תיק האשראי הגרוע של בנק לוידס הבריטי - זו פצצה מתקתקת
כולם מדברים על יוון, ועל ההשלכות האפשריות של התמוטטותה על גוש האירו. בדרך, שוכחים לבחון כמה דוגמאות של מוסדות פיננסים אירופיים במדינות מפותחות, שמצבם בכי רע. ללא כל קשר לחשיפה לאג"ח של יוון. להלן אחת מהדוגמאות:
קבוצת לוידס הנה גוף פיננסי הפועל בעיקר בבריטניה, בתחומי הקמעונאות הפיננסית, ביטוח ובנקאות בינלאומית. היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-32 מיליארד דולר והנה הרביעית בגודלה בבריטניה (לפי שווי שוק).
בספטמבר 2008 הודיעה לוידס על מיזוג עם HBOS, בנק בריטי אחר, שנקלע לצרות בשל תיק אשראי מאד בעייתי. זה היה אחד המיזוגים החפוזים ביותר בהיסטוריה הפיננסית של בריטניה ואולי בעולם המערבי כולו. מצבו של HBOS היה כה גרוע, עד כי לא יכול היה לשרוד ללא המיזוג. ממשלת בריטניה, למודת ניסיון מהתמוטטותם של בנק Northern Rock בממלכה ובית ההשקעות ליהמן ברזרס בארה"ב, הודיעה שתתעלם מחוקי ההגבלים העסקיים, ותאשר אותו. בכל סביבה עסקית אחרת, מיזוג כזה לא היה מתקיים בשל היקפו והגבלת התחרותיות בעקבותיו. אולם החשש מקריסת בנק נוסף עלה על שיקולים ארוכי טווח.
בסוף שנת 2008 ממשלת בריטניה נאלצה להזרים כ-37 מיליארד פאונד לסיוע ל-Lloyds ו-HBOS הממוזגים, וכן ל-Royal Bank of Scotland. מאז מחזיקה ממשלת בריטניה בכ-41% ממניות לוידס. באופן רשמי, היא תמשיך להחזיק בשיעור זה, עד שמצבו של הבנק יתייצב. אבל כפי שאציג בהמשך, כנראה יחלוף עוד זמן רב עד שתמכור את המניות.
תיק האשראי הגרוע בעולם המערבי
מאז המיזוג עם HBOS, קבוצת לוידס הכפילה את גודלה. כעת היא מחזיקה ב-30% משוק המשכנתאות בבריטניה וכ-50% משוק החיסכון. אולם איכות האשראי שלה הנה מהגרועות ביותר בעולם הפיננסי. שיעור האשראי הבעייתי מסך תיק האשראי עומד על 10.3%. מדובר באשראי שחדל לשלם קרן וריבית והבנק לא הצליח להגיע להסדר פריסה עם נושיו.
היחס המקובל היום בעולם, גם לאחר המשבר, עומד על 2.5%-4%. אפילו בבנקים האיטלקיים הגדולים היחס אינו עולה על כ-5%. החשיפה הגבוהה לשוק המשכנתאות המקרטע בבריטניה, היא שמביאה להידרדרות האשראי בלוידס. ירידה חדה נוספת במחירי הדירות בבריטניה, משמעותה הפסדי אשראי גבוהים נוספים. מעבר לכך, לוידס חשוף לאשראי לאירלנד בהיקף של כ-25 מיליארד פאונד, כשיותר ממחציתו אשראי בעייתי.
- 2.מומו 07/11/2011 13:27הגב לתגובה זושבטורים הראשונים היית משעממת אבל השלוש האחרונים פשוט סקירות מעולות. ולשאלתי איך ישפיע מצב הבנקים באירופה על שוק הנדלן שם שכבר מראה סימני קריסה? האם לדעתך נראה מצב בסגנון " פלורידה ונוודה" ?
- אורית 07/11/2011 14:19הגב לתגובה זוקודם כל תודה על המחמאה. לגבי שאלתך - המצב הוא כזה ששוק הנדל" ן מראה באמת סימני קריסה והבנקים הממנים אותו נאלצים לבצע מחיקות, אבל לא ניתן להשוות את זה לארה" ב, מכמה סיבות: ראשית, חלפו כבר 3.5 שנים מאז תחילת המשבר ולכן הרבה מחיקות כבר נעשו, שנית, בארה" ב הבנקים בסופו של דבר כל הבנקים הגדולים קיבלו סיוע חירום במסגרת תכנית ה Tarp. באירופה ובבריטניה במיוחד, הסיוע ניתן באמצעות הלאמה של מספר בנקים משמעותיים, כמו לוידס, אבל לא הייתה תכנית סיוע כוללת לכל הענף. ושלישית, במדינות גוש האירו אי אפשר להיות גמישים בנושא המטבעות והריבית, וכך, מגוון הפעולות שכל מדינה יכולה לבצע כדי להציל את ענף הנדל" ן שבה מוגבל.
- אורית תעשי לי ילד!! (ל"ת)עודד 07/11/2011 14:36
- 1.לולו 07/11/2011 08:15הגב לתגובה זוממשלות ומדינות הם המשקיע עם אופק ההשקעה הארוך ביותר ולכן הם ימשיכו להזרים הון ככל שיידרש. מה עדיף להם להזרים עוד 10% הון ולתמוך במחיקות או להפסיד 41% אחזקה ואת רווחי ההון. מה הקשר בין האנליזה לבנק גרוע לבין מה שאמורים לעשות ניירות הערך שלו כאשר האנליזה לא רואה את התמונה הרחבה.
- הכלכלן 07/11/2011 09:57הגב לתגובה זוממשלת ארצות הברית היא מדינה עם אופק ההשקעה הארוך בעולם, ועדיין הם נתנו לאחד הבנקים הגדולים בעולם לקרוס לתהום הנשיה. בסופו של דבר משלמי המיסים, במיוחד במדינות עם ביטוח פיקדונות, שואלים את עצמם מדוע הם צריכים לתמוך בבנקים כושלים, ובבנקאים המקבלים בונוסים על כשלונותיהם. לך לדנמרק, מדינה המדורגת AAA, שנתנה ל-2 בנקים גדולים בתחומה ליפול השנה למרות שהיה באפשרותה לחלץ אותם, עקב העיקרון הזה בדיוק. תחושתי היא שאתה חשוף ללויד' ס, אבל לא יעזור להתעצבן, עדיף ללמוד ולהתקדם.
- אורית 07/11/2011 09:07הגב לתגובה זושלום לולו, ראשית, הממשלה לא השקיעה 41% על מנת להשיג רווחי הון אלא כדי להציל את לוידס, והיא תישאר עם האחזקה הזו כל עוד צריך. לא כתבתי בשום מקום שהממשלה לא תתמוך בלוידס, או שהיא שוקלת בין הזרמת הון להפסדי רווחי הון. הנקודה המרכזית היא, שהבנק במצב גרוע, גם עם התמיכה הממשלתית. ציינתי, שסוכנות פיטץ' הורידה את הדירוג, כי הם חושבים שהממשלה תהיה מוכנה היום פחות מבעבר להזרים הון.
- מנטליסט 07/11/2011 08:45הגב לתגובה זושלום, אורית כתבה יפה. אני משער שתהיינה כתבות נוספות כאלה כי מסתבר שהיקף הבעייה גדול והיא חוצה גבולות גיאוגרפיים. רציתי לשאול אם לדעתך המקרה של לוידס משקף את מה שקורה בכל בריטניה והאם הורדת דירוג למדינה עצמה תגרום להורדת דירוג נוספת של הבנק. תודה.
- אורית 07/11/2011 09:09תודה, לא בהכרח יורד הדירוג של לוידס, אף על פי שבד" כ דירוג של אג" ח לא יותר גבוה מדירוג המדינה. עם זאת, מצבם מאד תלוי במשק הבריטי, בשל חלקם בשוק המשכנתאות, כך שללא ספק הורדת דירוג של בריטניה תחמיר את מצבם.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר
מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.
הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.
מיליארדים על השולחן
הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.
במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.
- אינטל עלולה לאבד את היתרון היחיד שלה; זה יכול להיות מסוכן
- טראמפ מטיל מכסים נוספים על הודו - סה"כ 50% על היבוא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.