בעקבות דרישת הרשות: כור תכיר בהפסד של 1.8 מיליארד ש' בהשקעה בקרדיט סוויס
לאחר דיונים עם רשות לניירות ערך, חברת כור צפויה להכיר בהפסד מירידת ערך בהשקעה במניות קרדיט סוויס בסך של 1.8 מיליארד שקל במסגרת הדוחות הכספיים לרבעון השני של השנה.
בנוסף, הודיעה החברה כי לאחר הרבעון השני ירידות ערך בגין ההשקעה יזקפו ישירות לרווח והפסד ואילו עליות ערך, אם יהיו, ייזקפו לרווח כולל אחר (קרן הון) ואילו כל רווח או הפסד ממימוש ייזקף לרווח והפסד.
עוד הדגישה כור בדיווח כי ההכרה בהפסד לא משנה את הונה העצמי המיוחס לבעלי המניות, לעומת הונה העצמי לולא ההכרה בהפסד. כמו כן מציינים בכור כי סך של כ-1.2 מיליארד שקל מההפסד בהשקעה בקרדיט סוויס שיוכר בדוחות הרבעון השני, כבר התבטא בהון העצמי של החברה בדוחות הרבעון הראשון.
במקביל הודיעה החברה כי היא הגיעה להסכם עם רשות ניירות ערך לפיו תוכל לבצע אימוץ מוקדם לתקן חשבונאות IFRS 9 , במסגרתו תינתן לה אפשרות שלא לייעד את הירידה במחיר מניית קרדיט סוויס בהפסד בדוחות רווח והפסד. בכור ניסו להכיר בתקן באופן רטרואקטיבי אך נתקלו בסירוב מרשות ניירות ערך, שכן עמדת הרשות הייתה כי היישום לראשונה של התקן יכול להתחיל רק בשנת דיווח, כלומר 2012.
החברה ממשיכה לבחון את אפשרות אימוצו המוקדם של התקן החל מהרבעון הראשון של שנת 2012 , כאשר למועד הדוח טרם קיבלה החלטה בעניין זה.
אתמול הודיעה החברה כי היא הצליחה להוריד בצורה משמעותית את המחיר בו יהיה לבנקים המלווים זכות להעמדת האשראי שניתן לפירעון מיידי וזאת לאחר שנטלה הלוואה של חצי מיליארד שקלים מחברות האם. המחיר החדש שנקבע הוא 18 פרנק - רחוק ב-25% ממחיר המניה היום בבורסה בשוויץ. אתמול צניחו מניות החברה בכ-5% לרמה של 22.63 פרנק.
כור השקיעה בבנק השוויצרי 6.97 מיליארד שקל והגיעה להחזקה של כ-3.2% מהון המניות של הבנק, כאשר מתוך סך זה מימנו הבנקים הזרים 2.8 מיליארד שקל. כיום שווי המניות עומד על 4.3 מיליארד שקל כך שכור מופסדת על הנייר ב-2.7 מיליארד שקל.
- 6.אליהו הנביא 09/08/2011 19:49הגב לתגובה זוהגיע זמן שהציבור ידע כי החברה הזו בהנגדת נוחי היא ספקולנטית מהסוג הגרוע בחסות הגורו רנטגן. כל המהלכים שלו בעת האחרונה מטרתם לעשות סיבוב ולגזור קופון. הפעם קופון שלילי עם חור הכיס.
- 5.המבין 09/08/2011 14:13הגב לתגובה זומגיע לך - על כל מה שעשית למודיעין יהש. אלוהים משלם - לך תתלונן אצל הרנטגן או אצל כל הבובות האפסיות.
- 4.הצופה האמיתי 09/08/2011 12:43הגב לתגובה זובספטמבר יתפרסם דוח המשאבים והעתודות בגבראלה אותו מכינה חברת גוסטבסון עבור אדירה אנרג' י בעלת 30% בגבריאלה (ומודיעין 70%), עם פרסום הדוח יש לחתור מיד לביצוע הקידוחים בגבריאלה כי נפט כבר נמצא במרחק 15 ק" מ מחופי ת" א בשנת 1994 בקידוח ים - יפו שבוצע על ידי ישראמקו בגבריאלה.
- 3.אבנר 09/08/2011 11:33הגב לתגובה זוהלואי שאלו ההפסדים הם כאין וכאפס לעומת תשלומי הריבית של הקונצרן אידיבי
- 2.פפה 09/08/2011 11:01הגב לתגובה זואיפה אייל סוגניק כשצריכים אותו? הצליח להכניס לכולנו את העז של ה IFRS ועכשיו אוכל אותה בגדול. נגמר הסוס.
- משקיע 09/08/2011 12:04הגב לתגובה זותחשוב לבד מה זה אומר
- 1.חניבעל 09/08/2011 09:33הגב לתגובה זוזה לא בור ללא תחתית זה מהמר ללא מעצורים - פעם ההימור פוגע ופעם מביא לקטסטרופה. אין לו כל יתרון בניהול חברות השקעה וחברות אחזקה. קשרו כתרים לראשו אבל עד היום לא יצר כל ערך כלכלי אמיתי לא למדינה ולא למשקיעים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
