נתוני התעסוקה ליולי בארה"ב - באמת סיפקו את הסחורה?
נתוני התעסוקה לחודש יולי היו אחת מנקודות האור הבודדות בשבוע המסחר הקודר ביותר מאז התרסקות השווקים בקול גדול בחודש אוקטובר 2008. תוספת חיובית ומעל לתחזיות של 117 אלף משרות וירידה של שיעור האבטלה ב-0.1 נקודת אחוז לכדי רמה של 9.1%, הראו כי למרות החששות הכבדים, עוד מוקדם לצלול לדיכאון עמוק.
פרט לכך, הסתבר כי תוספת המשרות בחודשים מאי ויוני הייתה טובה יותר מהפרסום הקודם. כך, בחודשיים האחרונים נוספו עוד 56 אלף משרות נוספות. למרות האווירה השלילית בשווקים, מה בכל זאת ניתן ללמוד מנתוני התעסוקה לחודש יולי?
הסקטור הפרטי
הסקטור הפרטי מהווה מנוע צמיחה עיקרי לכלכלה האמריקנית (הצריכה הפרטית מהווה 71% מהתוצר) והמשיך לגייס במהלך חודש יולי. במהלך החודש נוספו לסקטור 154 אלף משרות ומאז חזר שוק העבודה להתאושש ולהתרחב בחודש פברואר 2010, התווספו לסקטור הפרטי כ-2.4 מיליון משרות.
בחינה של מרכיבי הסקטור הפרטי מלמדת על תוספת משרות חיובית הן במגזר התעשייה והן במגזר השירותים. מגזר התעשייה גילה חוזק יחסי במהלך החודש החולף. כך, לאור יציבות מחירי הנפט סביב ה-100 דולר לחבית ב-3 החודשים האחרונים וסימני התאוששות בתעשייה הרכב עקב שיפור במצב ביפן, גייסה התעשייה האמריקנית במהלך חודש יולי 42,000 משרות נוספות (יותר מפעמיים וחצי מכמות המשרות אשר נוספה בחודש יוני).
ענף הייצור שהראה חולשה בחודשים האחרונים, גייס בחודש יולי 24 אלף משרות ובכך רשם את תוספת המשרות הגבוהה ביותר ב-3 החודשים האחרונים. נציין, כי ענף ייצור הרכב אחראי למחצית מתוספת המשרות בענף הייצור, וזאת לאחר שבאופן מפתיע גייס 12 אלף משרות במהלך החודש.
מגזר השירותים הוסיף והתרחב בחודש יולי בהיקף של 112 אלף משרות. הענפים בהם נרשמה תוספת המשרות המשמעותית היו: ענף שירותי הבריאות - תוספת של כ-37 אלף משרות, ענף השירותים העסקיים - תוספת של 34 אלף משרות וענף המסחר הקמעונאי אשר התחדש בכ-26 אלף משרות במהלך חודש יולי.
הסקטור הממשלתי
בדומה ל-9 החודשים האחרונים, גם במהלך חודש יולי נגרעו משרות מהסקטור הציבורי אשר המשיך לקצץ. כך, במהלך חודש יולי קוצצו בסך הכל 37 אלף משרות מהסקטור. ברמה הפדראלית דווקא התווספו 2,000 משרות, בעוד ברמת המדינה נגרעו 23 אלף משרות וברמת הרשויות המקומיות הושלו 16 אלף משרות.
נוסיף ונדגיש, כי לנוכח ההסכם לצמצום הגירעון אשר גובש בתמורה להעלאת תקרת החוב באמצע השבוע שעבר, מספר המשרות בסקטור הממשלתי צפוי להמשיך ולהצטמצם בחודשים הקרובים במסגרת הידוק נוסף אשר יבצע הסקטור.
תוספת / גריעת המשרות בסקטור הפרטי והציבורי
מקור: BLS ועיבודי IBI
שיעור האבטלה
שיעור האבטלה ירד וזאת לא מסיבה חיובית, מספר המיואשים גדל. בחודש יולי ירד שיעור האבטלה ב-0.1 נקודת אחוז לרמה של 9.1%. במקביל, שיעור ההשתתפות צנח ב-0.2 נקודת אחוז לכדי רמה של 63.9%, זאת לאחר ששמר על יציבות ב-5 החודשים הראשונים של השנה.
על פי נתוני סקר משקי הבית אשר מספק את נתוני האבטלה, גדלה במהלך חודש יולי האוכלוסייה הכשירה לעבודה ב-182 אלף נפש. מנגד, כוח העבודה (מועסקים וכאלו שהיו רוצים להיות מועסקים) התכווץ ב-193 אלף איש. שתי מגמות שליליות נצפו בכוח העבודה, האחת היא ירידה של 156 אלף המובטלים, והשנייה היא ירידה של 38 אלף מועסקים. שתי מגמות אלו משמעותן הינה כי מובטלים נוספים התייאשו מלחפש עבודה.
למרות שמדובר במספרים נמוכים מאלו אשר נצפו בחודש שעבר, המגמה רחוקה מלהיות חיובית. נציין, כי שיעור האבטלה המורחב הכולל גם את המובטלים שהתייאשו מלחפש עבודה באופן רציף, ירד ב-0.1 נקודת אחוז בחודש יולי, לכדי שיעור של 16.2%.
זאת ועוד, בהיבט פז"ם האבטלה חל שינוי קל. שיעור המובטלים לטווח הקצר (פחות מ-5 שבועות) מתוך סך המובטלים צנח בחודש יולי ב-2.4 נק' אחוז לכדי שיעור של 19.3% - פחות 387 אלף מובטלים חדשים. במקביל, שיעור המובטלים מעל לשנה נותר ללא שינוי (44.4%) למרות שמבחינה אבסולוטית הוא ירד מ-6.3 מיליון מובטלים לכדי 6.2 מיליון מובטלים (ירידה של 104 אלף מובטלים). מובטלים אלו אשר נמצאים זמן ממושך מחוץ למעגל העבודה מאבדים מיכולתם המקצועית. בכך, הופך תהליך שילובם בחזרה לשוק העבודה ליקר ומורכב יותר הן למובטלים הן למעסיקים ובוודאי לכלכלה כולה.
התפתחות שיעורי האבטלה ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה
מקור: BLS ועיבודי IBI
דשדוש בשוק העבודה תומך בהמשך מדיניות מוניטארית מרחיבה מצד הפד. ההתמתנות בקצב הצמיחה בנוסף לשיעור אבטלה גבוה, צפויים להביא את הפד להותיר את הריבית ברמתה הנמוכה (0%-0.25%) בהחלטת הריבית אשר תיערך השבוע (09/08/2011) ומעבר לכך, אל תוך שנת 2012.
לא רק זאת גם זאת, אנו צופים כי שוק העבודה ימשיך ויהיה תלוי ומושפע מהחדשות שיגיעו מכיוון המשבר הנוכחי באירופה ומכיוון שוק המניות אשר צפוי להגיב להורדת הדירוג של ממשלת ארה"ב בטווח הקצר.
בשורה תחתונה
נתוני האבטלה לחודש יולי לא ממש סיפקו את הסחורה. תוספת המשרות אומנם חיובית אך היא נדרשת לעמוד על רמה מעט גבוהה יותר (125 אלף) בכדי לשמור על שיעור האבטלה יציב, ואף רמה גבוהה הרבה יותר (200 אלף ומעלה) בכדי להפחיתו. חוסר הוודאות אשר צפוי לאפוף את השווקים בעקבות החששות לצמיחה מתונה והורדת הדירוג בארה"ב מצטרפים להתגברותו של משבר החוב באירופה. אווירה שלילית בשווקים תמשיך ותכביד על נכונותם של מעסיקים להגביר את קצב הגיוסים, לסייע בהורדת שיעור האבטלה ולהביא להגברת קצב הצמיחה של הכלכלה הגדולה בעולם.
הכותב, קראל פרומוביץ, כלכלן מאקרו לשווקים הבינלאומיים, ב-IBI בית השקעות
- 1.אודי 08/08/2011 10:04הגב לתגובה זוהאם ענף בתי הדפוס הינו שייך למגזר התעשייה או למגזר השירותים?? אנא, הרחב בבקשה בעתיד על הנתון האמיתי והנכון לניתוח - U6.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
