מנהל הגמל בפסגות: "יש לא מעט מניות זולות, אבל כרגע אנחנו לא רצים לקנות"

שלומי ברכה מתייחס בראיון ל-Bizportal לסערה בשווקים. "בסופו של יום הכלכלה תדבר, אני לא צופה כיום נפילה של 50% כמו בסיבוב הקודם"
תומר קורנפלד | (8)

השאלה המרכזית איתה מתמודדים המשקיעים היום היא האם הכלכלה הגלובלית ניצבת בפני מיתון מחודש או שמדובר בתיקון טכני בלבד. בין הפאניקה שנרשמה בתל אביב לבין הפאניקה של המשקיעים האמריקניים להורדת הדירוג המושלם של ארה"ב, שוחחנו עם שלומי ברכה, מנהל ההשקעות של קופות הגמל של פסגות, על הסיטואציה בשווקים.

האם אנחנו ניצבים לפני משבר דומה לזה שהיה בשנת 2008?

"לכל משבר יש את המאפיין שלו. המשבר של שנת 2008 היה מאוד קיצוני כיוון שהתערערו מספר עובדות בסיסיות בענף הבנקאות המניע את הכלכלה ומהווה הבסיס לכל המערכת. אני לא חושב שאנחנו נמצאים כרגע בסרט כזה אלא באבולציה של המשבר והפעם המשבר הוא של מדינות ספציפיות. אני לא רואה תרחיש שבעקבות הורדת הדירוג המושלם לארה"ב, המדינה לא תצליח להחזיר חובות".

"פרט לכך בגוש האירו ישנן כלכלות חזקות. אני מעריך שאם יצליחו לבנות את גוש האירו פוליטית אז יצליחו לייצב את הספינה. מספר כלכלות בגוש יצטרכו לעשות תספורת ואני מדבר על מדינות כגון יוון או פורטוגל אבל את החוב של איטליה וספרד יצליחו לסדר. להערכתי לא נראה את אותו המשבר כמו בשנת 2008 של שוק שיורד ב-50%".

באיזה סבירות אתה רואה מיתון חוזר בארצות הברית?

"יש יותר סיכוי שאנחנו לא גולשים למיתון. אנחנו נראה צמיחה איטית. להערכתי השוק נותן לכך הסתברות גבוהה יותר מאשר הסיכוי שיהיה מיתון בפועל".

כיצד מיתון נוסף בארה"ב ישפיע על ישראל?

"כלכלת ישראל תלויה בייצוא למדינות המפותחות, אך גם למדינות מתפתחות. אם ארצות הברית תיכנס שוב למיתון, אנחנו נראה ירידה בקצבי הצמיחה. המשבר של שנת 2008 כמעט שלא נגע בישראל למעט מיני הסתבכות של בנק הפועלים. המשבר לא היה שלנו ובכל זאת חווינו ירידות והתאוששנו הרבה יותר מהר".

מה דעתך על תשואות האג"ח של חברות האחזקה הגדולות שחטפו את מול חזק?

"אסור להסתכל על חברות האחזקה כמיקשה אחת. יש חברות ממונפות יותר וממונפות פחות. החברה לישראל למשל היא עם אחזקה מהותית בכיל. חברת האחזקות בנויה על כך שאנשים ימשיכו לצרוך מזון בעולם והסיפור הזה ימשיך לייצר תזרים. מדובר בחברה מאוד לא ממונף עם שווי נכסים גבוה מההתחייבויות. חלק מהפאניקה נבעה מפידיונות כבדים בקרנות הנאמנות והרוב שלהם מורכב מאיגרות חוב שנזרקו לשוק - וחברות האחזקה זה חלק גדול מהשוק".

"מנגד, יש חברות אחזקה שהמינוף שלהן הוא כזה שבהחלט יש מה להיות מוטרדים מאחר ויכולת גיוס החוב תהיה מוגבלת. חשוב להסתכל על השוק הזה כיוון שנוצרות המון הזדמנויות".

האם אנחנו צפויים לראות הסדרי חוב נוספים במשק פרט לאילן בן דב עם טאו או יצחק תשובה עם דלק נדל"ן?

"לרוב החברות הבינוניות והגדולות שגייסו כסף באג"חים בשנה האחרונה יש אוויר לנשימה לזמן של שנה או שנתיים. זאת תקופה לא קצרה וסביר להניח שבמצב כזה של רמת נזילות - ייתכן שיצטרכו להגיע להסדרים אבל זה לא יקרה כל כך מהר".

אלמנט נוסף שמפעיל לחץ על השוק המקומי הוא המחאה החברתית. איך אתם לוקחים את זה בחשבון?

"זה פוטנציאל לסיכון מקומי וייחודי בניגוד לכל הדברים שהסתכלנו עליהם. קיים סיכוי לכך שהמחאה תתגלגל למהלכים כלכליים שבמהות שלהם בטווח קצר הפירמות יפגעו כגון העלאת מס החברות. בסוף היום זה מעלה את ההכנסה הפנויה למשקי הבית אך מדובר בגורם סיכון. הדרך להתמודד עם הדברים האלו היא לדעת לייצר חשיפות לחו"ל באופן שאם תהיה פגיעה כזאת לא תהיה לה השפעה מהותית בתיק".

מה אתם ממליצים כרגע למשקיעים? להקטין חשיפה לשוק המניות או להגדיל?

"אנחנו בחודשים האחרונים היינו במגמה של הקטנת הרכיב המנייתי. בימים אלו אנחנו מעדיפים לא לפעול בצורה משמעותית. אנחנו לא במצב של למכור מניות. על פניו יש לא מעט מניות שהן זולות אבל אנחנו לא רצים לקנות מניות ומעדיפים להמתין בשלב הזה".

האם אתם רואים המשך גל ירידות בשוק?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    גו 10/08/2011 10:34
    הגב לתגובה זו
    להוריד את רציו ידעתם מהר עכשיו שבה התיקון צוצאים את הנשמה למשקיעים שהמניה ירדה בלי שום סיבה רק תרגיל של בתי ההשקעות ליקנות בזול את רציו
  • 7.
    du 10/08/2011 10:20
    הגב לתגובה זו
    שוב פעם אתם חוסמים את רציו ורוצים ליקנות כמה שיותר זול אני מיצטער מאוד לא על חשבון המשקיעים שלקחו סיכונים פסגות תיראו מה קור ה באנגליה אני מקוה שזה לא יעבור עליכם בקרוב מקוה מאוד אם ההיתנאגות המסריחה שלכם הכל יכול ליקרות משקיעים בגללכם מפסידים המון כסף ילכלוך
  • 6.
    גו 09/08/2011 12:55
    הגב לתגובה זו
    פסגות אני מקוה שתפסיקו עם המישחק המסריח שלכם וגורמים נזק רב למשקיעי הגז והנפט אתם מוכרים קרנות נאמנות במיליונים ביכדי להפיל את משקיעי הגז כידי שאת תוכלו לכנס בשער נמוך אני רוצה שרק שתידאו שהמשקיעים לקחו סיכונים לגלות את הגז אז זה לא אתם תבואו עכשיו ותנשו להפיל את שער המניה כמו שעשיתם כבר מישער של 68 הורדתם את המניה של רציו לשלושים וחמש תידעו לכם אם כל התרגילים שאתם עשיתם ביכדי ליקנות את רציו בזול עכשיו שאתם בטוחים שיש גז עבל זה לא יפה מה שעשיתם העם לא פריר העם עבד מאוד קשה להרויח את הכסף העם לא גזלן כמו שתיניץ ושישנסקי מבינים פסגות
  • 5.
    הצופה האמיתי 09/08/2011 12:48
    הגב לתגובה זו
    בספטמבר יתפרסם דוח המשאבים והעתודות בגבריאלה אותו מכינה חברת גוסטבסון עבור אדירה אנרג' י בעלת 30% בגבריאלה (ומודיעין 70%), עם פרסום הדוח יש לחתור מיד לביצוע הקידוחים בגבריאלה כי נפט כבר נמצא במרחק 15 ק" מ מחופי ת" א בשנת 1994 בקידוח ים - יפו שבוצע על ידי ישראמקו בגבריאלה.
  • 4.
    גו 09/08/2011 12:32
    הגב לתגובה זו
    פסגות גרמתם השבוע נזק רב למשקיעי הגז והנפט שהם שיצילו את המדינה מימשברים כלכליים היום 2008לא ניפגענו מיהפולת באמריקה אז בטח שהיום שנהפחנו למעצמת גז ונפט ניפגע מבינים פס גות העם לא תיפש כמו שאתם חושבים הורדתם את מנית הגז על ידי מכירת קרנות נאמנות במיליונים ביכדי להורי שתוכלו אתם בעצמחם את מניות הגז עכשיו שאתם בטוחים שיש אוצר גדול בים ואז אתם פוגעים במשקיעים שלקחו סיכונים ממש בושה אתם עוזרים לשתיניץ התחמן ושישנסקי הגזלן את העם הפשוט שסבל שלושים וחמש שנה לימצוא את הגז לא יפה מה שאתם גורמים למשקיעים אם אתם מעונינים ליקנות אז תיקנו עבל בלי ליגרום לעם שמחקה שלושים שנה ליום הזה של תגליות מבינים
  • 3.
    גו 09/08/2011 12:18
    הגב לתגובה זו
    פסגות אין ל כם מה לידאוג יכול להיות שתהיה קצת ירדהצמיחה כמו שהיה באלפיים ומונה ולא קרה שום דבר בבורסה שלנו כי זה לא שיך לנו הינו בסרטים האלה לפנהם עבל רק שעכשיו המצב שלנו אישתפר יש לנו תגליות של גז הכי גדולות בעולם אז 2008 להיו לנו תגליחות היום יש בטוח כך שהמצב שלנו הולך להישתפר בגדול מבינים פסקות אין לכם מה לידאוג וכל המשקיעים בגז ונפט בהצלחה לכולם מי שמפחד לא מאמין אנחנו מאמינים
  • 2.
    גם עוד 10% זה כואב.... 50%? שמע ישראל! (ל"ת)
    מתקרבת 09/08/2011 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המשקיע 09/08/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
    כל זב חוטם יודע מה יהיה???
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.