דוחות

הבינלאומי: הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-103 מיליון שקל, גידול של 21.2%

התשואה נטו על ההון, בחישוב שנתי, הגיעה לשיעור של 7.3% בהשוואה ל-5.6% ברבעון המקביל אשתקד
רקפת גלילי | (2)

בנק בינלאומי דיווח היום על תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של השנה. הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות הבנק ברבעון הוא 103 מיליון שקלים, גידול של 21.2% מהרבעון המקביל אשתקד. ברבעון השני התשואה נטו על ההון, בחישוב שנתי, הגיעה לשיעור של 7.3% בהשוואה ל-5.6% ברבעון המקביל אשתקד.

ברבעון השני של 2011 הסתכם הרווח מפעולות מימון ב-522 מיליון שקל וזאת לעומת 519 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאות בגין הפסד אשראי עמדו על 36 מיליון שקל. שעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי לאשראי לציבור עמד הרבעון על 0.23%.

ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו ב-355 מיליון שקל, ירידה של 4.3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. ההוצאות התפעוליות והאחרות ירדו ב- 5.4% והסתכמו ב-687 מיליון שקל כאשר הקיטון נובע בעיקר מחסכון בהוצאות מחשב ובהוצאות תפעוליות אחרות.

האשראי הסתכם בסיום התקופה ב-63,853 מיליון שקל בהשוואה ל-60,411 מיליון שקל ב-30 ביוני 2010, גידול של 5.7% בשנה האחרונה. פקדונות הציבור הסתכמו ב-79,085 מיליון שקל בהשוואה ל-80,113 מיליון שקל ב-30 ביוני 2010, קיטון של 1.3%. יחס ההון לרכיבי סיכון (באזל II) עלה לשיעור של 12.98%, מתוכו הון ליבה של 8.38%.

סמדר ברבר- צדיק, מנכ"ל קבוצת הבינלאומי אמרה כי: "הדוחות משקפים את המהלכים בהם נקטנו השנה על מנת להערך להקטנת הסיכון בתקופה של אי ודאות והאטה בכלכלה העולמית. נמשך תהליך שיפור תמהיל תיק האשראי, איכותו ופיזורו, תוך המשך גידול באשראי המסחרי והקימעונאי, ותוך מדיניות מידתית בתחום הנדל"ן שמביאה לכך שחלק האשראי לנדל"ן מסך האשראי של הבנק הוא הנמוך ביותר במערכת הבנקאית, מדיניות בה נמשיך גם בעתיד".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לירון ,ר" ג 31/08/2011 09:53
    הגב לתגובה זו
    כשהמחלקה שאמורה להיות ותמיד הייתה הרווחית ביותר בבנק - מסחר מט" ח , רק הולכת ומתכווצת בגלל ניהול כושל של גב' צדיק ושל הכפופים לה. כשלקוחות בורחים בגלל שירות זוועתי של חדרי העסקאות ושל היחידות העסקיות בסניפים . כשמקצצים על כאב בבשר החי ומפטרים עובדים בניע" ז מידי שבוע. כשמצמצמים סניפים. כשיש ועד אימתני שדואג לבאי ביתו ולא להצלחת הבנק. כשעובדים מרמים את המערכת בדיווחי כזב פליליים והכל מושתק . כשכל זה קורה הבנק נרקב מבפנים ושום דבר לא ימנע את מכירתו שכולם מבינים שקרבה והולכת ,ולמען הלקוחות עדיף שזה יקרה מהר מאוד.
  • 1.
    בנטוב 31/08/2011 09:15
    הגב לתגובה זו
    נישאר יותר לשכר עובדים די לחזירות יהודים ליהודים חייבים בהדדיות די לחזירות הכל נימדד בגודל הרווח
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.