המפתח לצמיחה בשווקים - אמון במנהיגות הכלכלית

יניב פגוט, אסטרטג ראשי קבוצת איילון, כותב על הבסיס להשבת האווירה השורית אל שווקי העולם
יניב פגוט | (5)

ביום שישי הקרוב ינאם "השריף" של הכלכלה העולמית הלוא הוא "ביג בן ברננקי" בג'קסון הול. בשנה שעברה היה הנאום השנתי של בן ברננקי בכנס זה, יריית הפתיחה לתוכנית ההרחבה הכמותית השנייה של הבנק המרכזי. במסגרת תוכנית זו רכש הבנק המרכזי 600 מיליארד דולרים באגרות חוב של ממשלת ארה"ב בשוק הפתוח.

ההכרזה על QE2 הביאה את מדד ה-S&P500 לזינוק של כ-28% עד למימוש שהחל בסוף אפריל השנה. נוכח העצבנות הרבה ואובדן המומנטום הכלכלי, הפעילים בשווקים מקווים כי הכרזה על QE3 גרנדיוזית (באם תהיה הכרזה שכזו) תביא עימה למהלך דומה של ראלי בשווקים. לכן התקוות הרבות והעיניים הנישאות ברחבי תבל לעבר נאום ברננקי בג'קסון הול.

הפעילים בשווקים העולמיים התאכזבו קשות בשבוע שחלף מתוצאות "יום ההורים של גוש האירו", בו נפגשו מרקל וסרקוזי. פגישה אשר הניבה הרבה מילים, מעט מאוד מעשים. בנוסף, היא שחקה את האמון של הפעילים במחוייבות הנהגת הגוש להתמודד באופן נחוש עם משבר החובות האירופי. האכזבה מפגישת מרקל - סרקוזי גרמה לירידות שערים חדות.

נוכח המצב הרגיש, אכזבה נוספת מכיוון ברננקי ביום שישי עלולה להיות בעלת השפעה קשה על השווקים הגלובליים בפרק הזמן המיידי. חלק לא מבוטל של ניהול מדיניות כלכלית גלובלית בעת הנוכחית בנוי על אמון במנהיגות הכלכלית. אמון, כי היא מסוגלת לבצע קריאה נכונה של המפה הגלובלית והמקומית, וליישם צעדים כלכליים אפקטיביים אשר ינפקו פתרונות בזמן אמת לבעיות הרלוונטיות.

שחיקה של אמון הציבור בכישורי המנהיגות בקריאת המפה הכלכלית או לחלופין שחיקה באמון לשנות את תמונת המצב מסוכנות בצורה בלתי רגילה לכלכלה. עד כדי כך שיביאו לקריסה כלכלית ומצב של חוסר אמון מוחלט. הדבר דומה במידה מסוימת, לאמון אשר חייבים לרכוש לוחמים למפקדם אשר מוציאם לפעילות מסוכנת בלילה בלי ירח. הלוחמים חייבים להאמין בכישוריו של המפקד לנווט בהצלחה ולהשיבם הביתה בשלום. בלי אמון זה המשימה כולה בסכנה.

בן ברננקי מגיע לכנס הנוכחי עם רמת גמישות בהשקת תוכנית הרחבה כמותית גרנדיוזית, נמוכה. הבנק המרכזי של ארה"ב הרחיב את ספריו במהלך תוכניות הקודמות להיקף אדיר של כ-2.8 טריליון דולר, וזכה לקיטונות של ביקורת, הן פוליטית והן כלכלית.

קשה לנו להאמין כי בנקודת הזמן הנוכחית, בה אין וודאות אם ארה"ב תשקע או לא במיתון נוסף, מסוגל ברננקי לספק את הפנטזיות של השווקים באשר ל-QE3. להערכתנו, הצהרות כמו מחויבות הבנק לסייע לכלכלה ולהותיר את ריבית הבסיס נמוכה תספקנה את השווקים, שכן הן מובנות מאליהן.

ישנם שני צעדים אופרטיביים עליהם יכול הבנק לרמוז. האחד, החייאת קווי הנזילות למערכת הבנקאית, על מנת למנוע משבר נזילות. האחר, מיחזור תיק האג"ח האדיר של הבנק המרכזי בצורה כזו שתאריך באופן מהותי את מח"מ תיק האג"ח. באמצעות דרכים אלה ינסה הבנק להוריד במדרגה נוספת את התשואות של אגרות החוב של ממשלת ארה"ב.

הורדת התשואות בשיטה של רכישת אגרות חוב ממשלת ארה"ב ארוכות, אמורה להביא לירידת הריבית על משכנתאות ובכך לעודד את שוק הנדל"ן האמריקני. כמו כן היא אמורה להפחית את עלויות המימון של הפירמות ולהפנות את הפעילים בשוק לרכישת נכסי סיכון בהעדר אלטרנטיבה חסרת סיכון.

אנו סבורים, כי בכל האמור בתקוות אשר תולים השווקים בנאום ברננקי, הרי כגודל הציפיות כך עלול להיות גודל האכזבות. לפיכך, לא היינו ממליצים לבנות אסטרטגיית השקעות לטווח הקצר, המבוססת כולה על צעדי הבנק המרכזי. אם בהחלטות מנהיגות כלכלית עסקינן, אנו תולים תקוות רבות יותר בטווח הקצר בתוכנית לעידוד תעסוקה של הנשיא אובמה. תוכנית זו עתידה להתפרסם לאחר יום העבודה ב-5/9, ולהביא עימה בשורה בתחום התעסוקה בארה"ב.

שוק העבודה בארה"ב מקרטע ברמת אבטלה של מעל ל-9% מזה תקופה ארוכה. ללא הנשמתו של שוק זה בשילוב תמיכה בשוק הנדל"ן באמצעים המוניטאריים, תתקשה כלכלת ארה"ב לשוב לצמיחה משמעותית. במסגרת התוכנית המדוברת, צפויים שורה של הקלות מס למעסיקים, והשתתפות בעלות גיוס עובדים. כל אלה על מנת לתמרץ מעסיקים להעסיק עובדים חדשים.

נוסף על כך, צפויות להיות מושקות שורה של תוכניות להשקעה בפרויקטי תשתית, אשר עתידות לייצר גידול בפעילות הכלכלית ומשרות רבות במשק האמריקני. תוכנית מקיפה וחכמה של אובמה לעידוד שוק העבודה בארה"ב יכולה לשנות את האווירה בשווקים בטווח הקצר, ולהחזיר את האמון עליו דיברנו במנהיגות הכלכלית של ארה"ב.

יניב פגוט, אסטרטג ראשי קבוצת איילון

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יוחאי 26/08/2011 16:14
    הגב לתגובה זו
    טוב לקרוא דברי טעם
  • 4.
    פינקלמיש 26/08/2011 09:24
    הגב לתגובה זו
    השווקים יכולים לעלות ולרדת, צמיחה זה דבר אחר.
  • 3.
    כותב יפה אבל אצלך הפסדתי את הכסף (ל"ת)
    ד 25/08/2011 23:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אילן 25/08/2011 12:46
    הגב לתגובה זו
    כרגיל מאיר עינים ופותח את הראש.תודה.
  • 1.
    מה יהיה יניב 25/08/2011 12:01
    הגב לתגובה זו
    בינוניות ומטה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.