הצרות של יוסי מימן: דירוג אגרות החוב של אמפל נחתך ב-3 רמות והתשואות בשיא

מידרוג מורידה את הדירוג ל-Ba3 בשל השיבושים הרבים והמתמשכים באספקת הגז הטבעי מהספק המצרי. ליאת קדיש ממידרוג: "להערכתנו, גורמים אלה מגלמים התעצמות בסיכוני האשראי של EMG ושל החברה"
רקפת גלילי | (6)

מידרוג מורידה את דירוג אגרות החוב מסדרות א', ב' ו-ג' של אמפל אמריקן מ- Baa3 ל-Ba3 תוך הותרת הדירוג באופק שלילי. ההחלטה התקבלה בשל המשך ההרעה במצבה העסקי של EMG, אחזקת הליבה של אמפל, בצל שיבושים בהספקת הגז המצרי.

ליאת קדיש, רו"ח, אנליסטית בכירה במידרוג מפרטת: "הרעה זו מתבטאת בשיבושים מתמשכים בהספקת הגז הטבעי מהספק המצרי תוך הישנות הפיגועים במערכת הולכת הגז ממצרים - גורמים המגלמים, להערכתנו, התעצמות בסיכוני האשראי של EMG ושל החברה. הדירוג הקודם שנקבע בחודש מאי השנה לא שיקף מצב של אי חזרת הגז למשך זמן מתמשך".

עוד מציינים במידרוג כי בדוחות החברה שפורסמו החודש נרשם הפסד נקי לבעלי המניות של 39 מיליון דולר. נכון לסוף יוני יתרות נזילות עומדות על 134 מיליון דולר, מכך כ-23.5 מיליון דולר המשועבדים לטובת תשלומי ריבית למחזיקי אגרות החוב. לדעתם, היתרות הנזילות הקיימות מספקות את

צרכיה השוטפים של החברה ופירעון קרן החוב עד לסוף שנת 2012, בקירוב, זאת בהנחה כי לא יבוצעו השקעות חדשות.

נציין כי החברה רואה בכך הזדמנות ובמהלך רבעון שני 2011 אישר הדירקטוריון תוכנית לרכישה חוזרת של אג"ח בהיקף של עד 30 מיליון דולר. החברה כבר החלה ביישום מהלך זה.

הורדת דרגת הדירוג הינה משמעותית. אמפל נכנסת עכשיו לקטגוריה של חברה בדרגת השקעה ספקולטיבית. דרגת Baa מציינת התחייבויות הכרוכות בסיכון אשראי מתון. הן נחשבות כהתחייבויות בדרגה בינונית, וככאלה הן עלולות להיות בעלות מאפיינים ספקולטיביים מסוימים. בעוד דרגת Ba מציינת התחייבויות שעל פי שיפוטה של מידרוג, בעלות אלמנטים ספקולטיביים, וכרוכות בסיכון אשראי משמעותי.

לגביי המספר בדירוג, המשתנה '3' מציין שאגרת החוב נמצאת בחלק התחתון של קטגורית הדירוג שלה, המצוינת באותיות כלומר עד עתה היתה האג"ח בתחתית דרגת ההשקעה. הדירוג ההתחלתי שניתן היה A2 ועד חודש אפריל השנה דירוג האג"ח היה A3 אך מאז התדרדר הדירוג והיום הוא צונח בעוד 3 רמות.

אמפל אמרי אגח א יורדת 4.5% ונסחר בתשואות 36%

אמפל אמרי אגח ב צונחת 7.9 ונסחר בתשואות 37.6%

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    זה הזדמנות 11/08/2011 13:27
    הגב לתגובה זו
    יש להם מאות מיליוני שקלים מזומן בחברה והדרוג רק עוזר להם לקבל בזול את האגחים האלה בחזרה.
  • 3.
    קונים בזול 11/08/2011 13:19
    הגב לתגובה זו
    הם עוד ירוויחו יותר ממה שמרוויחים מהגז
  • 2.
    חברות דירוג ליגה ג' 11/08/2011 13:10
    הגב לתגובה זו
    בלי חברות הדירוג לא היינו יודעים שהמצב לא טוב ממש מקצוענים
  • מבין אותך, אבל על s (ל"ת)
    לפני הזמן, מי צודק? 11/08/2011 13:30
    הגב לתגובה זו
  • הורידו גם לפני כמה חודשים, היה להם דירוג A2 (ל"ת)
    בעבר, עבר 11/08/2011 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניקל 11/08/2011 12:14
    הגב לתגובה זו
    הממונפים, המגעילים, הטיפשים, רודפי הבצע... הגיע זמן פרעון השטר.... עשיתם צחוק מהעבודה? שיטיתם בכולם? נגמר המשחק... השמיכה הורמה והתגלה הגוף הרופס במערומיו... בן-דב, נימרודי, דנקנר, תשובה, זיסר ומימן, יאללה הביתה ! גנבים !!!
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי