עזריאלי ממשיכה להתרחב: רוכשת מחצית מקניון עיר ימים ב-350 מיליון שקל

קבוצת הקניונים השנייה בגודלה מדווחת היום על חלקה של חברת אזורים בקניון המפואר בנתניה. לקניון זכויות בנייה נוספות ובנייה
לירן סהר | (3)

קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה) מדווחת היום כי את חלקה של חברת אזורים בקניון עיר ימים ההולך ומוקם בשכונה היוקרתית בנתניה ב-350 מיליון שקל. חברת שיכון ובינוי הינה השותפה השנייה בקניון.

הקניון מצוי בשלבים אחרונים של בניה וצפוי להיפתח בתחילת 2012. הקניון כולל שטח מסחרי ברוטו להשכרה של כ-24 אלף מ"ר. עד כה נחתמו הסכמי שכירות לגבי כ-68% מהשטח המסחרי של הקניון על ידי כ- 100 שוכרים אשר ישלמו דמי שכירות שנתיים בסך של כ-40 מיליון שקל. להערכת החברה ה-NOI השנתי החזוי בהנחה של הסכמי שכירות חתומים לגבי כל השטח המסחרי יעמוד על כ-61 מיליון שקל.

ביצוע הסכם המכר מותנה באי מימוש זכות הסירוב של השותף בקניון, בקבלת אישור הממונה על ההגבלים העסקיים ובקבלת הסכמת בנק לאומי, אשר העמיד לשיכון ופיתוח הסכם ליווי בנקאי לבניית הקניון.

להערכת הקבוצה, סך התשלום לאזורים, ביחד עם ההשקעה המוערכת בהשלמת הקמת הפרויקט, יעמוד על סך של כ-390 מיליון שקל. לאור האמור, שיעור התשואה המוערך יהיה לפחות כ-7.8%. להערכת הקבוצה, השלמת העסקה, בכפוף לתנאים המתלים, תהיה בעוד כחודשיים. יצוין כי ישנן זכויות להגדלת הקניון, לרבות שטחי מסחר ומשרדים, וכן זכויות לשטחים נוספים המיועדים לדיור מוגן.

שלמה שרף, מנכ"ל קבוצת עזריאלי, מסר היום: "קבוצת עזריאלי ממשיכה להשקיע ולחזק את תחומי הליבה של פעילותה בייזום, בניה וניהול של קניונים, מרכזים מסחריים ומשרדים, בעיקר בישראל, תוך זיהוי הזדמנויות ומימושן."

הרשי פרידמן, בעל השליטה באזורים מסר: "מדובר במהלך אסטרטגי חשוב הטומן בחובו ערך רב לאזורים. העסקה צפויה לחזק את בסיס ההון ותזרים המזומנים של החברה. מכירת הקניון מהווה נדבך נוסף בהליך המיקוד העסקי של החברה ביתרונותיה היחסיים."

בקבוצת עזריאלי מציינים היום כי המהלך הנוכחי הוא צעד נוסף במימוש האסטרטגיה העסקית של הקבוצה להרחבת עסקיה בישראל, תוך שימוש נכון בכספי ההנפקה. יודגש כי הקבוצה ממשיכה באיתור וזיהוי של הזדמנויות דומות נוספות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גניקולוג 16/08/2011 18:30
    הגב לתגובה זו
    האם גם עזריאלי עבר ניתוח לשינוי מין?
  • 2.
    תתבייש לך יה קנאי עזריאלי תהיה לנו בריא (ל"ת)
    אורי 16/08/2011 09:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משה 16/08/2011 09:11
    הגב לתגובה זו
    יאללה יא חיטיאר שב בבית יש לך מספיק כסף. הבעיה היא שאין לך הרבה זמן אז לך הביתה יא זקן.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

מהחקירה עולה חשד כי היקף ההכנסות שהצהיר עליהן החשוד בפני רשויות המס הוא נמוך מאוד ביחס לכספים שמוחזקים ברשותו בארנקים דיגיטליים, שעל פי הערכות שווים כ-2 מיליון דולר. היום הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת ומעצרו הוארך עד ה-30.12.2025.

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יוזכר כי לאחרונה הכריזה רשות המסים על נוהל גילוי מרצון שיעמוד בתוקף עד יום עד 31.8.26, אשר במסגרתו מי שעברו על חוקי המס יוכלו לפנות להליך גילוי מרצון, לשלם את המסים המתחייבים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים. תשלום המס ביחס לגילוי הכנסות שמקורן בנכסים דיגיטליים יכול שיעשה בהתאם ל"נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר".


10 שיטות עיקריות שבהן חוקרי מס הכנסה עולים על מעלימי מס

הצלבות מידע בין דיווחים שונים

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).