לאומי עומד בציפיות: רווח נקי של 563 מיליון שקל עם תשואה להון של 10.3%
בנק לאומי פרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של השנה, אשר הינן בטווח התחזיות של האנליסטים. הבנק סיכם את הרבעון השני של השנה עם רווח של 563 מיליון שקל, ירידה של 18% ביחס לרבעון המקביל שבו נרשם רווח חד פעמי של 182 מיליון שקל כתוצאה ממכירת אחזקות הבנק בפז.
מאיר סלייטר, אנליסט בנקאות וביטוח, דש ברוקראז': "תוצאות פושרות ללאומי, בהתאם לציפיות, עם תשואה של 10.3% למרות היקף הפרשות נמוך של 0.13% מהאשראי. ההוצאות ממשיכות להיות גבוהות, כאשר גם ברבעון הנוכחי ישנן הוצאות שכר "מיוחדות", שכבר מאבדות מהמיוחדות שלהן".
ברבעון השני של השנה הציג הבנק תשואה להון של 10.3% מפעולות רגילות על בסיס שנתי, זאת לעומת 9.4% שנרשם ברבעון המקביל אשתקד. יחס הלימות ההון של הבנק עמד בסוף יוני על 13.96% כאשר מתוך זה יחס הון רובד אחד הסתכם ב-8.2%.
בבנק מסבירים כי הרווח הנקי נשחק גם כתוצאה מירידה של 172 מיליון שקל באחזקה בחברות כלולות. כמו כן, ברבעון נרשמה עלייה של 312 מיליון שקל בהוצאות תפעוליות (כולל שכר) כמו גם ירידה של 49 מיליון שקל בהכנסות התפעוליות. לצד זה נהנה הבנק מעלייה של 444 מיליון שקל ברווח מפעולות מימון וצניחה של 355 מיליון שקל בהפרשות לחובות מסופקים.
ברבעון השני המשיכה מגמת השיפור של הבנק בתחום המימון לצד ירידה בהפרשה לחובות מסופקים. הבנק חתם את הרבעון עם רווח של 1.95 מיליארד שקל מפעילות מימונית גידול של 19%. ההפרשה לחובות מסופקים צנחה ב-63% והסתכמה ב-73 מיליון שקל.
נכון לסוף יוני סך האשראי שהעמיד הבנק לציבור הסתכם ב-228.3 מיליארד שקל, עלייה של 7.5% לעומת שנה לפני כן. סך הפיקדונות של הציבור הסתכמו ב-252.7 מיליארד שקל, עלייה קלה ביותר של 0.4%.
נכון לסוף יוני, ההון העצמי של הבנק הסתכם ב-22.8 מיליארד שקל, זאת לעומת 23.1 מיליארד שקל בסוף יוני 2010. הירידה בהון נבעה מהפחתת חובות פגומים בהיקף של 721 מיליון שקל, הפחתה של 390 מיליון שקל בגין צפי לעזיבות עתידיות וחלוקת דיבידנד בהיקף של 400 מיליון שקל.
בנק לאומי ממשיך לנהל את המעקה על החשיפה שלו למדינות באירופה. נכון לסוף יוני סך החשיפה של הבנק למדינות ה-PIGS הסתכם ב-592 מיליון שקל. מתוך זה 517 מיליון שקל הינם לספרד ו-64 מיליון שקל לאירלנד.
- 8.מרוויחים 563 מיליון ויש להם אתר ביזיון שקורס. (ל"ת)פטריק 31/08/2011 15:08הגב לתגובה זו
- 7.בנטוב 31/08/2011 09:22הגב לתגובה זוכפי יכולתך החוכמה ליגדול עים הלקוחות ולא כפי שקורה היום על גב הלקוחות סוחר טוב זה אחד שיודיע גם את הקונה וגם את המוכר מרוצים והתנאי הזהבבנקים לא מיתקיים הבנקים מרוצים והלקוחות לא
- 6.גנבים ברשיון 31/08/2011 09:08הגב לתגובה זוברור שהבנקים ירויחו מה חשבתם? לא משנה מה המצב הכלכלי של האנשים בארץ הם פשוט שוחטים אותנו בעמלות. תארגנו קבוצה למרד בעמלות הבנקים
- 5.הבנק עומד בציפיות על גב הלקוחות עד מתי (ל"ת)בנטוב 31/08/2011 09:05הגב לתגובה זו
- 4.בנק לאומי (ל"ת)האם יחלקו דיבידנד? 31/08/2011 08:58הגב לתגובה זו
- 3.ישראל 31/08/2011 08:41הגב לתגובה זושעמדו בציפיות אלא עברו אותם. באמת מה הפלא? כאשר לקוח מקבל כמעט אפס אחוז רבית על פקדונו בבנק ומשלם כ-10% כאשר הוא חייב לבנק, אז מה הפלא? מתי העם הזה יפסיק להיות תמים (מחוסר ידע ) ? שלא לדבר על העמלות המטורפות שהם גובים.
- 2.נילי 31/08/2011 08:35הגב לתגובה זויש הרבה מה לשפר.
- 1.האזרח 31/08/2011 08:27הגב לתגובה זואומנם הבנק בבעלות ממשלתית אבל יחסית נראה שמתנהל במקצועיות וגם המשכורות לעומת בנקים פרטיים סבירים ולא מוגזמים
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
