תם שלב ההכחשה באירופה - ממתינים כעת לשלב המעשים
לאחר שעד לא מזמן כל העולם דיבר על בעיית הון במערכת הפיננסית באירופה, רק מנהלי הבנקים והמנהיגות הכלכלית של גוש האירו הכחישו בעיית הון. הרי עם הלאמת הבנק הצרפתי - בלגי דקסיה, נפל דבר באירופה ותם שלב ההכחשה. גם מרקל וסרקוזי מודים בפה מלא כי קיימת בעיית הון במערכת הבנקאית באירופה. לא פחות מכך, קיימת בעיית נזילות חמורה.
כעת העולם כולו ממתין לפרטים במקום מילים, על מנת לראות האם יש בתוכנית הסיוע למערכת הפיננסית האירופית את הבשורה המיוחלת? התוכנית אמורה להיות מושקת באופן פומבי בתחילת נובמבר בכנס מנהיגי ה-G20 . עד אז יידרשו הפעילים בשווקים להיות ניזונים מהדלפות ורסיסי ידיעות. ברקע להסכמות אשר הושגו באשר לכוונה לפעול לחיזוק והשלמת ההון הנדרשת למערכת הבנקאית באירופה, מתנהל ויכוח לא פומבי בין צרפת לגרמניה אודות אופן הזרמת ההון והקריטריונים להזרמת הון למערכת הבנקאית.
הצרפתים חוששים לאבד את הדירוג המושלם שלהם AAA. לפיכך חפצים לבצע את הזרמות ההון למערכת הבנקאית האירופית באמצעות קרן הייצוב. צרפת הינה המדינה בעלת יחס החוב לתוצר הגבוה ביותר מבין מדינות ה-AAA, יחס החוב לתוצר הצרפתי עומד על כ-86%, וכל גידול ביחס זה מעמיד בסכנה את דירוג החוב הצרפתי ועלול להביא לזעזועים במערכת הבנקאית הצרפתית.
הגרמנים מאידך, מעוניינים לבצע את הזרמת ההון למערכת הבנקאית מאמצעים עצמיים של כל מדינה מתוך תפישה כי שימוש במשאבי קרן הייצוב, הינו מוצא אחרון למדינות הכורעות תחת נטל החוב ולא ברירת מחדל. בינתיים גדלה תמימות הדעים באשר לצורך לבצע הזרמות הון בהיקף של כ-250 מיליארד אירו למערכת הבנקאית האירופית.
בחודש יולי גרס ה-EBA, הגוף המוסמך על ביצוע מבחני לחץ למערכת הפיננסית באירופה, כי חסרים רק 2.5 מליארדי אירו בהון המערכת הבנקאית האירופית. אם זה לא היה עצוב זה היה אפילו מצחיק. דרך אגב אותו EBA אמור להביא בפני המנהיגות הכלכלית של אירופה בשבועיים הקרובים מבחני לחץ עדכניים. מעניין מה יהיו הנחות העבודה העדכניות ומה יראו התוצאות?
אם כלכלני ה-EBA אינם חפצים להפוך לליצנים התורנים של אירופה, רצוי כי יבחנו את יציבות המערכת הבנקאית האירופית, תחת הנחות עבודה קשוחות אשר יזכו לאמון השווקים. ניתן לצפות כי מבחני הלחץ יבוצעו בין השאר תחת הנחת מיתון בגוש האירו, וכן ראוי לבחון תרחיש של פשיטת רגל משולשת יוון - פורטוגל - אירלנד, על כל המשמעות הנגזרת מכך.
בניגוד למנהיגות הפוליטית של גוש האירו, הרי הבנק המרכזי של אירופה ממשיך להתחפר בפוזיציה. לאחר שבשיא המשבר בחודש יולי האחרון העלה נגיד הבנק המרכזי של אירופה את הריבית בגוש האירו לרמה של 1.5%, סבורה הנהלת הבנק המרכזי כי מוקדם מדי להכיר בטעות ולהתחיל באופן מיידי בהפחתת ריבית.
כנתיב עוקף, החליט הבנק המרכזי בפגישתו ב-6 לאוקטובר, על רכישת אג"ח מגובה נכסים בהיקף של כ-40 מיליארד אירו, השקת תוכניות לאספקת נזילות לשנה למערכת הפיננסית באירופה הנאבקת על מקורות נזילות והודיע על תוכניות נזילות לפרקי זמן של 3 חודשים עד ליולי 2012 לכל המוקדם. הבנק האירופי למעשה התעקש להתרכז בנתוני אינפלציה גבוהים המשקפים יותר את תמונת העבר ופחות את תמונת המחר מוכרת. חודש לפני קריסת ליהמן ברדרס בשנת 2008 ההוא העלה את ריבית הבסיס ומסתבר כי ההיסטוריה חוזרת ומהר מין הצפוי.
ראוי לשים לב כי הבנק המרכזי של אירופה לא ציין בהחלטת הריבית שההחלטה התקבלה פה אחד. דבר המצביע על מחלוקת בנושא. מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני וסקטור השירותים בגוש האירו הראה לאחרונה על התכווצות בפעילות הכלכלית. נראה כי ברגע שיפורסמו נתוני הצמיחה לרבעון השלישי של 2011, יפנימו בבנק המרכזי של אירופה כי הגיע הזמן לשנות פאזה.
חילופי התפקידים בראשות הבנק המרכזי של אירופה בסוף החודש, יכולים אף הם להביא לשינוי מגמה במדיניות הריבית האירופית. חשוב להזכיר, כי המחליף של טרישה הינו נגיד הבנק המרכזי של איטליה, בהקשר זה האינטרס האיטלקי של אימא איטליה ברור. נכון להיום ממוצע התחזיות בשוק מצביע על הפחתת ריבית רק בעוד 4 חודשים. אולם להערכתנו הדבר יקרה קודם לכן.
נכון לעכשיו התעקשות הבנק המרכזי של אירופה להותיר את הריבית ברמה של 1.5%, תומכת במטבע האירו המצוי במגמת החלשות נוכח משבר החובות האירופי. כאמור לפי ראות עינינו, ריבית גוש האירו תרד מוקדם מן הצפוי בשוק, ותהווה מאיץ נוסף להחלשות האירו. שילוב חזוי של הדפסת אירו על ידי הבנק המרכזי של אירופה, על מנת לתמוך במערכת הפיננסית האירופית יחד עם התכווצות בפער הריביות, תביא להערכתנו להמשך החלשות האירו אל מול הדולר.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 2.חזי 15/10/2011 23:56הגב לתגובה זוטרישה גרם לנזק ענקי לאירופה כאשר הריבית גבוהה מאוד מארהב 0 אפס אחוז!
- 1.דרור ללוט 12/10/2011 12:57הגב לתגובה זוהוא חזק.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
