27 שרי אוצר בחדר אחד: גייטנר ילחץ לנקיטת פעולות; תנאי החילוץ ליוון במרכז
לאור הסיכונים הגוברים בגוש האירו, הגיע היום מזכיר האוצר האמריקני, טים גייטנר, לכנס שרי האוצר בפולין כאשר הוא צפוי לנסות ולשכנע את חברי הכנס לנקוט באפשרות למינוף קרן החילוץ של גוש האירו, EFSF, בעלת 609.8 מיליון דולר בקופתה, במטרה להעניק כוח אש רב יותר למלחמה במשבר החובות. "נוכחותו של מזכיר האוצר האמריקני מצביעה על מפלס החרדה למה שקורה בתוך אירופה כאשר זה צפוי להגביר את הלחץ על מכתיבי המדיניות לנקוט באמצעים נחושים יותר", אמר אסטרטג בכיר בלויד'ס בנק בלונדון. המתח בוועידה גבר לאחר שר האוצר הפיני דרש כי יוון תספק ערבונות על מנת שהראשונה תאשר את השתתפותה של הלסינקי בחבילת חילוץ נוספת. זה בתורו טרם לדאגות למערכת הבנקאות באירופה כאשר הפחד הגדול הוא מפני חדלות פירעונה של יוון אשר תוביל לקריסת מערכות כלל עולמית. הוועידה היום מתנהלת לאחר שאתמול הודיעה הבנק המרכזי באירופה, ה-ECB, על תוכנית משותפת שלו ושל 4 בנקים מרכזיים נוספים, כולל הפדרל רזרב, לספק נזילות דולרית נוספת למערכת הבנקאית באירופה. מדובר במהלך מנע על מנת להוריד את אי הוודאות של המערכות המימון בבנקים הגדולים כאשר החשש הוא מפני חשיפתם הגדולה ליוון. השרים צפויים גם לדון בנושא האיגרות המשותפות לגוש האירו, כאשר שר האוצר הבלגי הביע את התאכזבותו מהתנגדותה של אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה לביצוע המהלך. מהלך שכזה יוריד את עלויות המימון לחברי גוש האירו החלשים יותר אך יעלה את עלויות המימון למדינות החזקות יותר. בנוסף, על שולחן הדיונים עומד נושא התפשטות משבר החובות כאשר איטליה וספרד, הכלכלות השלישית והרביעית בגודלן באירופה, נמצאות תחת זכוכית המגדלת. ה-ECB החל לרכוש אג"ח של שתי המדינות מאז תחילת אוגוסט במטרה להוריד את התשואות עליהן, ומשכך גם את עלויות המימון של המדינות.
- 4.נועם 16/09/2011 18:42הגב לתגובה זודחו את ההחלטה הכבדה ביותר שהייתה צריכה להתקבל והיא כמובן מה עושים עם יוון...יום ראשון ירידות חדות לדעתי בסקטור הבנקאות
- 3.לימור 16/09/2011 14:55הגב לתגובה זובסך הכל הם שכנים טובים ... במה זה כרוך ?
- 2.טוני 16/09/2011 14:25הגב לתגובה זוכדאי שיצאו ויעבדו! אולי זה עונש של הגרמינים לסחוב כל הפרזיטים על גביו על פשעים של הנאצים?
- 1.שוב פעם האמריקאים באים להציל את האירופאים (ל"ת)מעצמם! 16/09/2011 13:32הגב לתגובה זו

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.