הלחץ יירד, שוק המניות בת"א לא אמר את המילה האחרונה
מדד ת"א השיל מתחילת השנה כ-8% וניפץ עד כה את כל התחזיות לשנת מניות מוצלחת, חלק מהמשקיעים האופטימיים הפך חיש מהר לפסימי ואילו אנו בחרנו לנתח את הכוחות המרכזיים הפועלים בימים אלו על שוק המניות המקומי ולגבש מסקנות לפעילות עתידית.
כלכלה בריאה ומחירים הוגנים. כלכלת ישראל נראית טוב ביחס לרוב הכלכלות ברות ההשוואה, וביצועיה הפתיעו לטובה את רוב החזאים. ברמת המיקרו מחירי החברות הוגנים ביחס לאלטרנטיבת חסרת הסיכון והמימוש האחרון אף הפך מניות רבות לאטרקטיביות במיוחד. אנו ממליצים בדגש מיוחד על סקטור הבנקים המקומי במשקל עודף בתיק המניות. אנו סבורים כי למרות ביצועי המניות הלא מרשימים בסקטור, הרי כל תיק השקעות בישראל צריך לכלול החזקה במניות בנקים והמימוש הנוכחי בהחלט מהווה הזדמנות כניסה ו/או הגדלה במניות הסקטור.
חסרות ידיים חזקות חדשות בשוק
חיכינו חיכינו ואיש לא בא. שוק המניות ייחל לידיים חדשות, שכן רוב הגופים המוסדיים פתחו את השנה בפוזיציות אחזקה מנייתיות גבוהות ביחס לממוצע האחזקות הרב-שנתי שלהם מתוך ההערכה כי שוק האג"ח לא אטרקטיבי ועדיף ליטול סיכון באמצעות הגדלת הרכיב המנייתי. על רקע האירועים הגיאופוליטיים, משקיעים זרים לא שבו להגדיל אחזקותיהם בתחילת השנה, זאת לאחר שחלקם עזבו את השוק המקומי עם עדכון מדדי השווקים המתפתחים בשנה שעברה. הציבור אף הוא לא הגדיל אחזקות בשוק המניות בשל שורת אסונות הטבע וההידרדרות במצב הגיאופוליטי. ביטחון המשקיעים בפוזיציה המניייתית הגבוהה נפגם וגרר הקטנת פוזיציות בשוליים כחלק "מרוח המפקד" של וועדות ההשקעה השונות בגופים המוסדיים וכן פדיונות של הציבור. אלו ואלו הביאו אותנו למימוש החד אשר נצפה בשווקים.
שוק המניות העולמי עדיין אטרקטיבי
הכלכלה העולמית צפויה לצמוח השנה למעלה מ-4%, אולם מדובר בצמיחה בפיזור עולמי לא מאוזן. הכלכלות המפותחות צפויות לצמוח בכ-2% ואילו לעומתן הכלכלות המתפתחות צפויות להציג צמיחה של כ-7%. חלק מרכזי מהכלכלות המתפתחות סובלות מלחצים אינפלציוניים ומצויות בעיצומה של מדיניות מוניטרית רחבה, ואילו רוב הכלכלות המפותחות צומחות לאט מהממוצע הרב שנתי. אולם אינפלציית הליבה מצויה בטווח היעד של הבנקים המרכזיים. מכפילי הרווח של מניות S&P 500 עומדים ברמה של 13.5 על בסיס רווחים חזויים ל-2011 וקצב הצמיחה החזוי ברווחי החברות עומד על 10% בשנת 2011. זאת כאשר ריבית ה'פד' שואפת לאפס ולא צפויה להשתנות מהותית בטווח הזמן הקרוב.
עליית ריבית בנק ישראל
אין ספק כי סביבת ריבית עולה היא סביבה בעייתית לשוק המניות וכך אכן אירע בשוק המקומי בחודשים האחרונים. אנו מעריכים כי ציפיות עליית הריבית בשוק מוטות כלפי מעלה (ראה הרחבה בנפרד), ולפיכך הלחץ על מדדי המניות מכיוון תהליך העלאת הריבית צפוי לרדת בהמשך השנה.
ספטמבר בזירה המדינית לצד האיום יש גם הזדמנות
הסיסמא, "דבר עימי אחרי החגים" תהפוך השנה אקטואלית מתמיד נוכח הצפי להכרזת עצמאות פלסטינאית באו"ם, הכרזה שכזו באם תתרחש עלולה להביא השלכות משנה מדיניות קשות ומדאיגה את המשקיעים. איננו שוללים אסקלציה מדינית, אולם אנו חוששים מהלא ידוע ופחות מהידוע. העולם כולו דש באיום זה וימשיך לדוש בו עד אשר תמצא דרך להסירו מסדר היום, כנראה באמצעות תהליך מדיני.
לסיכום, התרחיש המרכזי על פיו אנו פועלים הוא חזרה לתוואי של עליות שערים במדדי המניות המובילים בישראל במהלך החודשים הקרובים. ייתכן כי ניאלץ להמתין להתייצבות ועליות שערים מיוחלות עד להתייצבות מספר ווקטורים לא יציבים אשר תוארו, אולם אנו רואים במימושים אלו הזדמנות להגדלה וטיוב הרכיב המנייתי בתיקי ההשקעות, ופוסלים ניסיון לתזמן עליות בשווקים. לפי ראות עינינו, ניסיון תזמון שווקי המניות נועד לכישלון ועלול להביא להחמצת העליות במדדי המניות. לפיכך ראוי להגיע לשיעור אחזקה אסטרטגי נכון, ולשמור על קור רוח בתנודתיות הקשה.
- 7.מדינה פלשתינאית-ומהם הגבולות?הכרזה מטומטמת! (ל"ת)דורון 07/06/2011 09:55הגב לתגובה זו
- 6.משה 07/06/2011 08:36הגב לתגובה זוגם בארהב משבר חובות וגם מדינה פלסטינית טרוריסטית
- 5.משה 06/06/2011 21:56הגב לתגובה זואדון פגוט שום דבר לא בורח כדאי להמתין עדשתעבור התקופה הנוכחית
- 4.א 06/06/2011 13:13הגב לתגובה זומצד אחד השקל רק מתחזק ביחס לרוב המטבעות (עם או בלי העלאות ריבית) ומעיד על כלכלה חזקה. מצד שני הבורסה הישראלית מדשדשת זמן רב. חוסר ההתאמה לא יכול להימשך לדעתי לאורך זמן.
- 3.פיני 06/06/2011 12:49הגב לתגובה זורק כשהפריאריים יהיו מושקעים בבורסה
- 2.ליאור 06/06/2011 12:07הגב לתגובה זואני מחפש את הסקירה האחרונה שבה האסטרטג הדגול פגוט המליץ להקטין חשיפה למניות. אה, הבנתי, אין כזאת חיה.
- 1.להקשיב למישהו שהקרנות שלו כ" כ גרועות??? (ל"ת)משקיע גאוני 06/06/2011 11:23הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
