דוחות

גידול של 41% בהכנסות לאזורים: מכרה 358 יח"ד במחצית הראשונה בהיקף של כ-395 מיליון שקל

חברת הבנייה, שעברה הרבעון לשליטתו של איש העסקים הרשי פרידמן, עברה הרבעון לרווח של 26 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-79 מיליון שקל אשתקד
לירן סהר |

חברת אזורים מסכמת את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של כ-26 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-79 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות החברה הרבעון הסתכמו בכ-130.7 מיליון שקל, זאת לעומת כ-92 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר ההכנסות נובעות ממכירת בניינים וקרקעות שהסתכמו בכ-127.4 מיליון שקל, זאת לעומת כ-88 מיליון שקל אשתקד. נזכיר כי בשבוע שעבר רכשה קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה) את חלקה של החברה בקניון עיר ימים בנתניה ב-350 מיליון שקל, כאשר שיכון ובינוי הינה השותפה השנייה בקניון.

יצוין כי במחצית הראשונה ביצעה החברה התקשרויות למכירת כ-358 יחידות דיור בישראל (כולל שותפים) בהיקף כספי כולל של כ-395 מליון שקל (חלקה של החברה), לעומת כ-345 יחידות דיור בהיקף כספי של כ- 290 מיליון שקל אשתקד.

החברה ממשיכה ביישום האסטרטגיה החדשה שגובשה עם כניסתו של הרשי פרידמן כבעל שליטה באזורים. אסטרטגיה זו, חותרת להתמקדות בליבת העסקים בתחום המגורים בישראל כאשר הידע, הניסיון והמותג של אזורים מתורגמים ליתרון משמעותי בענף. כמו-כן, במסגרת אסטרטגיה זו, תמשיך החברה לממש נכסים אשר אינם בליבה העסקית כפי שהוגדרה, וכן תמשיך בתכניתה לחיזוק בסיס ההון ושיפור מבנה המאזן של החברה באופן עקבי כפי שעשתה עד כה.

להערכת הנהלת החברה, תעמוד החברה בצרכי המזומנים הצפויים שלה עד לתום חודש ספטמבר 2012. לתקופה של תשעה חודשי מחודש אוקטובר 2012 ועד לחודש יוני 2013 לחברה צרכי מזומנים צפויים נוספים בסך של כ-280 מיליון שקל, מתוכם לחברה התחייבות לפירעון תשלומים למחזיקי אגרות חוב בסך של כ-257 מיליון שקל, אשר עיקרן הינו סך של כ-174 מיליון שקל למחזיקי אגרות חוב (סדרה 7) אשר מועד תשלומן קבוע ליום 9 במארס 2013.

אופיר גרינברג, מנכ"ל החברה מסר "המיקוד בבנייה למגורים, שהיא פעילות הליבה של החברה, תוך שיפור היעילות וחיזוק מבנה ההון ידגישו את היתרון היחסי של אזורים בענף". גרינברג הוסיף כי "עם כ- 1,000 יחידות דיור הפרוסות לאורכה ולרוחבה של ישראל ועוד 1,000 יחידות דיור נוספות המתוכננות לשנה הבאה, אזורים מתמצבת עם היצע אטרקטיבי בפריסה נכונה ובעיתוי בו סדרי העדיפויות הלאומי נוטה לעידוד הביקושים מחוץ לגוש דן".

כזכור, בחודש יוני, השלימה החברה בהצלחה הנפקת זכויות של מניות, וגייסה כ- 100 מיליון שקל. זהו הגיוס הראשון של החברה מאז עברה לבעלותו של איש העסקים הרשי פרידמן, כאשר כ- 64 מיליון שקל הוזרמו על ידי בעל השליטה החדש. החברה הציעה לבעלי מניותיה, בדרך של זכויות, 19,951,266 מניות רגילות, רשומות על שם, בנות 1 שקל כל אחת. במסגרת ההנפקה נוצלו זכויות לרכישת 19,940,853 מניות, המהוות כ-99.9% מהיקף הגיוס שתוכנן.

בנוסף הודיעה החברה ביוני כי חברה נכדה בבעלותה המלאה, התקשרה בהסכם למכירת זכויותיה בקרקע בטורונטו, בקנדה, בתמורת כ- 90 מליון שקל. סך של כ-45 מיליון שקל מתמורת המכירה תשמש לפירעון הלוואה שנטלה החברה האמורה מבנק מקומי עבור הקרקע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי