יו"ר הרשות לני"ע מרגיע: אין עדויות על גוף עתיר הון שנמצא בסכנת חדלות פרעון
"המשבר הכלכלי לא חלף עדיין והוא מאיים עלינו", דברים אלה אמר יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר בכנס הוועידה המרכזית שמקיים העיתון "כלכליסט".
"נכון, יחס החוב לתוצר הנוכחי הוא כ- 76%. נכון, הכלכלה הישראלית יציבה יחסית הודות לריסון תקציבי, רמת האבטלה נמוכה, ולא פחות חשוב מגוון כלים המוניטריים והפיסקליים שלא קיים במדינות האחרות. נכון, המשבר אינו מתחיל כשהמדדים בבורסה צונחים ואינו מסתיים כשהם מזנקים. וגם נכון, הבורסה היא לא חזית הכול ואל לנו להיכנס לפאניקה כשהיא נופלת. ולמרות זאת, המחאה ברוטשילד לא שככה, האיום הכלכלי מבית ובעיקר מחוץ, מקבל ביטוי, בין השאר, בבורסה באחד העם, ובמונטיפיורי הרגולטור לא יכול לשבת בנחת וחייב להיערך לבאות".
על רקע כל אלה פירט האוזר את האופן שבו הרשות לניירות ערך רואה את תפקידה. "אין לנו כרגע עדויות על גופים עסקיים עתירי הון במשק הישראלי שנמצאים בסכנה ממשית של חדלות פירעון. נכון שיש חברות שעלולות להיקלע או נקלעו לקשיים, וייתכן שחלקן יתקשו לפרוע את מלוא התחייבויותיהם, אבל כרגע לא מדובר בתופעה שעלולה להוות סיכון סיסטמי למשק כולו".
לגבי התאגידים אמר האוזר, "נמשיך לבצע פעולות יזומות להגברת המהימנות והרלוונטיות של הדיווחים שמוגשים על ידי החברות הציבוריות ולהבטחת רמה נאותה של ממשל תאגידי. במקביל, נפעל לשיתוף הציבור בעיצוב הרגולציה.
"אתמול הודענו כי בכוונתנו לפעול לקיצור הדוחות ולהפחתת העומס בהם. במקום שבו אפשר להפחית את הנטל הרגולטורי, נשקול כיצד לעשות זאת ונשמח לשתף את הציבור".
בנוגע לאכיפה המנהלית אמר האוזר, כי "בימים אלה אנחנו משלימים את הכנת תשתית פעילותה של האכיפה המנהלית. תאגיד שיאמץ תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית, יזכה להקלות במישור האכיפה המנהלית, ונקודה זו אף תיזקף לזכותו במישור האכיפה הפלילית".
בסיכום דבריו אמר האוזר: "אני מאמין ברגולציה שקולה ומידתית שלוקחת בחשבון את עלות הרגולציה מול תועלתה. ובמאזן בין משמעת שוק לבין חקיקה, אני מעדיף רשות חזקה עם פחות חקיקה ויותר אקטיביזם, של הראשות, של המשקיעים המוסדיים ושל שאר המשקיעים. זה הכיוון שאליו בכוונתי להוביל את הרשות בשנים הקרובות".
- 5.אזרח שהוקטן 07/09/2011 20:13הגב לתגובה זוהוקטנתי. כמו כן הוקטנה הפנסיה שלי. וכל זאת תודות לתשובה הטייקון . שמסתובב כל ערב בחתונות טייקונים אחרים. צוחק מחלק שיקים (כספינו) אחרי שבבוקר הודיע שאין לו שום קשר לחובות דלק נדלן. (לרווחי הנייר של דלק" ן היה לו קשר .ולמינוי חתניו בדלק נדלן היה לו קשר. להעברות הדיודנדים לדלק קבוצה היה לו קשר. ואז מופיע ראש רשות ניירות הערך ואומר שהכל בסדר אף אחד לא נפגע .(חוץ מ2 מיליארד ש" ח פנסיות ציבור). היינו כחולמים . חלום בלהות.
- דני 07/09/2011 22:55הגב לתגובה זוהוא בתפקידו מעט מאד זמן וכבר עשה צעדים משמעותיים לפיקוח על התאגידים. הרבה מהעוולות נעשו במשמרת של גושן. בכל מקרה גם יור רשות מוגבל במה שהוא יכול לעשות כי הוא לא יכול לחוקק חוקים אלא יכול רק לאכוף חוקים או לכל היותר להציע חקיקה. מה שתשובה עשה היה לא מוסרי אבל לא לא חוקי, ואת זה האוזר לא יכול לתקן. אבל אם תקרא היטב מה שהוא אמר, תראה שהוא מדבר על אכיפה חזקה יותר ומהירה יותר, ועל דרישה מהתאגידים לבקרה פנימית אפקטיבית תוך איום מרומז על מה יקרה אם הם לא יעשו את זה. אלה צעדים נכונים בכיוון הנכון.
- 4.האזרח הזוטר 07/09/2011 18:50הגב לתגובה זומדהים פשוט מדהים איך יכול להיות שאדם שלווה כסף ולא מחזיר עדין נחשב דמות מכובדת בעולם העיסקי בעוד שאדם שחזר לו צ' ק כמה פעמים כבר סוגרים לו את הברז בבנק חרם צרכני על תשובה ובן דב שפשוט עשקו את הציבור כן כן זה הכסף של כולנו בפנסיה
- 3.אסתר 07/09/2011 18:23הגב לתגובה זואיך מגדירים נזק של 2.2 מילארד ש" ח לחוסכים באג" ח הנ" ל .מלבד הנזק לבנקים שמצניעים והכל יספוג המשקיע הקטן.ומר תשובה ימשיך להיות עשיר משאר עסקיו.
- 2.המורה לעברית 07/09/2011 17:41הגב לתגובה זואמנם יש " יושב ראש" לרשות ניירות ערך, אבל אין" א" במילה " רשות"
- 1.קלייו 07/09/2011 17:22הגב לתגובה זותזהרו הם לא יודעים כלום הברוך בדרך והנפילות יחזירו אותנו לשנות השמונים עם כל מה שקרה ההבורסה
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
