היום שאחרי ההכרזה - האם זו שעתם של מנהלי ההשקעות?

דני דניאל, מנהל השקעות בחברת "תכלית דיסקונט" העוסקת בניהול תיקי השקעות, מתייחס למצב השוק ביום שאחרי פירסום הדרך לפתרון המשבר האירופי
דני דניאל | (2)

הצגת המתווה לפתרון בעיית החוב באירופה, אותתה על צפירה ארגעה והשווקים הגיבו בעליות. גם סטנלי פישר וכלכלנים נוספים הצהירו כי יש בהסכם ניצוץ של אופטימיות. אולם, ביום לאחר ההסכם, ברור כי הדרך לפתרון הבעיות באירופה עדיין רחוקה. הפתרון ארוך הטווח יגיע רק עם השבתה של התחרותיות למשקים האירופים, אשר בתורה תייצר צמיחה בת - קיימא. רק צמיחה כזו תאפשר למדינות אירופה להקטין את חובן המעיק על כלכלותיהן.

גם המשק האמריקני, הנחשב גמיש יותר מהמשק האירופי (בעיקר ביכולת לפטר ולגייס עובדים) סובל מצמיחה חלשה, ובעיית החוב מהווה אבן מחלוקת בקרב כלכלנים ופוליטיקאים בדרך הנכונה להשגת הפתרון.

עם זאת, רוב ההערכות כיום אינן מדברות על תסריט של תחתית כפולה, אלא על האטה בצמיחה הגלובלית. אותה האטה, בעיקר בקרב הכלכלות המערביות, יכולה להימשך עוד שנתיים - שלוש קדימה, מכיוון שתהליך ההחלמה הוא ארוך וכואב, הכולל ניוד והכשרה של עובדים לתעשיות המתאימות לעולם הגלובלי.

חיזוק לכך, כי אין מדובר בתחתית כפולה, עולה מדיווחי החברות הגלובליות שהתפרסמו לאחרונה. על-פיהם, מצב החברות איתן, חלקן דיווח על תוצאות שיא, וחלקן אף העלה תחזיות לרבעונים הבאים.

הצמיחה העולמית הזוחלת תשתקף ככל הנראה גם במדדי המניות, אשר יניבו תשואה חד ספרתית שנתית (חיובית או שלילית). השקעה במדדי מניות, על ידי תעודות סל ו-ETF, לא תאיר פנים למשקיע הממוצע אם נתחשב בפרופיל הסיכון הטמון באפיק המנייתי. שוק המניות בתקופה זו מאופיין בתנועה "צידית" ללא כיוון חד משמעי. מצד שני, בהחלט תיתכן דיפרנציאציה בין מניות באותו סקטור או ענף, שבשוק עם מגמה מובחנת (של עלייה או ירידה) היו נעות באותו כיוון.

להלן מספר דוגמאות של הבדלים בתשואות מתחילת השנה במספר סקטורים נבחרים:

דוגמאות אלה אולי קיצוניות, אך הן באות להמחיש כיצד בחירה נכונה של מניות באותם הסקטורים, יכולה להניב תשואה עודפת משמעותית. כל זאת בשעה שמדד ה-500 S&P הניב מתחילת השנה 2.2%. דווקא בשוק "מדשדש", קיים יתרון ליכולת הניתוח של חברות בודדות והשקעה תוך בחירה סלקטיבית של מניות ואגרות חוב קונצרניות (stock/ bond picking). בחירה נכונה של מניות בשוק כזה יכולה לעשות את ההבדל בין תיקי השקעות עם מניות שונות גם אם הן מאותם סקטורים. לכן, בשוק כזה עבודת מנהלי ההשקעות קשה ומורכבת יותר, אך מצד שני המוצלחים מביניהם יבלטו לאור יכולתם להשיג תשואות עודפות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יועץ השקעות 07/11/2011 03:36
    הגב לתגובה זו
    הבאת דוגמה 12 מניות של חברות ענק בחו" ל. אתה רוצה להגיד שבתחילת 2010 ידעת איזה חברות לבחור? תן לי מנהל השקעות בארץ, שיודע לבחור על סמך בחירה סלקטיבית את המניות ה" טובות יותר" ועוד בחו" ל. אתם קונים את השוק ומקווים לטוב. תראה את ה" תשואה העודפת שהשיגו מנהלי השקעות באלטשולר לאורך יותר מ4 שנים,(טור שבועי בדהמרקר) תנכה דמי ניהול ותגיד אם אתה גם תהיה יותר טוב. פחות מ 10% ממנהלי תיקים יציגו תשואה עודפת על השוק לאורך שנים.
  • 1.
    קלקלן 06/11/2011 14:40
    הגב לתגובה זו
    אם אנחנו תלויים במנהלי ההשקעות שיביאו לנו תשואות
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.