פאניקה? אין זמנים טובים מאלו לבנות תיק אג"ח קונצרני
הדירוג המושלם של ארה"ב ירד ל-AA+. למרות שחיכינו לזה מספר חודשים זה עדיין הכה בנו. הרי תפקידה של סוכנות הדירוג לקבוע את ההסתברות לקבל בחזרה את הקרן והריביות, אז איך מורידים דירוג למי שאמתחתו מכונה להדפסת דולרים?
התשובה הדי הגיונית של S&P לעניין, היא רמות החוב והדפסות הכסף האדירות בארה"ב שיביאו להחלשות הדולר או כשאלה: מי מתושבי העולם רוצה להמיר את המטבע שלו בדולר ולרכוש אגרות חוב ממשלתיות בתשואה נומינלית שנתית של 2.5% לעשר שנים כשהבנק המרכזי מציף את ארה"ב בדולרים?
במילים אחרות S&P חוזים החלשות בשוויו של הדולר אם לא תעלים את ה-2.5% האמורים. לא נתפלא אם למרות הורדת הדירוג, הטלטלה בשוק המניות תביא לירידת תשואות נוספת ולהתחזקות הדולר בטווח הקצר. אצלנו צופים כי האינפלציה תרד ל-2.7% ומעבר לכך. להערכתנו, על רקע המחאות בנוגע ליוקר המחיה, עקום המק"מ מגלם שהריבית תישאר ללא שינוי עד לינואר 2012.
לעומת זאת, בשוויץ הורדת ריבית על רקע התחזקות הפרנק השוויצרי. מה שמביא אותנו לאסטרטגיה המומלצת בהשקעה באג"ח - פיזור גלובלי באג"ח של מדינות בעלות כלכלות חזקות ותשואות גבוהות (לא ארה"ב ולא אירופה). שם התשואות גבוהות והמטבע המקומי במגמת התחזקות. דוגמאות: אוסטרליה, קוריאה, שבדיה.
בשוק הקונצרני אצלנו - אין רגע דל. ידענו שיגיע היום בו קרנות הנאמנות ימכרו מכל הבא ליד, ובצד הקונים, מאומה. טרום ועדת חודק חיכו גופי הגמל והפנסיה לימים מסוג זה, בהם ניתן לרכוש אגרות חוב במחירי מבצע (70,80,90 אגורות) ולשפר את התשואות לאין ערוך.
בפועל בשוק הקונצרני, אגרות חוב שעונות לדרישות ועדת חודק נרכשות על ידי גופי הגמל והפנסיה והמרווח ביניהן לבין אג"ח ממשלתי נשאר זעום. לדוגמא, מזרחי (פער ממוצע של 0.7% מאג"ח ממשלתי), כיל (0.5%), שופרסל (1.1%), לאומי (0.9%). אילו באגרות חוב שבהן הגופים הנ"ל לא משקיעים, התשואות לפדיון זינקו, החל ממרווחים של 4.5% מאג"ח ממשלתי באג"חים של תשובה (קבוצת דלק, אלעד קנדה,דלק ישראל) למרווחים של 8%-9% באג"ח של פטרוכימיים ופלאזה סנטרס וכלה במרווחים של 16%-20% מאג"ח ממשלתי באג"ח של אלביט הדמיה. על אחת כמה וכמה באג"ח בדירוג נמוך/לא מדורגות, שם חוסר הנזילות בשוק הביא לזינוק אדיר בתשואות לפדיון ומספיק שנזכיר מספר אג"חים בתשואה לפדיון דו-ספרתית כגון: מועדון 365 ב' והכשרת הישוב 12ו-15.
על מנייתה של הכשרת היישוב התפרסמו מס' המלצות קניה בחודשים האחרונים. אבל אנחנו שואלים, אם מקבלים 9% צמוד באג"ח, למה להשקיע במניה?
נסכם ונאמר ששוק האג"ח בדירוגים A ומטה עלול להיות תנודתי בתקופה הקרובה. אולם, אין זמנים טובים מאילו לבנות תיק אג"ח בעל תשואה ממוצעת דו ספרתית וברמת סיכון סבירה. להערכתנו אחזקת מזומן ובנייה הדרגתית של תיק אג"ח מנותח ומפוזר, תייצר תשואה עודפת על תיק אג"ח קונצרני בדירוג גבוה במעניק רק כמה פרומילים מעל אג"ח ממשלתי.
בשוק ההנפקות - הדברים החשובים באמת, בנק הפועלים מנפיק היום (ראשון) 1.5 מיליארד ש' בשתי סדרות צמודות חדשות (31,32). ההנפקה הצליחה במכרז לגופים המוסדיים בשבוע שעבר כמעט ללא השתתפות של קרנות הנאמנות. מתוך 1.3 מיליארד ש' שהובטחו למוסדיים רק 67 מיל' ש' לקרנות נאמנות (66 מתוכם לחברה אחת). להערכתנו הירידות הצפויות באגרות החוב האחרות של פועלים עשויות להפוך את הסחורה בהנפקה ללא אטרקטיבית. כדאי לקבל החלטה לקראת סוף המסחר.
בנוסף אינטרנט זהב מבצעת הרחבה בסדרה ג' בהיקף של 200 מיל' ש'. מעניין לראות שאגרת חוב זאת נסחרה במרווחים של כ-2% מאג"ח ממשלתי עד יוני השנה, בדומה למרווח שנסחרה חברת הבת בי-קום המחזיקה בבזק. את סוף השבוע סיימה אג"ח ג' של אינטרנט זהב בתשואה לפדיון של 5.4% ובמרווח של 3.6% מאג"ח ממשלתי. כנראה שהמשקיעים התחילו להבין שהם מחזיקים באג"ח הארוך ביותר באינטרנט זהב. שהיא החברה הרחוקה ביותר מנכס הבסיס של הפרמידה שבנה שאול אלוביץ מעל הבסיס האיתן - מניית בזק. מרווח של כ-4% מאג"ח ממשלתי בהחלט הולם את הסיכון באג"ח של אינטרנט זהב.
לסיום פרק ההנפקות נקודה ראויה לציון ומשעשעת. בשבוע שעבר קיבלנו הודעה על הרחבת סדרה ג' של חברת הנדל"ן רוזבאד (בשליטת דודי ויסמן) בהיקף של 12 מיל' ש' בלבד ובמחיר מינימלי של 92.5 אג'. אכן מפתיע בהתחשב בכך שהאג"ח נסחר במחיר של כ-88 אג'. בשורה התחתונה, ההנפקה הצליחה, התקבלה הזמנה אחת (של דודי ויסמן בעצמו) במחיר 92.5 אג' שגרם לחשבונו האישי הפסד קטן אבל הזרים לחברה 7 מיל' ש' לתשלום הריבית על אג"ח ב' ו-ג' עד סוף השנה הנוכחית.
אם כבר בענייני הבעת אמון, נסיים ברכישות עצמיות שבוצעו השבוע: סאנפלאואר הגדילה את תוכנית הרכישות ל-20 מיל' ש' וביצעה רכישות של אג"ח ג' ו-ד' לעיתים תכופות השבוע. סה"כ נרכשו כ-3 מיל' השבוע, קרדן NV רכשה 15 מיל' ש' מסדרה א' ומחזיקה כבר 46 מיל' ש' מהסדרה. כל זאת כחלק מתוכנית הרכישות בסך 25 מיל' אירו עליה הודיעה ביולי השנה.
הכותב, קובי שגב, מנכ"ל יובנק קרנות נאמנות בע"מ
- 12.הברבור הירוק 08/08/2011 07:44הגב לתגובה זוכל הכבוד כך היה גם 2008 מי שאסף סחורה זכה בגדול
- 11.את ההפסדים במניות של 2008 החזרתי דרך האגח" ים (ל"ת)אוהב אג" ח 07/08/2011 17:14הגב לתגובה זו
- השוק יודע משהו! (ל"ת)פרידה קאלו 07/08/2011 22:56הגב לתגובה זו
- 10.אהבתי, מעניין (ל"ת)רקפת 07/08/2011 16:41הגב לתגובה זו
- 9.מעריצה אלמונית 07/08/2011 15:54הגב לתגובה זוסוף סוף מישהו שמבין משהו בשוק ההון! יישר כוח, אני איתך! לקנות כמו משוגעים!!!!
- 8.מעריצה אלמונית 07/08/2011 15:53הגב לתגובה זוסוף סוף מישהו שאומר דברים נכונים! זה בדיוק הזמן לאסוף ללא הכר! אני איתך
- 7.5 צודק!!! (ל"ת)בובי, השכן של לואיס 07/08/2011 15:14הגב לתגובה זו
- 6.ללא שם 07/08/2011 14:50הגב לתגובה זואין ספק שהכתבה מציגה לי דברים באור שונהוגורמת לי לחשוב אולי אחרת, תודה.
- 5.לואיס השכן 07/08/2011 13:38הגב לתגובה זובתקופה כזו תחזיקו ממשלתי במקום קונצרני וקונצרני במקום מניות. תחשבו על זה שניה ותראו שזו הדרך להרויח כסף שהצמיחה במשק נעצרת
- 4.משקיע באג" ח קונצרני 07/08/2011 12:03הגב לתגובה זומאוד עם שגב. מי שימכור היום בצורה חסרת אחריות יצטער מאוד בעתיד! יש הבדל מהותי בין מניה לאג" ח קונצרני. אנשים מתבלבלים וחבל. אג" ח קונצרני מבטיח תשואה וריבית (קופון), ופידיון האג" ח בסוף המח" מ, תנודתיות במהלך התקופה צפויות וחלק מהתנהלות האג" ח.
- 3.להיכנס לאג" חים קונצרניים בארץ זאת ממש התאבדות (ל"ת)לא שמים עלי 07/08/2011 12:03הגב לתגובה זו
- 2.עומר 07/08/2011 11:15הגב לתגובה זוההמלצות שלך עד כה לא אכזבו נעקוב ונבדוק גם הפעם..
- 1.אז תבנה לך תיק (ל"ת)אני אמכור לך 07/08/2011 10:54הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
