הימים שכיל תרצה לשכוח: המניה צנחה 13% ביומיים; בברקליס ממליצים לקנות
משפחת עופר לא תשכח במהירה את שני ימי המסחר האחרונים, במהלכם איבדו מניות כיל והחברה לישראל שבשליטתה, כ-13% ו-20.5% בהתאמה. הסופה שעוברת על מניות אלה שלחה את מניית כיל לשפל של כשנה ואת החברה לישראל לשפל של כשנתיים.
כיל סגרה היום את המסחר בשער של 43 שקל, המחיר הנמוך ביותר מאז ה-19 ביולי 2010. החברה לישראל חתמה את המסחר במחיר של 2,330 שקל, השער הנמוך ביותר מאז ה-4 באוקטובר 2009.
הטריגר לצניחה היתה חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה אתמול (ב') לפיה, על מפעלי ים המלח (שבשליטת כיל והחברה לישראל), לשאת ברוב המימון של קציר ים המלח. במקביל, גוברות ההערכות לפיהן יועלו התמלוגים לכיל.
לקנות כיל למכור פוטאש
בדו"ח שפירסם היום בית ההשקעות דש ברוקראז' כותב אנליסט הכימיה והאנרגיה אמיר פוסטר: "כרגע הפוזיציה הטובה ביותר היא לרכוש מניות של כיל ולמכור מניות של פוטאש (ענקית האשלג הקנדית)". לדבריו, השקעה כזו תנטרל את סיכוני השוק ותתייחס לסיכון הרגולטורי-אזורי שנראה שכבר פגע יתר על המידה במניית כיל. עוד מציין האנליסט של דש, כי פוטאש נסחרת כיום במכפיל של 15 על רווחיה הצפויים ב-2011, בעוד שכיל נסחר במכפיל הנמוך מ- 10".
פוסטר מותיר את מחיר היעד למניה על 56 שקל וטוען: "נראה שהמחיר בו נסחרת כיום מניית כיל משקף תסריט פסימי בכל הקשור לסיכון הרגולטורי העומד בפני החברה".
בדש מסבירים כי "המשא ומתן המתמשך סביב נושא קציר מלח, הוביל לפתיחת תיבת פנדורה מנקודת המבט של כיל, כאשר בשלב זה לא ברור האם תיבה זו תצליח להיסגר. הממשלה תשיג את מבוקשה במידה רבה כפי שקרה בהיטל רווחי הגז והנפט (שנקבע על ידי ועדת ששינסקי), מרווח השיווק של קמעונאיות הדלק וכו". לדברי פוסטר, המחאה החברתית מוסיפה רוח גבית למוטיבציה של הממשלה להטיל עוד עלויות על מפעלי ים המלח.
בדש מעריכים כי הפעילות הריאלית של החברה מצויינת, בעיקר הודות לחוזים החתומים. עם זאת, קנייה בהסתמך על הפעילות הריאלית של חברות האשלג עלולה להתברר כבעייתית. לדברי פוסטר, לכיל מתאם גבוה ביחס לשוק המניות. לכן הוא מאמין כי "בנטרול הסיכונים הנובעים ממצב הכלכלה העולמית, שעלולים להשפיע ביתר שאת על מחירי הסחורות ועל מחירי חברות האשלג, החברה נסחרת במחיר טוב לפתיחת פוזיציה חיובית".
ברקליס ממליץ לקנות
בנק ההשקעות ברקליס קפיטל מותיר את המלצתו לכיל על "תשואת יתר" ואת מחיר היעד למניה על 68 שקל (לעומת מחיר הסגירה היום ברמה של 43 שקל). האנליסט ג'וזף וולף מעריך, כי עלויות התמלוגים ומימון קציר המלח יגיעו לכ-40 מיליון דולר בשנה עד 2030. בברקליס, בדומה לדש, לוקחים בחשבון את השפעת דו"ח ששינסקי על שוק הגז והנפט ואת השפעת המחאה החברתית על החלטות הממשלה.
לדברי ברקליס, כיל משלמת כיום תמלוגים של כ-5% בשנה עבור עד כשלושה מיליון טון אשלג, ותמלוגים של כ-10% בשנה עבור נפחים של יותר משלושה מיליון טון בשנה. "תחת ההנחה שהמדינה תטיל על החברה תמלוגים בשיעור של כ-12.5% על האשלג מים המלח, כפי שהיא מתכוונת לעשות בתחום הגז והנפט, אנחנו מעריכים שהעלות הנוספת לכיל תהיה בהיקף של כ-130 מיליון דולר ב-2012", כותבים כלכלני ברקליס.
- 7.משקיע עצבני 07/09/2011 00:14הגב לתגובה זוכספך יילך לאבדון
- 6.דג מים המלח 06/09/2011 23:05הגב לתגובה זוהערכת עלות קציר המלח - מוגזמת. תמלוגי כי" ל מוגנים בחוזה עם המדינה. אין בידיעה זו משום המלצה לקנותלמכור המניה הנדונה.
- 5.סוחר 06/09/2011 22:04הגב לתגובה זוחטפה הרבה יותר משהיתה צריכה לקבל .מאמין שתתקן בהמשך אפילו מחר .
- 4.חכם 06/09/2011 21:04הגב לתגובה זוהעדר שמכר השבוע, יובל כצאל לטבח ויראה את המניה מזנקת בחזרה ומתקנת 20% לפחות בטווח הקצר ואפילו עד לסוף השבוע.
- 3.דודי 06/09/2011 18:57הגב לתגובה זוב- 3 הימים האחרונים(ולא רק יומיים אחרונים) כיל ירדה במצטבר בכ-18%, וחברה לישראל ירדה בכ-26%. כדאי לכתב לבדוק הנתונים ולעדכן הכתבה. פשוט אובר שוטינג אדיר על נושא התמלוגים.
- 2.גיא 06/09/2011 18:51הגב לתגובה זופשוט צריך להכינס את האנליסטים האלה לכלא. כמות כזו של זיבולי שכל מזמן לא יצא לי לקרוא.
- 1.אני 06/09/2011 18:35הגב לתגובה זומניה דבש דבש אבל מקולקל
- 60% מהרווח? 07/09/2011 07:55הגב לתגובה זואתם כנראה לא מבינים מה זה ששינסקי.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
