"שוק ההון הפך לסלון תספורות"; גפני: "שהטייקונים יביאו כסף מהבית"
חברי ועדת הכספים דרשו היום ב', לקדם מהלכים חקיקתיים ורגולטורים, על-מנת למנוע התפשטות תופעת הסדרי החוב של הטייקונים, שאינם מסוגלים להחזיר את חובותיהם לציבור. הח"כים תבעו לשתף את בעלי ההון בהסדרת החובות ובמידת הצורך, למנוע מהם גיוס הון בעקבות אי עמידה בחובותיהם לציבור.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), קרא לרשות לניירות ערך ולאגף הפיקוח על שוק ההון באוצר, "להתריע במוסדיים, שלא להמשיך ולהשקיע בחברות שבעלי השליטה בהן, אינם עומדים בחובותיהם לציבור". עוד קרא לשני הגופים, "להניח על שולחן ועדת הכספים, הצעות לחקיקה ולצעדים רגולטורים, שייסתמו את הפרצות הקיימות בשוק ההון והמאפשרות את התפשטות תופעת הסדרי החוב". גפני: "שהטייקונים יביאו כסף מהבית על-מנת לכסות את חובותיהם".
ח"כ זהבה גלאון (מר"צ), יזמה את הדיון בעקבות הצעת בעל השליטה בחברת טאו, להסדר חוב עקב אי יכולתו לעמוד בהחזר חוב למשקיעים. לדבריה, "קיימות פרצות ברגולציה ויש לחסום אותן. לא יתכן שהגופים המוסדיים המשיכו להשקיע בחברות בבעלות בן-דוב ולהעמיד לרשותו את ההון שביקש, כשכבר ב- 2009 הפך לגורם סיכון". עוד אמרה, "שקיים ניגוד אינטרסים מובנה, כאשר למוסדיים יש תמריץ להיות תחת חסות הטייקונים". גלאון קראה לשינויים רגולטוריים, שיחייבו את בן-דוב ובעלי הון דומים לו, "להכניס את היד לכיסם הם ולקחת חלק אישי בהסדרת החובות של החברות בשליטתם".
ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), אמר, "כשהחברות מרוויחות, בעלי ההון גוזרים קופונים אך כשיש הפסדים, הציבור משלם. המשקיעים הקטנים סופגים את ההפסדים, ומאבדים את מיטב חסכונותיהם". הוא אף הוסיף: "שוק ההון הפך לסלון תספורות. הרגולטורים שאמונים על הגנת כספי הציבור, אינם עומדים על המשמר כשאינם מתריעים במוסדיים הממשיכים להשקיע בחברות שאינן עומדות בחובותיהן. בכך, הם הופכים לעושי דברם של הטייקונים".
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), הציעה לקבוע ש"מי שלא עמד בהתחייבויות האג"ח שלו, לא יוכל להנפיק אג"ח לציבור, שיוציאו לו כרטיס אדום בחקיקה. הוא יוכל להנפיק אג"ח, אך רק בערבות עצמית שלו". בעניין חברת טאו שבשליטת בן-דוב אמרה: "לא יתכן שבן-דוב מבקש תספורת לחובותיו בו בזמן שהוא בונה וילה על 5 דונם בכפר שמריהו". חברת טאו אמרה, "היא לוליינות פיננסית, שעסקה בספקולציות בשוק ההון ועל המוסדיים אסור היה להעמיד לרשותה מינוף בהיקף 90% כפי שקרה בפועל".
יו"ר הרשות לניירות ערך הנכנס, פרופ' שמואל האוזר, הודיע על כוונתו להפוך את הרשות ליותר אקטיביסטית בבקרת שוק ההון. בעניין חברת טאו אמר, ש"הרשות חייבה אותה לחשוף את פרטיי הסדר החוב וכן לפרסם הערת עסק חי בדו"חות הכספיים שלה". האוזר הודיע שידרוש מהמוסדיים, לעקוב אחר השקעותיהן ולבצע אנליזות כיצד להיכנס להשקעות בחברות השונות" עוד אמר, ש"יפעל ליותר גילוי ושקיפות בקרנות הנאמנות עליהן אחראית הרשות לניירות ערך".
- 5.hartk 25/07/2011 21:06הגב לתגובה זומי שזלזל בכסף וזה מה שנעשה פה ייתבע תביעה אישית [או תביעה נגזרת לטובת החברה] הרי לא ייתכן לקחת כזה הרבה כסף בלי לבדוק עד הסוף הסוף שיש אפי' חלק עם ביטחון הרי כל כל הכסף יתאדה פה נשאר אולי 20-30 אחוז
- 4.פנחס והב 25/07/2011 14:54הגב לתגובה זומענין אם אפשר גימיק טוב-בטח יואל חסון כבר היה שם-אך לעבוד קשה מה פתאום?
- 3.שאוויש 25/07/2011 14:50הגב לתגובה זורמאי וגנב שעושק את חשבונות הבנק בכל מיני תרגילים יש הרי מימי ללמוד למה שהטיקונים לא ילמדו שגם הם צריכים לעשוק את הציבור, ממתי חולבים את הרועה בדרך כלל חולבים את העדר קרי הציבור
- 2.שמואל הנביא 25/07/2011 14:14הגב לתגובה זוטייקון שמוכר נאדות של גז לא חייב כלום ויכול לקבל מיליארדים תמורת הנאדות העתידיות שיפריח .
- 1.הגיע הזמן שהפוליטיקאים יכנסו באימא של הספרים (ל"ת)או יפה מאד 25/07/2011 14:05הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
