מט"ח: הדולר סגר ללא שינוי, האירו הוסיף 0.4% למרות הורדת ריבית באירופה

בבנק לאומי סבורים כי בטווח הקרוב צפוי השקל להיסחר מול הדולר והאירו על רקע מגמת המסחר בעולם, בדגש על התפתחויות בהתמודדות כלכלת גוש האירו בנוגע למשבר החובות.
סתיו שירייב | (4)

הדולר שהחל את המסחר הבוקר (ו') בירידה קלה, סגר את יום המסחר ללא שינוי וזאת לאחר שהספיק לבקר בטריטוריה הירוקה ושערו נקבע על 3.665 שקלים. האירו התחזק ב-0.4% לרמה של 5.075 שקלים.

האירו התחזק על אף שהבנק המרכזי האירופי, ECB, חתך אתמול במפתיע את הריבית בגוש ב-0.25% ל-1.25%.

בסקירה השבועית של כלכלני במק הפועלים נכתב: "השקל התחזק השבוע מול היורו ונחלש מול הדולר, במקביל למגמת המסחר בשוק המט"ח הבינלאומי. עם זאת, שיעורי השינוי בשערי החליפין של השקל היו מתונים יחסית למגמה העולמית. למרות היחלשותו של היורו מול השקל שנרשמה השבוע, עדיין מתחילת השנה הוא התחזק מול השקל בשיעור של למעלה מ- 6.5%. מנגד, הדולר התחזק השבוע מול השקל בשיעור של כ- 1.75%, אך זה יותר ממחצית משיעור העלייה מתחילת השנה, העומד על שיעור של כ- 3.25% בלבד".

כלכלני הפועלים מעריכים כי השקל צפוי להמשיך ולהיסחר בתקופה הקרובה בהשפעת ההתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם, כולל בישראל. "כמו כן, נראה כי גבר הלחץ על השקל מגורמים מקומיים. זאת, על רקע האטה מסוימת בצמיחת המשק, המחאה החברתית והשלכותיה השליליות האפשריות. כמו כן, יושפע המסחר בשקל מהצפי להמשך הפחתת הריבית השקלית ובעקבות זאת, צמצום נוסף בפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית כותבים כלכלני הבנק.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כותרת לא נכונה- ירדה הריבית באירופה (ל"ת)
    איציק 04/11/2011 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נו באמת... 04/11/2011 13:03
    הגב לתגובה זו
    בקצרה, גם לכלכלנים אין מושג...
  • 2.
    ירון 04/11/2011 12:02
    הגב לתגובה זו
    ההערכה מתבססת על אי היציבות ביורו ,הפחתת הריבית במשק בלפחות 0.25% המצב הבטחוני המעורער וההאטה בתל" ג.
  • 1.
    האירו זה בלוף ירד עוד השנה ל 1.3 (ל"ת)
    סוחר מטח 04/11/2011 11:47
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.