד על 120% ומרבית החוב הוא עם מח"מ קצר כך שהממשלה צריכה לגלגל חוב בטווח הקצר והיא חייבת לגייס כספים בטווח המיידי.
איטליה חייבת כמעט 1.6 טריליון אירו (2.2 טריליון דולר) למחזיקי האג"ח יותר מספרד, פורטוגל ואירלנד ביחד, מה שהופך אותה לפגיעה מאוד לשינויים בעלויות המימון. היחס חוב לתוצר של המדינה עומד על 120% והינו השני בגודלו בגוש האירו אחרי יוון.
כיום ברור שקשה ואפילו בלתי אפשרי למדינה לשרת את החוב בתשואה כזו כמו שנראית באיטליה - 6.6%. מדינות במצב דומה שנצפו באיגרות החוב שלהן תשואות 6.5% ומעלה, כמו פורטוגל למשל, נאלצו להיעזר בסיוע. "השווקים רוצים שברלוסקוני יעביר קיצוצים באיטליה".
- 4.רביב 07/11/2011 16:14הגב לתגובה זורק חבל שהוא לא מצליח ליישם את זה בקרנות חו" ל שלו
- 3.פרוס 07/11/2011 14:19הגב לתגובה זואם אירופה תנסה להיחלץ לעזרת איטליה אזי נראה בעתיד הלא רחוק איך האירו הופך ללירטה. גוש האירו על סף התפרקות.
- 2.פרוס 07/11/2011 14:17הגב לתגובה זואם אירופה תענה לאיטליה האירו עוד יהפוך ללירטה . גוש האירו על סף התפרקות מקסימום שנה
- 1.אין הסבר אחר 07/11/2011 12:19הגב לתגובה זובתי השקעות גדולים יורדים עכשיו על איטליה בכוונה תחילה
- פרוס 07/11/2011 14:23הגב לתגובה זואם אירופה תענה לחילוצה של איטליה האירו חיש מהר יפוך ללירטה. הגוש על סף התפרקות מקסימום שנה מהיום.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
