מדד ת"א 100 מול מדדים מובילים בעולם - לא מה שחשבתם
בעוד שמדדי המניות המובילים בעולם ירדו מתחילת השנה כתוצאה מחשש ממיתון חוזר בכלכלה הגדולה בעולם, כלכלת ארה"ב, ובשל התפשטות משבר החובות באירופה מיוון למדינות נוספות באירופה - הרי שמדד ת"א 100, אשר סובל השנה מירידות שערים חדות, נפגע גם הוא. בין עיקרי הסיבות ישנן התערערות השלטון במדינות השכנות (מצרים וסוריה), מצב היחסים הדיפלומטיים והכלכליים עם טורקיה, ההסלמה במצב הביטחוני - מדיני בעקבות פניית הפלסטינים להכרה כמדינה והשפעתה של המחאה הציבורית בחודשי הקיץ שהולידה את ועדת טרכטנברג.
הטבלה הבאה מציגה את ביצועי מדד ת"א 100 ומדדים מובילים נוספים בעולם בשנתיים האחרונות:
הנתונים מצביעים על כך שכל המדדים המובילים בעולם השיגו תשואה שלילית מתחילת השנה. המדד היחיד שהשיג תשואה שלילית חד-ספרתית, ובכך השיג מתחילת השנה את התשואה השלילית הנמוכה ביותר ביחס למדדים האחרים, הינו מדד הנאסד"ק שירד קרוב ל-9%.
הבה נבחן את הנתונים בשלוש רמות שונות:
- חודש ספטמבר 2011
- החודשים ינואר-ספטמבר 2011
- השנים 2010-2011
בחודש ספטמבר 2011 ירד מדד ת"א 100 ב-4.31% בלבד. ממוצע התשואה של כל יתר המדדים בעולם בספטמבר עמד על 6.2%-. המשמעות היא, שמדד ת"א 100 בלט לחיוב (באופן יחסי, כמובן...) מול המדדים המובילים בעולם בחודש זה. ניתן לייחס נתון זה לירידה ברמת אי-הוודאות בשוק הישראלי. ירידה שנבעה מחשש מפני הסלמה בעקבות פניית הפלסטינים לאו"ם, ולפרסום נתונים חיוביים על מצב המשק הישראלי (שיעור אבטלה נמוך היסטורית של 5.4% באוגוסט ותחזית של הלמ"ס לצמיחה של 5% במשק הישראלי בשנת 2011).
בניגוד למה שמקובל לחשוב, במהלך החודשים ינואר-ספטמבר 2011 מדד ת"א 100 לא היה בתחתית רשימת התשואות מתחילת השנה. בתקופה זו ירד מדד ת"א 100 בשיעור של כ-20.8%, בשעה שממוצע הירידות במדדים המובילים בעולם הסתכם בירידה של 18.9%. מדובר בתשואת - חסר של מדד ת"א 100, אך יש לזכור היטב כי היינו מצפים לתשואת - חסר גדולה בהרבה כתוצאה מכמות האירועים וחומרתם (כאמור, המצב הגיאופוליטי באזורנו, הסכסוך עם הפלסטינים, החרפת היחסים עם טורקיה והמחאה הציבורית) אשר השפיעו לרעה על הבורסה הישראלית.
לאור אי - הוודאות המאפיין אותה בשנה זו, יש להבין כי היא מפגינה עוצמה בכך שלא ירדה מתחילת השנה בשיעור ניכר יותר. מבט קצר נוסף בנתונים, מלמד אותנו כי בתקופה זו מדד הקאק, מדד פוטסי סין ומדד בווספה ירדו בשיעור ניכר יותר מזה של מדד ת"א 100.
לאלה מאיתנו אשר אוהבים לבדוק נתונים בטווח של שנים, נבדוק את התשואה המצטברת במדדי המניות המובילים במהלך השנים 2010-2011.ניתן לראות כי מדד הנאסד"ק הינו המדד היחיד שהניב תשואה חיובית מתחילת 2010 ועד לסוף ספטמבר 2011. מדד ת"א 100 הציג במהלך תקופה זו תשואה שלילית כוללת של 8.8% תוך שהוא תופס מקום "סביר" במרכז הטבלה. הוא השיג תשואת יתר מול הממוצע לתקופה של תחילת 2010 ועד ספטמבר 2011 שעומד על 12.4%-. בולטים לשלילה הינם מדד פוטסי סין, מדד הקאק, מדד בווספה ומדד הניקיי שירדו בתקופה זו בשיעור דו-ספרתי חד.
כיצד צפוי להתנהג מדד ת"א 100 בטווח הקרוב?
למרות ירידת רמת אי-הוודאות בשוק הישראלי בשבועיים האחרונים, ימשיך מדד ת"א 100 להיות מושפע בטווח הקרוב בעיקר ממשבר החובות באירופה והחשש מפני גלישתה של ארה"ב למיתון. פיתרון משבר החובות באירופה (ע"י הגדלת קרן החירום של האחוד האירופי והבנק העולמי כך שניתן יהיה לעזור למדינות נוספות שעלולות להיקלע למשבר דוגמת איטליה וספרד) עשוי להביא לרגיעה בשווקים ולעליות שערים.
אני סבור שפתרון כזה או אחר יהיה חייב להימצא, אחרת האלטרנטיבה היא קריסת יוון ובכך יצירת אפקט דומינו הרסני לכלכלתן של מדינות אירופיות רבות ואף התרחבות המשבר אל מעבר לקונטיננט.
ברצוני לאחל לקהל הקוראים ולכל בית ישראל שנה טובה וגמר חתימה טובה.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.אלכסיס רמת השרון 05/10/2011 14:06הגב לתגובה זובלי להיות יועץ השקעות הבנתי לפני חצי שנה שהולך להיות רע,וצדקתי.
- 4.נשארו עוד כמה אופטימיים... (ל"ת)מצחיק 05/10/2011 00:26הגב לתגובה זו
- 3.fixrfixr 04/10/2011 23:07הגב לתגובה זואשמח לדעת אם כן
- 2.אייל 04/10/2011 14:25הגב לתגובה זוללא פריגו - שמשקלה הוא 15 % בממד המעוף. השוק היה נמוך בהרבה. אם פריגו הייתה יורדת בשיעור דומה לזה של מניות הפרמצבטיקה אזי התשואה היתה כמעט -30 % במעוף- זא קרוב לרמת 920-930 נק. מי שישב על המדד ניצל - בגלל מניית פריגו(וגם מכתשים אגן שלה הצעת רכש ) השוק הישראחי חלש מאוד רוב המניות הכבדות ירדן בין 35-60%.
- בן 05/10/2011 09:22הגב לתגובה זוולא רק אצלנו... מדד הוא מדד.
- ארי 05/10/2011 06:36הגב לתגובה זותיקח את מדד תא 75 - ותראה שאנחנו בתחתית הרשימה
- סיון ליימן 04/10/2011 15:07הגב לתגובה זוראשית התייחסתי למדד ת" א 100 ולא למדד ת" א 25. שנית , משקלה של פריגו במדד ת" א 100 עומד על 11.2% בלבד.
- פריגו עומד מעל 13% . תבדוק. (ל"ת)משקיע 04/10/2011 19:46
- 1.תודה סיוון , סקירה יפה ! (ל"ת)יוני 04/10/2011 13:27הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
