מדד הבנקים - נראה כמו עלייה, אבל אולי זה רק תיקון?

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, סוקר את מדד הבנקים ואת מגמת התיקון האחרונה. מה עומקה? והאם יחזור המדד לירידות חדות?
אייל גורביץ | (5)

בסקירה האחרונה אודות מדד הבנקים, מיד לאחר שבירתה מטה של רמת 1,240 הנקודות, הערכתי שהמדד צפוי לסגת ב-12% נוספים לפחות עד לרמות של 1,090-1,100 הנקודות. ביום ראשון האחרון נרשם שפל תוך יומי של 1,079, ובכך השלים המדד את הירידה המינימלית שנמדדה לו לפי עומק הדשדוש. הנתונים הקיימים מעלים את הסבירות לתיקון שמיד אעמוד על טיבו ועומקו הצפוי. אלא שבשלב הנוכחי מדובר בלא יותר מאשר תיקון במגמת ירידה שעדיין לא הגיעה לידי מיצוי מלא של הפוטנציאל שלה.

הגרף היומי

תיקון טכני מתייחס תמיד לרצף הירידות האחרון שעדיין לא עבר תיקון. הוא נמדד הן לפי כלים מתמטיים והן לפי רמות ההתנגדות שבדרך.

1. רצף הירידות שעדיין לא עבר תיקון הוא זה שהחל ברמה של 1,332 ותם ברמת 1,079 הנקודות.

2. לפי חיתוכי פיבונאצ'י המייצגים את הצד המתמטי של התיקון, הרי שיעדי התיקון מצויים בטווח רמות של 1,178-1,234 הנקודות.

3. מבחינת רמות ההתנגדות שבדרך, הרי שרמת 1,240-1,250 הנקודות משמשת כרמת התנגדות משמעותית. היא הייתה רמת התמיכה האחרונה.

4. המשמעות פשוטה - התיקון הצפוי אמור להיבלם סביב היעדים בהם נקבתי, כאשר בלימה ברמות האמורות תעיד על חולשה ותעלה את הסבירות לגל ירידות נוסף.

5. מעבר לכך יש לשים לב למחזורי המסחר. עליות חדות שככל שיהיו, כאשר אינן נתמכות במחזורי מסחר מתרחבים, מעידות על חולשה וארעיות.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אבנר 12/08/2011 22:06
    הגב לתגובה זו
    אני רוצה להזכיר לכם משהו: מספר טייקונים שקיבלו הלוואות ענק מפועלים,מזרחי,ובעיקר דיסקונט ומעט איגוד,וגם הבינלאומי ולאומי, יראו בקרוב מחיקות גדולות,אחת מהן של תשובה(כל נושא דלק נדל" ן והאגח" ים שלו) והשני טייקון בשם דנקנר שחייב הלוואות עתק, מדברים על פש" ר של דנקנר. פש" ר-פשיטת רגל. ולכן אף בנק לא מספר לנו כמה מחיקות ענק יהיו,ולכן המצב שם קטסטרופלי. כמו כן אף גבר או אישה לא מספרים לנו כמה כסף ימחק מהבנקים עקב שווי של אחזקות במניות הנדל" ן שירד עקב הירידות ולא חסרות דוגמאות:1. כלכלית ירושלים.2. אפריקה. 3.גזית גלוב, 4.דלק נדל" ן. 5.אפריקה נכסים. 6.שיכון ובינוי(של מי? של גב' אריסון). 7.נכסים ובניין, 8.עזראלי.9.הדמיה א. 10.קרדן...והרשימה ארוכה,מליסרון,אמות ועוד.
  • 4.
    טיפה פיספס אבל מלך 11/08/2011 18:18
    הגב לתגובה זו
    לגבי הסקירה הנוכחית אני קצת סקפטי ," ההפסדים" של החודש האחרון במדד הבנקים יכניסו יותר משקיעים גם בארץ וגם מחו" ל . אני צופה עליה ולא תיקון מה שקורה היום אינו משבר כלכלי גלובלי יותר נכון להגיד תחרות של מי המטבע חזק יותר .
  • 3.
    אילן 10/08/2011 17:53
    הגב לתגובה זו
    יאמר לזכותך שהצלחת לזהות את הירידות לפני כחודשיים , מי שהקשיב לך אז ולא זלזל בך מחייך היום .
  • 2.
    תלמיד לשעבר 10/08/2011 11:08
    הגב לתגובה זו
    מכיוון שסוף סוף חזרת לניתוח הבסיסי, המקורי, מתחשב במחזורי מסחר ובאיכות המגמה.ישר כוח!נ.ב: אתמול סגרתי פוזיציות שורט על מדדי ארה"ב: נדלן, דאו, s&p , ראסל.12% לאחר עמלות ומיסים מיום חמישי.אז נראה אתכם אומרים עכשיו שניתוח-טכני הוא שטויות.
  • 1.
    דודו 10/08/2011 09:19
    הגב לתגובה זו
    זה די דומה, זה הסקטור הכי חלש, האם יש סיבה לכך חוץ מניתוח הטכני
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.