האם למדו המשקיעים מלקחי העבר?
ירידות השערים של החודשים האחרונים החזירו את מדד ה-S&P500 לרמתו ערב קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ב-2008. הירידות נובעות מחשש המשקיעים מהידרדרות השווקים למיתון נוסף על רקע משבר חובות עולמי והאטה בצמיחה. אולם, הוא נובע בראש ובראשונה מאובדן אמון המשקיעים בקובעי המדיניות וביכולתם להוציא את העגלה מהבוץ.
הפוליטיזציה של קבלת ההחלטות בארה"ב סביב שינוי תקרת החוב היוותה נקודה מכרעת שהצטרפה לקבלת החלטות הססנית בגוש האירו בנוגע למשבר החובות של מדינות האיחוד. לאחר קריסת ליהמן, היו לממשל בוש הבן שתי מטרות עיקריות - טיפול במשבר הנזילות והשבת אמון המשקיעים בשווקים. בהצהרותיהם ובמעשיהם הצליחו בוש וברננקי בשתי המשימות. הורדת הריבית לרמה אפסית, הזרמות כספים ולא פחות חשוב מסרים ברורים שהמשבר מנוהל ומטופל השיבו בהדרגה את אמון המשקיעים.
היום אנו נמצאים בפתחו של משבר אמון נוסף. יותר ויותר משקיעים מתבטאים כפי שהתבטאו ב-2008 נגד השווקים, וחמור עוד יותר הם חוזרים על אותן טעויות שעשו ב-2008. משיכות כספים נמהרות מאפיקי ההשקעה השונים הן טעות בראייה ארוכת טווח, כפי שראינו גם במשבר הגדול של 2008. על קברניטי השוק החופשי להפנים את עוצמת המשבר ולפעול בשיתוף פעולה בכדי למנוע הידרדרות נוספת.
אומנם סל הפעולות העומדות בפני הנגיד האמריקני מוגבלות, וכבר נוכחנו לראות שגם הממשל בראשות אובמה מתקשה בהוצאת תוכניות כלכליות לפועל בשל כניסתה של ארה"ב לשנת בחירות. אבל יחד עם זאת, למדנו שלהצהרות משמעות גדולה בהרגעת השווקים.
השבוע ינאם ברננקי בפני הקונגרס, ולא מן הנמנע כי הוא יודיע על תוכנית הקלה כמותית שלישית או לכל הפחות על נכונות לתוכנית כזו. הצהרה כזו עשויה להביא לשיפור זמני בשווקים אך היא לא תסייע לאורך זמן, אם הממשל האמריקני לא יצליח לאשר תוכניות כלכליות שיובילו להורדת שיעור האבטלה, הורדת רמת החוב ולשיפור קצב הצמיחה. בנוסף, גם האיחוד האירופאי ומדינות הגוש חייבות לאשר וליישם את תוכניות הצמצום הנרחבות הנדרשות כדי לצמצם ולמנוע את היקף משבר החובות.
אני מאמין שלקחי 2008 נלמדו והנגידים וראשי הכלכלות הגדולות מבינים שעליהם לפעול במהירות ובנחישות. בשלב זה צפויה האטה בצמיחה, ולא מיתון, במרבית המדינות בעולם. נאום ברננקי השבוע והתכנסויות צפויות של מדינות ה-G8 עשויים ביחד להוביל לשינוי מומנטום ולהשבת האמון בשווקים.
ירידות השערים האחרונות מוגזמות והן מניבות למשקיעים לטווח ארוך הזדמנויות השקעה מעניינות, בעיקר באפיק אגרות החוב. משקיעים מוסדיים רבים ובראשם המשקיע וורן באפט כבר הודיעו כי הם מנצלים את הירידות החדות לקנייה הדרגתית של מניות ואגרות חוב קונצרניות.
- 7.נטאשה 22/08/2011 09:56הגב לתגובה זומזל גדול (לעצים לאקולוגיה ולסביבה בכלל) שזה לא מודפס
- 6.רח 22/08/2011 05:48הגב לתגובה זוצריך להעמיד כותבים כאלו לדין ציבורי. הם כותבים מתוך עניין שאתה המשקיע לא תמשוך את כספך למקומות בטוחים יותר ותגדע באחת את זרם העמלות שלהם. הם לא יספרו לך לעולם שבעת משבר כדאי לחכות בחוץ ולשקול כניסה רק ברמות תמיכה חזקות כמו שקרה בראשית 2009. היזהרו לנפשותיכם. מי יגן עליכם " שיות טיפשות" .
- 5.משקיע זקן 21/08/2011 19:46הגב לתגובה זונכון להיום מופסדים 30 40 אחוז. שלא לדבר על מניות נדלן כמו אפריקה 97 אחוז למטה
- 4.אודי 21/08/2011 19:28הגב לתגובה זוהאבא/הפרופסור/הדיקן ויציע במאמר מלומד לסגור את הבורסה!!! כמה פשוט...
- 3.אלון 21/08/2011 18:25הגב לתגובה זובחיים לא תשמע בית השקעות אומר: " שבו על הגדר" , " תחזיקו מזומן" " תקנו נדל" ן"
- 2.אדון גלאי , יש לך משהו מקורי משלך להגיד ? (ל"ת)שם מלא 21/08/2011 17:57הגב לתגובה זו
- 1.שוקי 21/08/2011 16:28הגב לתגובה זואני מעוניין לשמוע את דעתו המלומדת של מר גולן ספיר,אתה ממחזר מאמרים!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
