המחאה משפיעה: ההכנסות ממיסי דלק צנחו 8.8%, ירידה של 2.5% במס העקיף

מנתוני האוצר עולה כי ההכנסות ממיסוי מקרקעין זינקו 17.2% בחודשים ינואר-אוגוסט, אך ההכנסות משוק ההון צנחו ב-8% בעקבות ירידות השערים בבורסה
לירן סהר | (5)

הכנסות רשות המיסים ללא אגרות בחודש אוגוסט 2011 הסתכמו בכ- 16.2 מיליארד שקל לעומת כ- 14.7 מיליארד שקל באוגוסט 2010 בניכוי תיקוני החקיקה והתאמות, נרשמה עליה ריאלית בשיעור של 3%, שיעור נמוך מהשיעור המצטבר החצי שנתי שעמד על כ - 6.2%. ניתוח לפי סוגי מס מעיד על עליה בהכנסות ממיסים ישירים בשיעור של ב 8.7%, ועל ירידה במיסים עקיפים בשיעור של כ - 2.5%.

בחודשים ינואר - אוגוסט 2011 נצבר חוסר בגביית המסים, כולל אגרות, מול היעד שנקבע בסכום של כ - 370 מיליון שקל. יש לציין כי במיסים ישירים נצבר עודף של כ - 1 מיליארד שקל, במיסים עקיפים נרשם גירעון של כ - 780 מיליון שקל, ובאגרות נרשם גרעון של 520 מיליון שקל.

הגבייה משוק ההון הסתכמה ב - 163 מיליון שקל, עליה בשיעור של 7.5% ביחס לאוגוסט אשתקד. בגבייה מריבית נרשמה עלייה בשיעור של 88% ובגבייה מני"ע נרשמה ירידה בשיעור של 49%, מגמות המשקפות הסטת השקעות לאפיקים שקליים. כמו כן, מתחילת השנה נרשמה ירידה בגבייה משוק ההון בשיעור של כ -8% הנובעת מירידת שערי המניות בבורסה.

ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו בכ- 699 מיליון שקל עלייה של 0.9% לעומת אוגוסט 2010. מניתוח לפי סוגי מס עולה כי במס שבח נרשמה עלייה בשיעור של 14.8% שקוזזה על ידי ירידה בשיעור של 9.1% במס רכישה. בכל משרדי השומה נרשמה ירידה בגביה, למעט אזור ירושלים ואזור תל אביב, בהם נרשמה עלייה חריגה בגביית מס שבח. בחודשים ינואר-אוגוסט 2011 הסתכמו מיסי המקרקעין ב-5.385 מיליארד שקל, זאת לעומת 4.425 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 17.2%.

הורדת מס הבלו ב-31 אגורות באוגוסט, בעקבות המחאה החברתית, הובילה לירידה של 8.8% בהכנסות המדינה ממסי דלק אשר הסתכמו ב-1.13 מיליארד שקל, זאת לעומת 1.2 מיליארד שקל אשתקד. בסך הכל מיסי הדלק עלו ב-4% בחודשים ינואר-אוגוסט מ-9.5 מיליארד שקל אשתקד ל-10.27 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    31 אג הנחה שווה 70 מליון שקל לחודש (ל"ת)
    31 07/09/2011 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 07/09/2011 12:20
    הגב לתגובה זו
    העלאת מסי הון תבריח משקיעים לחו" ל ותפיל את הבורסה. התוצאה-פגיעה בכלכלה וירידה בהכנסות ממסים וזאת בנוסף לגידול באבטלה. נכון יותר לטפל במשכורות המנקרות את העיניים והבלתי מוצדקות של מנהלי החברות הציבוריות. כי משכורות אלה עניינית משולמות מכספי הפנסיה שמושקעות בשוק ההון.
  • כמה שילמו לך ,ומי . (ל"ת)
    שתוק לטאה 07/09/2011 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בידי 07/09/2011 12:14
    הגב לתגובה זו
    שטייניץ וחבר מריעיו ממשיכים לעשוק אותנו. ככתוב בדו" ח על אף צניחת המסים בחודש אוגוסט האחרון עדיין האוצר גבה מאיתנו האזרחים 3% יותר מאוגוסט שנה שעברה. משמעות העניין שהממשלה ממשיך לשדוד אותנו ללא הפוגה ועוד בוכים על צניחה בהכנסות ממסים.
  • 1.
    בא 07/09/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
    תנו לאזרחים לינשום .להקים מפלגת צדק חברתי מייד ,אז יספרו אותנו .
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.