המשק הישראלי יוריד הילוך ב-2012: UBS חותך את תחזית הצמיחה ל-3.5%

כלכלני UBS: ההחמרה בהאטת הצמיחה בכלכלות אחרות בעולם תביא את ישראל לצמיחה של 3.5% ב-2012 במקום 4%; התחזית המעודכנת נמוכה מקונצנזוס האנליסטים
הדס גייפמן |

שלל הורדות התחזיות לצמיחה בכלכלות בעולם מתחיל להשפיע על ישראל. לאחרונה הורידה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה לארה"ב ולגוש האירו ל-2011 ול-2012. בבנק ההשקעות UBS מאמינים כי ההאטה העולמית לא תפסח לחלוטין על ישראל.

כתוצאה מכך, פרסמו היום כלכלני הבנק דו"ח בו הורידו את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי לשנת 2012 מרמה של 4% לרמה של 3.5% - הנמוכה מקונצנזוס האנליסטים שעומד על כ-4.2%. עם זאת, הבנק מותיר את תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית על 4.5%.

תחזיות אלה עדיין גבוהות משמעותית מהצמיחה שצופה קרן המטבע הבינלאומית לארה"ב ולגוש האירו. מדובר בהורדת התחזית לארה"ב מ-2.5% ל-1.6% ב-2011, והורדת תחזית הצמיחה ל-2012 מ-2.7% ל-2%. את תחזיות הצמיחה לגוש האירו חתכה הקרן מ-2% ל-1.9% ב-2011 ואת תחזית הצמיחה ל-2012 הורידה מ-1.7% ל-1.4%. בד בבד הורידה קרן המטבע את תחזית הצמיחה העולמית ל-2011 מ-4.3% ל-4.2% ואת התחזית ל-2012 מ-4.5% ל-4.3%.

על רקע זה, מציינים כלכלני הבנק, כי המשק הישראלי מתחיל להראות סימנים ברורים של האטה בצמיחה. ברבעון השני צמח התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) הריאלי בכ-3.3% בלבד לעומת הרבעון המקביל אשתקד. זוהי ירידה משמעותית לעומת צמיחה של 4.7% ברבעון הראשון ושל 7.4% ברבעון הרביעי אשתקד.

"האינדיקטורים שלנו נפלו לטריטוריה השלילית", מציינים ביו.בי.אס. "האינדיקטורים, המצביעים על פעילות המשק כחודשיים עד שלושה חודשים קדימה, מעידים כי מצב של התאוששות מהירה אינו תרחיש סביר. אומדנים אלה מצביעים על האטה הצפויה ברבעון השלישי עם קצב צמיחת התמ"ג של לא יותר מ-3%-3.5% ברבעון השלישי". לדברי כלכלני הבנק, החולשה ניכרת בכל התחומים: בהיקפי צריכת משקי הבית, בהשקעות קבועות, בהוצאות הממשלה, ובהיקפי היצוא.

ביו.בי.אס מסבירים, כי הצמיחה החזקה שנרשמה במחצית הראשונה של השנה, בשיעור של כ-5.4%, יחד עם הצמיחה האיטית יותר של כ-3.6% במחצית השנייה של השנה, יביאו את המשק הישראלי לצמיחה שנתית של כ-4.5% ב-2011.

"למרות זאת, לאור תחזיות הצמיחה החלשות בכלכלות אחרות בעולם", מוסיפים ביו.בי.אס, "אנחנו חותכים את התחזית שלנו לצמיחת התמ"ג מ-4% ל-3.5%".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.