על הפחתת דירוג האשראי לטווח ארוך של ארה"ב מצד סטנדרד אנד פורס ניתן לומר הכול, פרט לכך שהיא הפתיעה. החברה התריעה על כך מספר פעמים בחודשים האחרונים והיו הערכות כי פשרה בארה"ב כשלעצמה לא תבטיח שהדירוג לא יופחת. עם זאת, מועד ההכרזה היה רגיש, שכן שוקי ההון בעולם עצבניים מאוד בצל גלי הירידות האחרונים. כמו כן, מדובר בכל זאת בצעד חסר תקדים, כך שהאפקט הפסיכולוגי עצום. החברה גם לא פוסלת הפחתות דירוג נוספות (תחזית דירוג האשראי ממשיכה להיות שלילית) ומעניין לראות מה תעשנה בהמשך שתי החברות האחרות, מודיס ופיץ', שהקדימו והודיעו כי לא ישנו את הדירוג. מבחינת השווקים, הנקודה הבעייתית ביותר בהודעת הדירוג היא חוסר האמון שהביעה סטנדרד אנד פורס במערכת קבלת ההחלטות בארה"ב, מוסדותיה הפוליטיים ויכולתם לשתף פעולה בעתיד. זאת, בנוסף לכך שלעצם התוכנית שהוצגה - חושבת סטנדרד אנד פורס, שאין בה די כדי לייצב את הגירעון והחוב בארה"ב. תגובת הממשל והפד מיד לאחר ההודע - ברורה. תפקידם להרגיע את השווקים בתקופה רגישה זו. כמו כן, נטען בארה"ב כי בחישובי סטנדרד אנד פורס נפלה טעות. במבט קדימה, יצאו שוקי ההון נשכרים, אם יהיה דיון מקיף ומקצועי במדיניות שארה"ב צריכה לנקוט במדיניות שתגשר על הפער בין הפחתת ההוצאות שארה"ב החליטה עליה (2.4 טריליון דולר) לבין ההפחתה שסטנדרד אנד פורס תובעת (4 טריליון דולר). אנו עדים לתחילת ויכוח בנושא - סין והודו בצד אחד של המתרס, צרפת מתייצבת לצד ארה"ב. מדובר בהכרעה חשובה ביותר, מכייון שמתלבטים גם לגבי אירופה: מהי מדיניות הצנע האופטימאלית, שמחד תבלום את תפיחת הגירעונות והחובות ומנגד לא תחבל בהתאוששות הכלכלית השברירית בגלל ירידה בהוצאות הממשלה (רכישת מוצרים ושירותים ומשכורות לפקידים). יש לשים דגש במהלך ימים הקרובים לגבי התנהלות שוקי המניות, האג"ח הממשלתיות והקונצרניות, המט"ח והסחורות. כולם ייקבעו לפי השאלה "איזה צד" ייקחו המשקיעים - הרגעות הממשל, הפד ומערכת הבנקאות בארה"ב. או לחילופין הטון הפסימי יותר של סטנדרד אנד פורס. ההחלטה לא תתקבל בחלל ריק. שכן גם באירופה יש קשיים והבנק המרכזי האירופי מתעתד לרכוש אג"ח של ממשלת איטליה (אחת מ-7 המדינות העשירות בעולם), אם זו תאמץ מדיניות צנע בטווח הקצר. נזכיר כי ההודעה נמסרה לאחר סגירת המסחר בארה"ב. עד שתהיה הכרעה, סביר שהתנודתיות בשווקים תימשך, כשברקע ממשיכים להתקבל נתונים כלכליים ואחרים, בתקופה בה רגישות השווקים לאינפורמציה גדולה מאוד, והנטייה היא לשפוט דברים לחומרה. חשוב מאוד כיצד תנהג סין, לדוגמא, שהבהירה היטב את חוסר שביעות רצונה מהמצב, והיא הנושה הגדולה ביותר של ארה"ב. לגבי ישראל, יש לסנטימנט בחו"ל השלכה על ההתנהלות המקומית. חשוב להמתין לפתיחה באסיה ובאירופה. לאחר שיעכלו שם את דוח התעסוקה האמריקני - שהפתיע לטובה אך לא הייתה בו פריצת דרך. אולם, כאן המקום להזכיר כי בחודשים האחרונים התרופפה הזיקה בין שוק המניות המקומי לשווקים בחו"ל, בגלל מכלול גורמים ייחודיים לאזורנו ולמשק המקומי. הדולר עולה בעולם בתקופות של מתיחות כלכלית ושנאת סיכון וייתכן כי כשלעצמו יחזק הדבר את ירידת השקל כנגד הדולר שראינו לאחרונה. אם כך יקרה (השקל הרי הפתיע פעם אחר פעם בשנים האחרונות) יוכל בין השאר בנק ישראל לשקול העלאת ריבית נוספת (במהלך הרבעון השלישי). זאת, כמובן, בכפוף להתפתחויות בנושא המחאה החברתית והחלטות הממשלה. לבסוף, יש חשיבות רבה לשאלה איך יגיבו איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, הנמצאות בעין הסערה. אם יעלו עליהן תשואות, הן יכולות לגרום למהלך דומה באיגרות החוב הממשלתיות המקבילות בארץ. אולם, בהיעדר גורמים נוספים, מהלך כזה יהיה מוגבל בהיקפו, לנוכח העלייה שנרשמה בפרמיית הסיכון המקומית בתקופה האחרונה. כמו כן, כלל לא בטוח שתשואות הפדיון בארה"ב יעלו, הן משום שעדיין רואים בהן נכס בטוח (בהינתן המצב העגום באירופה) והן משום שהפד עשוי להגיב במדיניות רכישות שלישית (QE3). כך או כך, סימני השאלה רבים - בזירה הן הגלובאלית והן המקומית. סביר שהשווקים ישקפו זאת בהתנהגותם בטווח הקצר. קשה להעריך כעת את הכיוון העתידי.