"משרד התקשורת יקח על עצמו סיכון תדמיתי אם יתן לבצלאל ארכה של שבוע"

ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בדש ברוקראז', תוקף את משרד התקשורת ואינו מאמין שבצלאל יקבל ארכה להעמדת הערבויות. לגבי מניות התקשורת - "מומלץ לנצל את הירידות"
אריאל אטיאס | (10)

בסוף השבוע האחרון חברת מרתון מובייל של חזי בצלאל, אחת משתי הזוכות במכרז התדרים הסלולרי שהתקיים לפני כחודש וחצי, לא הפקידה ערבות בסך 700 מיליון שקל בגובה הסכום שהציעה במכרז.

"משרד התקשורת עומד כרגע בפני דילמות משפטיות בנוגע לאישור הזוכים וקשה לנו להאמין כי בצלאל יקבל ארכה של שבוע בשל הסיכון של ביזוי אדיר של משרד התקשורת בעוד שבוע", כותב היום (א') ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בדש ברוקראז'.

יעקובי תוקף את משרד התקשורת ומכנה את ההתנהלות כ"שלומיאלית ושגויה" לאור הסיכון הרב שהוטל על הזוכים. "גם אם במקרה הזה, לא ישתנה מתווה התחרות המיוחל של משרד התקשורת, יש בו מן המעט כדי ללמד על האופן בו מתקבלות החלטות ועל הלהיטות לרתום סוסים לפני עגלות".

מניות התקשורת ירדו חדות מתחילת השנה בצל הצעדים הרגולטורים שמבצע משרד התקשורת וחשש המשקיעים משחיקת הרווחיות לאור הגידול בתחרות: פרטנר צנחה ב-17%%, סלקום איבדה 9% ובזק ירדה 13%. הוט מנגד עלתה ב-6%.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שפיצר יעקב 30/05/2011 10:00
    הגב לתגובה זו
    איפה מנכ" ל מוטורולה שהתחייב שהחברה בסוף שנה תהיה שווה מיליארד דולר. מילים לא עולות כסף
  • 8.
    יוסי בן עמי 29/05/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
    כל המטרה שלו הייתה לקבל כותרות וקצת לגיטימציה לעסקיו. בדרך קיווה למכור את הזכיון ולעשות כמה גרושים. תקישו בגוגל בצלאל באנגלית ותקבלו ספורים אלף לילה ולילה מאפריקה שווה נסיון. אם רק 5 אחוז נכון... !!!!
  • 7.
    שוקי 29/05/2011 13:33
    הגב לתגובה זו
    הנ" ל המליץ על מניות פרטנר סלקום ובזק בהיותפ בשערים הרבה יותר גבוהים דהיינו בזק ב 1080 המליץ ל11.5 ,סלקום ב 11500 המליץ ל 12800 ,פרטנר ב 7000 ל 9000 ראו מה קרה בפועל.
  • 6.
    הזקן 29/05/2011 13:06
    הגב לתגובה זו
    חזי בצלאל הופיע בישראל משום מקום, סוחר נשק, חשוד שקנה ורוקן בנק באפריקה, הגיש הצעה ללא שנערכה עליו בדיקת נאותות מינימלית. קיבל פרסום בחינם... פשוט חובבנות. " גידמק" שרצה להלבין את עסקיו ומצא פריירים במשרד התקשורת האמריקאים
  • 5.
    אולי דנקנר, בן-דב ואלוביץ' בוחשים ? (ל"ת)
    גם הבנקים בכיסם? 29/05/2011 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איציק 29/05/2011 12:33
    הגב לתגובה זו
    זה מסוג הדברים שיכולים לקרות לכל מתמודד. מן הסתם מסמכי המכרז מתייחסים לסיטואציה ואם לא יעמיד ערבות- ייפסל. מה בדיוק הבעיה מר יעקובי שאתה תוקף את משרד האוצר ? האם עליו להיות אנליסט הקרביים של קבוצת מרתון לפני שהוא מאשר את מועמדותה ? אם כן- היית כותב אז שאי אפשר לעשות עסקים במדינה הזו בגלל הבירוקרטיה של הפקידות הממשלתית. בקיצור- תגובה נמהרת.
  • בני 29/05/2011 12:46
    הגב לתגובה זו
    משרד התשקורת נכשל בבדיקת המועמדים ,מתברר שלנצח במכרז במחיר מוגזם זה לא מספיק.
  • 3.
    אא 29/05/2011 12:32
    הגב לתגובה זו
    למה האנשים הללו שלא יודעים לנהל את העסק נמצאים שם? למה לתת להם להחזיק באוצר שלנו ולהתעלל בנו ? אנחנו רוצים להרוויח ממה שיש שם אבל סולטן נוחי ונימרודי רק גוזלים את כספנו - שנה!!!שנה!!!הם לא יודעים לנהל תעסק!!! לקחת להם את זה מהידים מייד!!!!!!!! ואם אפשר להכניס אותם לכלא גם לא יזיק מייד!!!! וגם אם מצאו שם גז כמו בלוויתן המון המון נפט עדיין אין קשר בין האוצר הגדול לבין התנהלות כושלת-להעיף אותם מייד!!!!!
  • 2.
    מומחה לאנטנות 29/05/2011 12:30
    הגב לתגובה זו
    לפני המכרז היו צריכים להסדיר את נושא התקנת אנטנות במתקני הגישה באופן חופשי תוך שמירה על הכלל כי המרחק המינימלי לבית סמוך יהיה לפחות 100 מטרים וכן שבדירת הגג תיפרס רשת מתכת צפופה ברצפה שתחסום את רמות הקרינה (פי 100 בערך ) לדירות שלמטה
  • 1.
    זהירות מערן יעקבי - והמבין יבין!!! (ל"ת)
    אורית 29/05/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.