השקט יגיע לשווקים? שימו לב לאותיות הקטנות בסיוע ליוון

קראל פרומוביץ, כלכלן מאקרו חו"ל מבית ההשקעות IBI, מתייחס לחדלות הפרעון של ממשלת יוון. האם תעמוד במשמעת שגזרה על עצמה?
קראל פרומוביץ | (2)

מזה שנה וחצי עסוקים מנהיגי אירופה ביצירת מהלך נחרץ ומשמעותי אשר יביא לשקט בעניין החוב היווני. חשוב לומר, כי עוד מוקדם לקבוע האם חבילת החילוץ ליוון אכן הצליחה להביא לסיום המשבר. אך עם זאת, אין ספק ששאלות רבות בדבר חילוצה הנוכחי של יוון באו על פתרונן ברמה העקרונית ותהליך חילוץ עתידי של מדינות בגוש האירו נראה בהיר וברור יותר לשווקים.

חבילת החילוץ החדשה של יוון - עיקרי הדברים

ביום חמישי האחרון יוון התחדשה לה בחבילת חילוץ נוספת בסך 109 מיליארד אירו. את ההלוואה החדשה תקבל יוון בהתאם לאבני דרך ב-3 השנים הקרובות מהנציבות האירופית וקרן המטבע הבינלאומית. פרט לכך, ממשלת יוון תקבל הנחה בריבית שתצטרך להחזיר בעתיד, משיעור של 4.7% לכדי שיעור של 3.5%. נציין, כי גם אירלנד ופורטוגל המחולצות קיבלו את ההנחה בריבית על חבילות החילוץ שקיבלו.

זאת למרות שלא נדרשו לבצע צעדים חדשים בתמורה. בהיבט פריסת תשלומי ההלוואה, טווח ההחזר יוארך. כך, יוון אשר נדרשה להחזיר את חבילת החילוץ הקודמת (110 מיליארד אירו) תוך 7.5 שנים תוכל ליהנות מטווח החזר ארוך יותר אשר נמשך 15-30 שנה.

בנוסף, במסגרת חבילת החילוץ, תשלח הנציבות האירופית צוות משימה אשר "יסייע" בידה של ממשלת יוון לבצע את המהלכים והרפורמות הנדרשות (על ידי הנציבות וקרן המטבע) הן בשוק התעסוקה והן בהגברת יכולת התחרותיות והצמיחה. בפועל, יוון נאלצת להסכים לגורם חיצוני אשר יבקר את התנהלותה הפיסקלית תחת הנחייתה הישירה של הנציבות האירופית.

פרט לסיוע הישיר, גם המגזר הפרטי משתתף "בחגיגה". על פי הודעת ארגון ה-Institute Of International Finance אשר ייצג את הגופים הפיננסים במסגרת הסכם ארגון החוב הנוכחי. הסקטור הפרטי "יגלגל" אג"ח של ממשלת יוון באופן וולונטרי בהיקף של 135 מיליארד אירו החל מאמצע שנת 2011 ועד לאמצע שנת 2020, וירשום תספורת על אחזקותיו בשיעור של 21%.

נוסיף ונציין, כי ה-IIF צופה שיעור השתתפות גבוה (90%) בתוכנית ההחלפות בקרב המוסדות הפיננסים באירופה. מהלך זה יביא להארכת טווח הפדיון הממוצע של החוב היווני (350 מיליארד אירו) מ-6 שנים לכדי 11 שנים. לפיכך, רק המהלך לבדו יביא לצמצום של 13.5 מיליארד אירו מהחוב הכולל של ממשלת יוון. זאת, בנוסף לרכישה עצמית של אג"ח ממשלתי ממשלת יוון תבצע בהיקף של 20 מיליארד אירו נוספים.

המקל והגזר

במסגרת הפסגה הנוכחית החליטו מנהיגי הגוש באופן יוצא דופן להסב את קרן הסיוע הנוכחית (ה-EFSF) וזו העתידית (ה-ESM - החל מאמצע שנת 2013) לידי כלי לאיזון משברים. יש לציין שהיקפה של הקרן הנוכחית הינו 750 מיליארד אירו אך יכולת ההלוואה של הקרן עומדת רק על 440 מיליארד אירו. במסגרת תוכנית החילוץ הנוכחית היקף הקרן לא יוגדל.

הנציבות מסתמכת על ההיתר שניתן לקרן לבצע צעדי מנע אקטיביים כגון רכישה של אג"ח ממשלתי בשוק המשני והעמדת קווי אשראי זולים - צעדים אשר תפקידם לסייע למדינה מתקשה בגיוס בשווקים אך טרם הגיעה לכדי פשיטת רגל. בנוסף, מסתמכת הנציבות האירופית על יכולתו של הבנק המרכזי האירופאי (ECB) להמשיך ולספק נזילות כנגד ביטחונות.

כך, למרות שנגיד ה-ECB, טרישה, התנגד לארגון החוב ולמרות חדלות הפירעון הזמנית, הוא בכל זאת ימשיך לקבל את האג"ח היווני כבטחונות מספקים לצורך הלוואה למערכת הבנקאית היוונית. לאור חבילת החילוץ הנוכחית, ההפסדים שהבנקים האירופאים עלולים לרשום בספריהם, צפויים להיות נמוכים יותר מההערכות הקודמות.

על פי נתוני מבחני הלחץ שפורסמו באמצע חודש יולי, סך ההפסד מההסדר לעיל צפוי לעמוד על סך משוער של 14 מיליארד אירו. הבנקים היוונים צפויים לרשום הפסדים של כ-9 מיליארד אירו, הבנקים הצרפתים (השניים בגודלם בהחזקות) צפויים לרשום הפסד של כ-1.4 מיליארד אירו ואילו הבנקים הגרמנים צפויים לרשום הפסד משוער של כ-840 מיליון אירו בלבד. נזכיר, כי אלו הפסדים המחושבים להחזקותיהם של הבנקים באג"ח לפירעון עד לשנת 2020 והוא אינו כולל הפסד בתרחיש אימים בו כל החוב היווני חדל פירעון.

הפסדי הבנקים על פי מדינות*

*בהנחה כי הבנקים ירשמו הפסד של 21% על החזקותיהם, בתמורה להחלפת אג"ח של ממשלת יוון שתאריך פדיונו מוקדם מ-2020.

מקור: EBA-Stress Tests, WSJ ועיבודי IBI

תגובת השווקים

לאור הכרזת חבילת החילוץ החדשה השווקים הגיבו בחיוב. תשואה על אג"ח של ממשלת יוון עם טווח פירעון לשנתיים צנחה מרמה של כ-40% ביום שלישי לכדי רמה של 27% ביום שישי האחרון. באופן דומה סגרו את שבוע המסחר האג"ח המקבילות של ממשלות אירלנד (7.2 - נק' אחוז), פורטוגל (4.2 - נק' אחוז), ספרד (0.4 - נק' אחוז) ואיטליה (0.6- נק' אחוז).

תגובה למהלך הכריזה סוכנות הדירוג פיץ', כי למרות שחדלות הפירעון צפויה להיות זמנית, הסוכנות תאלץ להוריד את הדירוג של יוון (CCC) לדרגת חדלות פירעון סלקטיבית (RD - Restricted Default). עם זאת ובאותה נשימה, סוכנות הדירוג צופה כי ארגון מחדש של החוב יסייע לממשלת יוון לעמוד בהתחייבויותיה העתידיות. נציין, כי גם סוכנות הדירוג מודיס הורידה את דירוגה של יוון מ-Caa1 לכדי Ca - דרגה לפני חדלות פירעון.

התפתחות תשואת אג"ח ממשלתי לטווח של שנתיים

מקור: בלומברג ועיבודי IBI

שורה תחתונה

חובת ההוכחה על ממשלת יוון לא פחתה, זאת למרות ההכרזה על תוכנית חילוץ חדשה. התנאים אינם פשוטים, היות והכלכלה היוונית עדיין במיתון וצעדי הצנע אשר לקחה על עצמה הממשלה דורשים משמעת גבוהה. כך, למרות תהליך ההנשמה המאסיבי ופריסת החובות, החרב התרחקה מעט מצווארה של כלכלת יוון, אך מוקדם לומר כי היא מחוץ לכלל סכנה. אנו צופים, כי המהלך האחרון יביא לשקט יחסי בגזרת החוב היווני בחודשים הקרובים ולרגיעה זמנית באירופה.

הכותב,קראל פרומוביץ - כלכלן מאקרו חו"ל, בית השקעות IBI

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כתיבה נחמדה, לא הבנתי אם זה טוב או ליוונים? (ל"ת)
    יווני 25/07/2011 21:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סקירה מקצועית ולא מתלהמת (ל"ת)
    איציק 25/07/2011 18:31
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

ההכנסה הגבוהה מאפשרת גם אורח חיים בריא יותר: תושבי מודיעין מדווחים על צריכה גבוהה ב-35% של פירות וירקות טריים, שיעור נמוך יותר של עישון (12% לעומת 23% ברהט), ופעילות גופנית סדירה בקרב 58% מהאוכלוסייה לעומת 32% בממוצע הארצי. הגישה לחדרי כושר, בריכות שחייה, מועדונים ספורטיביים ושבילי ריצה משופרים הופכת את הבחירה הבריאה לנגישה וטבעית.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

בערים כמו לוד, המשתייכת לאשכול 4, נמצא שיעור גבוה (32%) של משפחות החיות מתחת לקו העוני. הדבר תורם לתחלואה כרונית גבוהה ב-20%, כולל סוכרת סוג 2 (15% מהאוכלוסייה), יתר לחץ דם (22%) ומחלות לב (8%). מחקר שהתפרסם ב-MDPI מ-2024 קובע כי כל עלייה של 1% בהכנסה מאריכה את תוחלת החיים ב-0.05 שנים בממוצע - מה שאומר שהפער ההכנסה של 40% בין מודיעין ללוד מסביר כשנתיים מתוך הפער בתוחלת החיים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.