אג"ח ממשלתיות מול הקונצרניות - איפה לשים את הכסף?
מתחילת השנה, מדדי המניות ירדו בשיעורים ניכרים, תשואות שליליות דו ספרתיות ומדד אג"ח הקונצרניות הכללי בתשואה אפסית של 0.27%. לעומת זאת, מדד האג"ח הממשלתיות הכללי היה הצדיק היחיד בסדום והציג עלייה של 4.3%, תשואה כמובן מצוינת ביחס לסיכון הלווה הבטוח - ממשלת ישראל. כל זאת לאחר שגם בשנה הקודמת (2010), מדדי האג"ח הממשלתיות הציגו את התשואות האטרקטיביות ביותר ביחס לסיכון.
התשואות השנתיות לפדיון והמח"מ באג"ח הממשלתיות כיום:
כאמור ברמת המדדים, התשואות השנתיות לפדיון נמוכות מאוד. בניכוי עמלות קניה ומכירה, דמי משמרת וכו', התשואות לא רחוקות מתשואה המתקבלת בפיקדון בנקאי.
אם נסתכל אל תוך המדדים על הסדרות הספציפיות, בממשלתיות השקליות בטווחים הקצרים, נוכל למצוא את הממשלתית 913 במח"מ של 1.87 ותשואה שנתית לפדיון של 2.9%. בטווחים הארוכים הממשלתית 0122 במח"מ של 7.95 נסחרת בתשואה שנתית לפדיון של4.56%. התמונה דומה גם באג"ח הממשלתיות הצמודות, כמובן בהתחשב באינפלציה הצפויה (כ-2% לשנה בממוצע של הטווחים השונים).
הטיעונים שהביאו את התשואות לפדיון לרמות נמוכות כל כך, ללא ספק מוצדקים: אג"ח ממשלתיות מהוות מקום מפלט, עם אי וודאות בשווקים, מצבה הפיננסי הטוב של ממשלת ישראל, אג"ח ממשלתיות אמריקניות והפער ביניהן, גובה הריבית וכו'.
יחד עם כל אלה, אנחנו מעריכים כי בראיה קדימה, החשיפה לאג"ח ממשלתיות בטווחים הקצרים והבינונים לא אטרקטיבית. בטווחים הארוכים התשואות לא מצדיקות את סיכון המח"מ אשר יכול להסב הפסדי הון כבדים במקרה של עליית תשואה. מאידך, בעקבות הגידול בפער התשואות בשנה החולפת, נוצרו הזדמנויות בקניה של אג"ח קונצרניות של חברות בעלות יכולת גבוהה לשרת את החוב. הן נסחרות בפערי תשואה גבוהים מעל הממשלתית ביחס לסיכון הלווה והמח"מ.
סדרות לדוגמא:
אג"ח הקונצרניות בעלות מח"מ קצר יחסית ומרווח נמוך יחסית מהממשלתית. יחד עם זאת, לאורך תקופה של כמה שנים ההפרש יכול להסתכם בכ-10% ויותר. חשוב לציין שבבניית תיק אג"ח בסכומים של מעל 500 אלף ש', יש צורך בפיזור מספר גדול יותר של סדרות ולנהל מעקב שוטף אחר התקבולים ומצבן השוטף של החברות.
להערכתנו, השקעה באג"ח ממשלתיות בכל טווחי הזמן האטרקטיביות נמוכה מאוד. אנו ממליצים להימנע מהשקעה באג"ח ממשלתיות בעלות מח"מ ארוך (מעל 7 שנים). מאידך, יש לנצל את המרווחים הגבוהים יחסית באג"ח הקונצרניות של חברות "איכותיות " בעלות איתנות פיננסית ויכולת גבוהה לשרת את החוב.
הכותב, גיא שקד הוא מנהל השקעות בחברת פרובידנס, אשר עוסקת בניהול תיקי השקעות למשקיעים פרטיים וחברות.
- 5.גאי 13/11/2011 20:44הגב לתגובה זושהכותב יתיחס לתשואות נטו לאחר מס ועמלות לבנק, (אנו משלמים מס ועמלות) ואז התמונה תשתנה. בנוסף וחשוב ביותר האם הפירמות הקונצרניות יחזירו את החוב.
- 4.אתם הפסדתם לי 7% וברחתי... (ל"ת)סימה 06/11/2011 22:40הגב לתגובה זו
- 3.יוגב 06/11/2011 22:39הגב לתגובה זוידוע שהמרווחים עדיין סבירים, אבל בתקופה קשה זו של אי וודאותת עדיף להשקיע באגח הממשלתי ולא להיסתכן ולהמתין לזמנים יותר רגועים כלכלית ובטחונית,לראיה, מחירי האגח הממשלתי שעולה מתחילת השנה.
- 2.אופטימיסט 06/11/2011 14:03הגב לתגובה זואתם אופטימיים על הכלכלה כבר הרבה זמן ולכן פסימיים על אגח ממשלתי. בינתיים מההמלצות שלכם רק מפסידים כסף. כשתתחיל להיות פסימי תיתן בבקשה איתות כדי שאוכל לעשות ההפך
- ימותו הפסימיסטים (ל"ת)האופטימיסט 06/11/2011 15:01הגב לתגובה זו
- eliz 06/11/2011 22:19בכל יום מתהלך סוף העולם,מה שבטוח רק ממשלתיות,מקלט לימי סגריר
- 1.מאמר טוב שמכין את התיק ל2012 (ל"ת)ברוקר 06/11/2011 10:24הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
