העקום השקלי - קעירות הקו שקובע את רווח המשקיעים

גיא מזרחי, מנהל השקעות בקרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון, מתייחס לעקום השקלי ולאפשרות של רווח נאה בימים של אי וודאות
גיא מזרחי | (7)

אם מישהו מאיתנו זקוק להוכחה נוספת שהשווקים נמצאים בתקופה לא לגמרי נורמלית, בחינה קצרה של ההתרחשויות האחרונות בעקום השקלי תספק את הסחורה. מתחילת חודש אוגוסט ירד כל העקום בצורה חדה בד בבד עם ירידה בקעירותו. כתוצאה מכך נראה היום העקום השקלי כמעט ליניארי. פירושו של דבר, שציפיות הריבית לטווח הבינוני נמוכות מאשר בסיטואציה נורמלית וזה מצב שיכול בהחלט גם להקצין.

ברחבי העולם בתי השקעות העלו ל-50% את הסבירות שהעולם יגלוש חזרה למיתון. הפסימיים שביניהם העלו אותה אף ל-80%. במידה שהציפיות הפסימיות יתממשו, לא מן הנמנע שנקבל עקום קמור. במילים אחרות, עקום שישקף תשואות נמוכות בטווח הבינוני - קצר ושיפוע חד כלפי מעלה בטווח הארוך.

אם נתבונן על החודש האחרון נבחין כי החלק הרווחי ביותר על העקום היה כמובן חלקו הארוך של המח"מ. עם זאת, לא מומלץ להפוך החזקה באג"ח ארוך למרכיב העיקרי של החלק הסולידי בתיק ההשקעות. זאת, בשל רמת הסיכון הגבוהה של חלק זה בעקום.

מה לגבי האלטרנטיבות?

ובכן, החזקת מח"מ קצר לא מותירה מקום רב לרווחי הון, עד למח"מ של שנתיים האג"חים נסחרים אף מתחת לריבית בנק ישראל. לעומת זאת, בהחזקה במח"מ בינוני ישנה אפשרות לרווחי הון, והסיכון סביר ומתאים לחלקו הסולידי של התיק.

אך אליה וקוץ בה. בסיטואציה של עקום נורמלי נצפה כי החזקה ישירה במח"מ בינוני, תשיא רווחים גבוהים כשהשוק "מתהפך", הודות לירידה בקעירות העקום. אך אם נתבונן בעקום השקלי בתחילת חודש אוגוסט נראה כי מלכתחילה הייתה קעירות העקום נמוכה, לכן לא היה יתרון בהחזקה ישירה של מח"מ בינוני.

בעקבות כך ניתן להסיק, כי האסטרטגיה המתאימה ביותר לתקופה זו, שבה קשה להעריך לאן מועדות פניו של השוק, הינה החזקת מח"מ בינוני באופן סינטטי. כלומר, החזקה של אג"חים ארוכים ושל מק"מ בפרופורציות מתאימות כך שהמח"מ המשוקלל יעמוד על 2.5-3.5 שנים.

במידה שהתחזיות הפסימיות יתבדו, הכלכלה העולמית תחזור לפסים של צמיחה והריבית תשוב לעלות והנזק לאפיק הסולידי בתיק יתמתן בשל ההחזקה במח"מ הסינטטי. זאת, בשל הציפייה, כי קעירות העקום תלך ותגדל.

עלייה בקעירות העקום תפגע במישרין בתשואות המח"מ הבינוני כיוון שאלו יעלו ביותר מאשר תשואות האג"חים הקצרים והארוכים. לכן הנזקים שיגרמו ע"י החזקה ישירה יהיו גבוהים מאלו שיגרמו ע"י החזקה סינטטית, בעיקר לאור העובדה, כי בשל הליניאריות של העקום אין אנו משלמים פרמיה בעבור החזקה סינטטית של המח"מ.

מצד שני, אם התחזיות הפסימיות יתממשו והמצב בשווקים יגרע, נמשיך לראות ירידה של העקום כלפי מטה ואף מעבר לעקום קמור. במצב זה עשויה החזקה ישירה במח"מ בינוני להניב רווחים גבוהים יותר. מצב זה יתאפשר, אך ורק כאשר הקעירות תצטמצם. כלומר רק במידה שנקבל עקום קמור. עקום זה יתקבל אם המצב יורע באופן משמעותי, והמשקיעים יצפו כי לפנינו תקופה ארוכה שבה הריבית המוניטרית לא תחזור לרמה נורמלית כהגדרת בנק ישראל.

בכל מקרה, עודף התשואה במצב הזה יהיה זניח לעומת הנזק הפוטנציאלי במקרה של התאוששות. לכן, בתקופה כמו זו שאנו נמצאים בעיצומה, המתאפיינת באי וודאות גדולה, ובריבוי האיומים שעל הפרק, החזקה סינטטית של המח"מ השקלי נראית כפתרון מתאים.

ניתן לראות בגרף המצורף את המצב היום (הגרף האמצעי - כמעט ליניארי) ואת שני מצבי העולם כפי שתיארתי אותם.בגרף מס' 1 אנו רואים את עקום התשואות במצב של התאוששות במשק, כשקעירות העקום גדלה וכל העקום נע כלפי מעלה במקרה זה מי שמחזיק מח"מ בינוני ישירות עלול לרשום הפסד הון בגין עליית התשואות במח"מ זה.

בגרף 2 אנו רואים את עקום התשואות לאחר הרעה במצב, ניתן לראות כי העקום הפך להיות קמור. זה הוא עקום המאפיין מצב קיצוני בשווקים, מצב בו קיימת ציפייה כי הריבית תישאר נמוכה לאורך זמן רב.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    המושגים קמור,קעור הפוכים לשרטוט או שזה כירטוט (ל"ת)
    שמעון 02/09/2011 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לגיא 02/09/2011 17:23
    הגב לתגובה זו
    סינטטי. גם גלילים,גם שחרים,והרוב מק" מ. קונצרני מדדי קצר..קצת,הכי טוב!..לא סינטטי ולא בטיח..
  • 4.
    גיא מדוע להחזיק סינטטי בשלב זה שתשואת המק" מ (ל"ת)
    מגלמת ירידת ריבית? 02/09/2011 12:45
    הגב לתגובה זו
  • תשובה 02/09/2011 17:19
    הגב לתגובה זו
    הריבית לא תעלה בזמן הקרוב,מה יש להבין פה?!.. הוא אמר לך זאת בפירוש.
  • 3.
    הסבר לא מובן שכנראה מיועד לאנשי מקצוע בלבד (ל"ת)
    זה אתר כלכלי לציבור 02/09/2011 00:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין ומקצועי-ביזפורטל המשיכו כך (ל"ת)
    יעוץ השקעות 01/09/2011 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 01/09/2011 14:57
    הגב לתגובה זו
    מנסים לדחוף אותכם לקרנות שלהם. ראו הוזהרתם
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי