ספטמבר הגיע ואיתו אירועי חורצי גורלות - מהו האירוע המשמעותי ביותר?
במהלך חודש ספטמבר צפויים מספר אירועים משמעותיים ברחבי הגלובוס. הם ישפיעו על השווקים וחלקם אף יהוו נקודת מפנה. בזירה המקומית, הרשות הפלסטינית צפויה להכריז על הקמת מדינה עצמאית. בארה"ב, ישנה ציפייה להתייחסותו או אי התייחסותו של ברננקי לתוכנית QE3. באירופה, הצבעת הפרלמנט הגרמני לגבי חילוצה של יוון. בהמשך נבחן את מידת ההשפעה של אירועים אלה על השווקים. ב-21 לספטמבר צפויה הרשות הפלסטינית להכריז על הקמת מדינה ריבונית עצמאית. הכרזת מדינה הינה דבר ידוע וצפוי, אך עם זאת ישנם סימני שאלה באיזה אופן תוכרז המדינה. הכרזה על כל שטח מדינת ישראל ובירתה ירושלים, הכרזה על מדינה ללא ציון גבולותיה הברורים, הכרזה על מדינה בגבולות 67' ובירתה מזרח ירושלים. ככל שאופן ההכרזה יהיה בולט וקיצוני יותר, כך תגבר מידת חוסר הוודאות באזור. בהערכה אופטימית נראה כי שני הצדדים אינם מעוניים להגיע להסלמה באזור, לכן להערכתי שני הצדדים ינקטו במידה רבה של איפוק. אם אכן הדברים יתנהלו כך, לא צפויה השפעה ניכרת על שוק ההון המקומי, וכל השפעה שהיא, תהיה נקודתית. ב-20-21 בספטמבר תתקיים ישיבת FOMC (הועדה הפדרלית לשוק הפתוח). יו"ר הפד, ברננקי, החליט להאריך את הדיונים ליומיים. הדיונים יתמקדו בשאלה, מהי מידת ההקלה הכמותית הנוספת שאכן תעודד צמיחה, ותגרום לשיפור ברמת האבטלה. ככל שארה"ב מציגה נתוני צמיחה חלשים עם קיפאון בשוק העבודה, עם רמת אבטלה מעל ל-9%, המשקיעים מצפים להכרזה על QE3. למרות זאת, הפתרון הנכון לבעיית האבטלה צריך להינתן דווקא דרך המדיניות הפיסקלית (פעולות של הממשל להגדלת מספר המועסקים), ולא המוניטרית. אך כל הנראה יכולתו של אובמה להעברת תוכנית כזו בקונגרס קטנה. עובדה כי ברננקי החליט להאריך את הישיבה ליומיים, על מנת לאפשר דיון מעמיק בהאטת הכלכלה והתגובות האפשריות העומדות בפני הפד למצב זה. דברים אלו עוררו ציפייה אצל המשקיעים לתוכנית הקלה נוספת, כאשר ברננקי ציין כי יש לו כלים להמרצת הכלכלה האמריקנית (החלפת אג"ח קצרות באג"ח ארוכות, ביטול תשלום הריבית לבנקים על פיקדונות, המשך רכישת נכסים בדומה לתוכנית הקודמת). חשוב לזכור כי מרווח הפעולה של הנגיד הצטמצם מאוד. רמת החוב האמריקני שוברת שיאים ורמת האינפלציה גבוהה מרמתה ב-2008. התייחסות לתוכנית כלשהי יכולה להניע את המשקיעים לכיוון מסוים וליצור נקודת הכרעה. עדיין נשאלת השאלה מה באמת כוחו של הפד לעורר את הכלכלה, אם לאחר שתי תוכניות קודמות של הפד, הכלכלה ניצבת שוב בפני גלישה למיתון? ההבדל הוא שהיום אין צורך בהצלת הבנקים והמערכת הפיננסית כולה מקריסה, אלה למנוע את התכווצותה של הכלכלה. ב-29 בספטמבר צפויה ההצבעה בפרלמנט הגרמני לגבי אישור סיוע נוסף ליוון ומדינות נוספות במשבר. גרמניה ניצבת בפני החלטה הרת גורל, שתשפיע לא רק על האיחוד האירופי אלה גם על הכלכלה העולמית. גרמניה צריכה להחליט בין שתי אפשרויות, שאף אחת מהן אינה רצויה לה. אפשרות אחת היא להמשיך ולחלץ את חברות האיחוד שלא עומדות בהחזר החוב שלהן, או להחליט להיפרד מגוש האירו ולעבור למטבע מארק חדש. רק פתרון ארוך טווח יכול להבטיח את המשך קיומו של גוש האירו. לפתרון בדמות הנפקת אגרות חוב - אירו בונד - שהמנפיק הינו האיחוד האירופי, אנגלה מרקל, מתנגדת בתוקף. ההצבעה הצפויה בפרלמנט היא לגבי הגדלת היקף הסיוע והגדלת הקרן ל- 440 מיליארד אירו. המשמעות היא שגרמניה, על חשבון משלם המיסים הגרמני כמובן, תממן את התהוללותם וחוסר אחרויותם של מספר מדינות, כאשר הקשר ביניהן הוא מטבע משותף וקשרי מסחר ענפים בלבד. אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, הולכת ומאבדת תמיכה. בשבוע שעבר הפסידה מרקל בבחירות האזוריות שנערכו במחוז ממנו באה מרקל עצמה. זהו ההפסד החמישי שלה השנה בבחירות מקומיות. קיים חשש ממשי שכוח האופוזיציה והמתנגדים להמשך חילוץ מדינות ה-PIIGS הולך וגדל. כמו כן, ישנו פחד כי הממשלה לא תצליח לקבל את אישור הפרלמנט לכך. במידה זו, קיימת אפשרות של פרישת גרמניה מהאיחוד ומעבר למארק חדש. לדעתי, אפשרות זו הינה פחות סבירה. ההשפעה על הכלכלה תהיה עצומה. המארק הגרמני יהיה חזק מול שאר המטבעות, בעיקר באירופה. במדינה שהקטר שלה הוא הייצוא, דבר זה יכול לפגוע בעוצמה בכלכלה, התחרות במחירי הייצוא תיעלם והביקוש לתוצרת גרמנית יקטן משמעותית. כל זאת בניגוד למצב היום, שהיחלשותו של האירו (בשל בעיות במדינות אחרות בגוש) מאוד עוזר להתפתחות הכלכלה הגרמנית. הסיכון לחוב של הממשלות, הינו הגורם המניע את השוק ומשפיע במידה הגדולה ביותר על התנהלותו של שוק ההון והמשקיעים. אירועים שונים באזורים שונים צפויים לקראת סוף חודש ספטמבר, אך המשמעותי ביותר, לדעתי, הינו התנהלותה של גרמניה לגבי המשבר. במידה והפרלמנט יאשר את הגדלת קרן הסיוע, הדבר יקטין במידה ניכרת את חוסר הוודאות לגבי המשך התפתחות משבר החוב, ויגרום לרגיעה בשווקים. אם הפרלמנט לא יאשר את ההצעה, עלול להיווצר חוסר אמון אצל המשקיעים. בעקבות כך, המשך עליית התשואות של אג"ח האירופיות וירידות בשווקי המניות בכל העולם. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.נילי 07/09/2011 13:26הגב לתגובה זוכל ישראל (אולי להוציא את תל-אביב ) אז מגיע לנו ! מדוע ? כי הרגלנו את הגויים שישראלים מחזירים שטחים תמורת מאומה (כמו גוש קטיף). הבעיה היא אם האו" ם הצבוע הזה ,יכיר במדינה הזאת שבירתה היא ירושלים והמשתרעת על כל ישראל. אם כן ,זה casus belli למלחמה!
- 1.אנליסט 07/09/2011 11:30הגב לתגובה זולמחרת ויבינו , שחוץ מדיבורים אין להם כלום ביד !!!הם עדיין ישארו על שטח בסכסוך שגם יהודים וגם מוסלמים רוצים , הסכסוך הוא כאן כדי להישאר!!!!

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר
מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.
הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.
מיליארדים על השולחן
הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.
במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.
- אינטל עלולה לאבד את היתרון היחיד שלה; זה יכול להיות מסוכן
- טראמפ מטיל מכסים נוספים על הודו - סה"כ 50% על היבוא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.