בלעדי

דיבידנד בדרך: תמיר פישמן תחלק את המזומנים שקיבלה ממכירת מניות סיגמא

קרן ההון סיכון הנסחרת תחלק דיבידנד של כ-476.75 אלף דולר; תמיר פישמן ונצ'רס תחלק את המזומנים למשקיעים הזרים; מדובר בסכום כולל של כ-1.38 מיליון דולר - התשלום האחרון בתמורה למכירת קופרגייט
הדס גייפמן | (1)

קרן ההון סיכון תמיר הון (שפועלת עם משקיעים זרים במסגרת קרן ההון סיכון תמיר פישמן ונצ'רס) צפויה לחלק למשקיעים את המזומנים שקיבלה בתמורה למכירת מניות סיגמא, כאשר קרן תמיר פישמן הון סיכון 2 תחלק דיבידנד בסכום המזומן שקיבלה תמורת המניות, כך נודע ל-Bizportal.

היום (א') הודיעה קרן ההון סיכון תמיר פישמן הון סיכון 2 כי השלימה את מכירת מניות סיגמא אותן קיבלה בתמורה למכירת חברת קופרגייט. מדיווחי החברה עולה, כי תמורת המכירה מסתכמת בכ-1.38 מיליון דולר (כ-4.68 מיליון שקל), כאשר חלקה של קרן תמיר פישמן הון סיכון 2 (החברה הנסחרת בבורסה) מסתכם בכ-476.75 אלף דולר (כ-1.62 מיליון שקל).

נזכיר, כי תמיר פישמן מכרה את חברת קופרגייט לחברת סיגמא בתמורה לכ-38.17 מיליון דולר וכ-1.58 מיליון מניות סיגמה. חלקה של תמיר פישמן הון סיכון מסתכם בכ-13.15 מיליון דולר ו-546 אלף מניות סיגמא. בינתיים, חילקה הקרן (תמיר פישמן ונצ'רס) למשקיעים הזרים את המזומנים שקיבלה, כאשר תמיר הון חילקה את המזומנים כדיבידנד.

ב-22 ביולי השלימה הקרן את מכירת מניות סיגמא שהוחזקו בנאמנות למשך 18 חודשים. הקרן עצמה (ונצ'רס) קיבלה כ-1.38 מיליון דולר בתמורה למכירת המניות. חלקה של החברה (תמיר פישמן הון סיכון) בסכום זה מסתכם בכ-476.75 אלף דולר. כאמור, הקרן צפויה לחלק את המזומנים שהתקבלו כתוצאה מהמכירה, כאשר קרן תמיר פישמן הון סיכון 2 תחלק את המזומנים כדיבידנד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לאלדד 24/07/2011 20:26
    הגב לתגובה זו
    זו דוגמא לכל המכפישים והקנאים. אלדד הוא מאנשי העסקים האמיתיים וההוגנים בשוק.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.