נתניהו ב'ניו דיל': הורדת מחירי הדירות והצלת הכלכלה ממיתון

עוה"ד דוד לוי מציג תוכנית מעשית: כיצד ניתן להוריד את מחירי הדירות באופן מיידי מבלי לתת לשוק לגלוש למיתון ולהאטה כלכלית?
דוד לוי | (14)

ממשלת ישראל מצויה בימים אלו במלכוד 22. הזוגות הצעירים ושכבות הביניים דורשים ובצדק להוריד, כאן ועכשיו, את יוקר המחייה ואת מחירי הדירות. משיצא "שד יוקר המחייה" מהבקבוק, גילה לפתע הרוב הדומם כי יישום כלכלת השוק החופשי בוורסיה הישראלית הפך את הציבור הרחב בישראל למשרתיו של "האח הגדול" (המדינה ואלי ההון). הציבור, מתקשה לשלם את המחירים עבור מוצרי הקיום הבסיסיים (דיור מזון אנרגיה וכו') באשר חלקם הארי הוא מיסים ופערי תיווך.

מאידך, פעולה מוצלחת של הממשלה להורדת מחירי הדירות בזמן הקרוב, תגרור איתה בהכרח ירידה חדה של מחירי הקרקעות במדינה ותוביל חברות קבלניות רבות לפשיטות רגל (למעלה מ-70,000 דירות מצויות בהליכי תכנון וירידת מחירי הדירות הינה בעלת פוטנציאל נזק של מיליארדים רבים לחברות הקבלניות, לבנקים ולמעשה למשק כולו).

התוצאה, אם כך, ממהלך של הורדת מחירי הדירות עלולה להיות גלישה למיתון, פיטורין, אבטלה ופגיעה כלכלית בציבור הרחב - תוצאה שאותה רוצה הממשלה למנוע.

מה שהופך את הדילמה קשה שבעתיים היא העובדה שגם בחירת קו פעולה, על ידי הממשלה, של "שב ואל תעשה" גם היא לא תואיל שכן יש לזכור ששוק הנדל"ן למגורים נמצא בימים אלו בקיפאון וזאת עקב ירידה חדה בביקושים.

יש להניח שהמדדים שיפורסמו ב-15 לאוגוסט וב-15 לספטמבר על ידי הלמ"ס יצביעו כבר על ירידה במחירי הדירות. הדבר אומר שבכל מקרה ואופן, התסריט של האטה כלכלית, אורב לנו מעבר לפינה בסוף 2011 ובתחילת 2012. זה לא מפתיע. לדעתנו, הבורסה לניירות ערך בתל-אביב מפגינה בימים אלו חולשה כרונית נוכח האירועים הכלכליים בארץ ובעולם.

לפי ראות עינינו, גלישת המשק הישראלי למיתון כלכלי היא האיום הקיומי המשמעותי ביותר על ממשלת נתניהו. משמעותה של האטה כלכלית היא התקשות כלכלית ותקציבית להיענות לדרישות מעמד הביניים. אלא שלהבדיל מהמצב היום, אשר בו לפחות מצבה של המדינה הוא טוב. במקרה של מיתון גם מצבה של המדינה יהיה בכי רע .

איך ניתן להוריד את מחירי הדיור באופן מיידי ובאותה עת למנוע מהקבלנים לקרוס ולגרור איתם את הכלכלה הישראלית למיתון?

לדעתנו, ישנו קו פעולה שלדעתנו יציל הכלכלה הישראלית, ויוציא את ממשלת ישראל מהמלכוד. הוא קו פעולה אשר יהפוך את החיסרון הטמון במהלך של הורדת מחירי הדיור (על ידי הגדלת היצע הדירות) ליתרון. הגדלה משמעותית של היצע הדירות ובנייה מאסיבית, יכולות לשמש אמצעי ומנוף להמשך ולהגדלת הצמיחה במשק ולהצלת מגזר הבנייה והבנקאות מגלישה להפסדים, האטה ומיתון כלכלי.

במה דברים אמורים: לטעמנו, אם הממשלה תתחיל באופן מיידי, בהוראת שעה, במכרזי הקרקע הצפויים של המנהל, להזמין את החברות הקבלניות להתחרות ביניהן בהגשת הצעות לבניית דירות במחיר הנמוך ביותר. כאשר שווי הקרקע הוא 0 או נמוך ביותר, כי אז אנו נקבל היצע דירות גדול לשוק בנטרול שווי הקרקע או בשווי קרקע נמוך (הנחה בין 20%-40%) וללא רווח יזמי (הנחה של כ-10%).

את הדירות הללו יוכלו הקבלנים להציע למכירה באופן מיידי בתוך חודש חודשיים, בכפוף לחקיקה ממשלתית שתתיר להם לעשות זאת (כיום אסור למכור לפני הוצאת היתר בנייה), והכל תוך סיוע ממשלתי בזירוז הליכי התכנון באמצעות חוק הוד"לים.

פעולה זו של הממשלה לא רק שתיצור היצע זמין ומיידי של עשרות אלפי דירות תוך כדי הורדת מחירי הדירות, אלא תשמש מנוע צמיחה למשק באמצעות בנייה מסיבית של כ-150,000-100,000 דירות בשנתיים הקרובות.

צמיחה זו בענף הבנייה, היא האמצעי היחידי להצלת הענף ולקיזוז ההפסדים הצפויים לו כתוצאה מירידת מחירי הדירות שעומדת בפתח. צמיחה זו היא גם האמצעי היחיד אשר יוכל למנוע את גלישת המשק הישראלי להאטה. קו פעולה זה ייתן לממשלה את השליטה במהלך של ירידת מחירי הדירות, אשר אם לא יהיה מבוקר ונשלט על ידה, יוביל בהסתברות גבוהה למיתון והאטה כלכלית.

החברות הקבלניות יוכלו כאמור לנצל את המכרזים הרבים ואת השגשוג בענף הבנייה לצורך כיסוי ההפסדים הצפויים להם כתוצאה מרכישת הקרקעות שנעשתה על ידם בסכומי שיא. לדעתנו, טובת המשק מעדיפה קבלנים שנלחמים להצלת עסקיהם באמצעות בנייה מאסיבית. מאשר חברות קבלניות שפושטות את הרגל, פוגעות ביציבות הבנקים ומאטות את הצמיחה במשק.

לסיכום, לא נצא ידי חובתנו אם לא נזכיר כי כבר לפני כשנתיים הבענו כאן את דעתנו כי ממשלת ישראל צריכה לזנוח, בצורה מוגבלת, את כלכלת השוק החופשי ולהתערב בהורדת מחירי הקרקע (ראה: הוזלת מחירי הדירות: ככה באמת ניתן לעשות זאת).

לצערנו, בניגוד לדעה זו, הממשלה דבקה בשנתיים האחרונות בדוקטרינת השוק החופשי ללא פשרות. מה שהביא להתפרצות מהפכת האוהלים בימים אלה. אנו סבורים שאם הפעם לא תשנה ממשלת ישראל את תפיסתה, ספק אם תקבל הזדמנות נוספת לעשות כן.

בצל מהפכת האוהלים, מדינת ישראל של אוגוסט 2011 זקוקה לניו דיל של ממשלת נתניהו שמשמעותו יותר מעורבות ממשלתית בשוק, במטרה להחזיר את מחירי הדיור ומוצרי היסוד לטווח המחירים הנמצא בהישג ידה של המשפחה הישראלית הממוצעת. אנו חייבים זאת לעצמנו, לילדינו ולחזון הערבות ההדדית שנדמה שנשכח בעשר השנים האחרונות.

עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יובל 29/08/2011 12:10
    הגב לתגובה זו
    שהמדינה תקים גוף ממשלתי לקבוצות רכישה ושהקונה יבחר את הקבלן המתאים לו!
  • 10.
    א 21/08/2011 22:42
    הגב לתגובה זו
    וכלכלת שוק חופשי זה רק מילים הנגיד קונה כל הזמן דולרים-זה כלכלת שוק חופשי? הכל מכבסת מילים
  • 9.
    דרור 19/08/2011 16:52
    הגב לתגובה זו
    ואתה ביניהם, לא מקשיב יותר.
  • 8.
    זוג צעיר 17/08/2011 00:09
    הגב לתגובה זו
    א מחירי שכר דירה לפי 2008 בחוק! אכיפה של החוק על ידי המשטרה! ב מחירי דירות לפי 2008 בחוק{מחירון}עדיף מחירון על קריסה של מדינת ישראל! ג פיקוח על לפחות 50 מוצרי יסוד ! ד הגדלת דרגות המס לעשירים! ה ביבי תתעורר ומהר כי יש פתרונות .אנחנו יודעים שאתה אעדיין בהלם. לא מתאים לך לשנות את התפיסה הקפיטלסטית החזירה שלך. אבל מה לעשות איין ברירה!
  • 7.
    אף קבלן לא יבנה בזול ..האפשרות הלואה עומדת לצ (ל"ת)
    יושבים במשרד ומדברים 08/08/2011 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ***** 07/08/2011 19:16
    הגב לתגובה זו
    במלוא הרצינות , דבריך רציניים ומאוד אחראיים וחבל אם הם לא ישמעו בחלונות הגבוהים !!!
  • אייל 07/08/2011 20:13
    הגב לתגובה זו
    צעד כזה יגרום לירידה בטווח הקצר ברגע שיתחילו לשווק במחירים נמוכים גם אם זה יהיה מוכן בעוד שנתיים זה יגרור את השוק כולו לירידת מחירים - הרי רוב הציבור קנה את הדירות במחיר נמוך והגיע הזמן שהמחיר יחזור למה שהיה דהיינו ללא רווח של מאות אלפי שקלים - רוב הציבור לא קנה כדי למכור ולהרוויח כסף אז הגיע הזמן שרוב הציבור גם יוכל לקנות דירות אם לא עכשיו אז עוד שנה המחירים יצנחו יותר. זה הזמן לעשות שינוי.
  • 5.
    בלתי ניתתפס 07/08/2011 18:02
    הגב לתגובה זו
    מי מקשיב לעו"ד לוי?הלוואי שמישהו מהפוליטיקאים(אני יודע,לקחו להם פגרה חצי שנה..)והם רגילים לגנוב ולבזוז לטובת משפ' הפשע,הטטיקונים ותאבי הבצע.האם זה חוקי שח"כ עובד פחות מ=3 חודשים בשנה...ומושך פנסייה ענקית לכל ימי חיו?
  • 4.
    רמי 07/08/2011 16:15
    הגב לתגובה זו
    לא יקרה שום דבר אם המחירים יחזרו לרמה של 2008 מי שהיה טיפש מספיק לחשוב שהגבול הוא השמיים, שיישלם היום מי שיצא עם רווח שירוץ שמח כל הדאך לבנק.
  • 3.
    אורי 07/08/2011 15:46
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא מעוניין שמחירי הדירות יירדו ו/או ירדו דרסטית, באמת את אף אחד לא מעניין שזוג צעיר לא יכול לרכוש בית. לא הממשלה, לא הקבלנים , לא אילו שרכשו דירה. בקיצור אף אחד. נכון כרגע יש מחאה ויש פעולות של הממשלה ובנק ישראל על מנת לצנן את מחירי הדירות. אבל כמו שאומרים " הכלבים נובחים והשיירה נוסעת..." . לסיכום מחירי הדירות לכל היותר יתקנו מעט למטה
  • גם לבייב ,תשובה,וזיסר לא היו מעוניינים שהנדלן (ל"ת)
    ירד. אבל זה החיים 07/08/2011 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ידידי המלומד 07/08/2011 10:45
    הגב לתגובה זו
    לכאורה הרצון למנוע האטה ומיתון. אך הרעיון לשווק דירות במחיר אפס תגרור את הקבלנים והבנקים המחזיקים מלאי שרכשו מהמדינה ליפול . ואז במסווה של דאגה למשק נותנים עצות אחיתופל שיביאו לקריסת הענף . ואז מי שיצא נישכר הוא ידידי המלומד שניזון מכינוסי נכסים וצרות של אחרים
  • 1.
    אבל לרדת זה לא בסדר 07/08/2011 09:06
    הגב לתגובה זו
    שחלק קטן מהעם יקרוס והספקולנטים יפגעו?
  • צויין שלפני 2 שנים הוא קרא להורדת מחיר תקרא (ל"ת)
    אליהו 07/08/2011 17:39
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.