מידרוג על שיכון ובינוי: "שנת 2012 צפויה להיות שנת שיא בפעילות החברה"

חברת הדירוג העניקה לחברת הנדל"ן דירוג A1 עם אופק יציב. "היקף הקרקעות הנרחב מאפשר לחברה לשמור על רמת פעילות גבוהה לשנים רבות"
לירן סהר |

קבוצת שיכון ובינוי פרסמה אתמול (ג') את דוחותיה עבור הרבעון השני של השנה ורשמה רווח נקי של 171 מיליון שקל, זאת לעומת כ-66 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 160%. חברת הדירוג מדרוג מעניקה היום לחברת הבת שיכון ובינוי נדל"ן דירוג A1 המתייחס ליכולת הפירעון הכוללת שלה ומציב אופק יציב. זאת בהמשך לדירוג A1 אשר ניתן לסדרות החוב אשר הונפקו על ידי החברה ונפרעו במועדן.

במידרוג טוענים כי לחברה צבר קרקעות נרחב, המגלם למעלה מ- 15,000 יח"ד בפריסה ארצית (מתוכן כ- 6,500 יח"ד לפי תב"ע מאושרת). היקף הקרקעות הנרחב מאפשר לחברה לשמור על רמת פעילות גבוהה לשנים רבות מתוך מלאי הקרקעות הקיים (התחלות בנייה של כ- 1,000 יח"ד בשנה, על פי האסטרטגיה ומצב השוק הנוכחיים). מעבר לכך, מלאי הקרקעות הגדול מפחית את חשיפת החברה לעליית מחירי הקרקעות למגורים (בכך שאינה מחויבת לרכוש קרקעות על מנת לשמור על רצף הפעילות), גורם אשר מקנה יציבות ביחס לחברות אחרות, בענף המאופיין בתנודתיות גבוהה.

עוד ניטען כי מכיוון שהקרקעות של החברה מוצגות בספרים בעלות רכישה היסטורית, עלות חלק ניכר מהן נמוכה באופן משמעותי ביחס לשוויין הכלכלי הנוכחי. "גורם זה מביא לכך שלחברה קיים עודף שווי משמעותי אשר אינו בא לידי ביטוי בדוחות הכספיים, ומוערך על ידי מידרוג במאות רבות של מיליוני . בעוד שיחס האיתנות, הון עצמי לסך מאזן בניכוי מקדמות מרוכשים, הנגזר מהדוח הכספי ליום 30.06.2011 נשחק במידה מסוימת ועומד על כ- 33%, להערכת מידרוג, בשקלול השווי הכלכלי של הקרקעות יחס, זה משתפר משמעותית. עליות מחירי הדיור בשנתיים האחרונות היוו גורם מרכזי אשר גם סייע להגדיל את שיעורי הרווחיות."

להערכת מידרוג, בשנת 2012 צפויה החברה להכיר ברווח גולמי בהיקף אשר יעלה באופן משמעותי על הרווח לשנת 2011 עם השלמת מספר פרויקטים גדולים במרכז הארץ, וכן גידול ברווח מנכסים מניבים בזכות פתיחת קניון עיר ימים בנתניה. בשנים שלאחר מכן צפויה ירידה מסוימת ברווח הגולמי, אך עדיין הוא צפוי להיות גבוה ביחס לשנים קודמות. הרווחים הגבוהים מפעילות יאפשרו לחברה להציג יחסי כיסוי חוב ל- FFO טובים בשנים הקרובות, אשר ינועו, להערכת מידרוג, בטווח של 2-6 שנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.