פישר - אל תמתין! דחייה בהעלאת הריבית תהיה משגה
ביום שני הקרוב אמור נגיד בנק ישראל לפרסם את הודעת הריבית. בשנה האחרונה, כמעט מדי חודש קיימים שיקולים בעד ונגד עליית הריבית. בדומה לחודשים הקודמים יש לבנק ישראל סיבות טובות לעלות את הריבית אך סיבות טובות לא פחות להשאיר את הריבית על כנה.
בבנק ישראל חוששים כי העלאת ריבית עלולה לגרום להתחזקות השקל ביחס למטבעות חוץ בכלל וביחס לדולר האמריקני בפרט, אשר תגרום לקשיים לחברות המייצאות לחו"ל ולחברות המייצרות מוצרים ושירותים תחליפי ייבוא.
כמו כן, העלאת הריבית עלולה למתן את הפעילות הכלכלית ולהגדיל את מספר הבלתי מועסקים במשק. למרות הנ"ל, הנני סבור כי נגיד בנק ישראל צריך לעלות בימים הקרובים את הריבית במשק, שכן, שיעור האבטלה בישראל נמוך משמעותית בהשוואה לשיעור האבטלה בישראל שהיה לפני שנתיים.
בדומה לכך, קצב הצמיחה במשק הישראלי בשנת 2010 וברבעון הראשון של השנה הנוכחית הינו מעל 4.5%, גם אם תהיה האטה כלשהי בפעילות הכלכלית עדיין קצב הצמיחה יהיה גבוה בהשוואה למדינות מפותחות רבות בעולם.
כיום, הריבית השנתית של בנק ישראל הינה 3%. בשנה האחרונה עלה מדד המחירים לצרכן בכ-4% ובחודשים האחרונים קצב האינפלציה השנתי גבוה אף יותר והינו מעבר ליעד הממשלתי (אינפלציה של עד 3% לשנה). הריבית העכשווית במשק הינה ריבית ריאלית שלילית, מצב שאינו רצוי לאורך זמן. לא רק כלכלני מאקרו מובילים במשק מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תהיה מעל היעד הממשלתי, אלא שגם בשוק ההון מגולמת הערכה של המשקיעים שהאינפלציה בשנה הקרובה תהיה גבוהה מהיעד הממשלתי.
גם לטענת נגיד בנק ישראל הריבית במשק אמורה להיות גבוהה משמעותית בהשוואה לריבית העכשווית. אם למרות הצורך בעליית ריבית יחליטו בבנק ישראל בעוד מספר ימים להשאיר את הריבית ללא שינוי (כפי שהם עשו
בחודש שעבר), עלולה החלטה זו להתפרש על ידי המשקיעים כהססנות של מקבלי ההחלטות בבנק ישראל ויגברו הציפיות של המשקיעים כי הריבית תעלה בשיעור חד יותר בחודשים הבאים. במשרד האוצר ובבנק ישראל קיימת שאיפה כי קצב האינפלציה במשק ירד ושמחירי הדירות יפסיקו לעלות בשיעור
חד כפי שהיה בשנתיים האחרונות. עליית ריבית על ידי בנק ישראל בימים הקרובים עשויה לצנן את שוק הנדל"ן ולמתן את ההתייקרויות במשק.
במוקדם או במאוחר, הריבית במשק הישראלי חייבת להיות גבוהה יותר, ויפה שעה אחת קודם.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא.
המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה
במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים
- 12.לאון 23/05/2011 07:21הגב לתגובה זוכל מה שכתבתה זה כמו 2*2=4, אבל הפרופסור, כניראה לא למד מספיק כדי להבין את זה.
- 11.נצ אורלי ניהול קרנות 23/05/2011 02:27הגב לתגובה זומי כמונו יודע כמה נסיון בשטח יש לגאון בתאוריה הכל נראה קל למתמטיקאיים העיונים
- 10.לא ברור 22/05/2011 19:53הגב לתגובה זורגע... אתה פרופסור או דוקטור? או שלא זה ולא זה... מתחזה!
- 9.דוד 22/05/2011 15:43הגב לתגובה זו1.מה נעשה שישראל חולים וישלהם ישרכרדט מגחשים בכל מקום סופ חודש איך שמגיע שכר-מתחלק לבנק,ביטוח ישרה ורבית 2.יעלה רבית מי יהנה בנקים חברות{הגרוע יכנס הון מחול כי כאן יותר מאירופא,וארה" ב 3.ראנו מה קרה כשי עלה הרבית המשק סער כמו אוניה כל המשק התנדנד עד שהרגיעו המשק 4.לכן לא נגיד גם לא אוצר ירצו לפתוח דלת שוב תוספות ושביתות כי עוד לא גמרו בעייה אחד בישביל מה להזמין בעייה חדשה
- 8.אלי 22/05/2011 14:44הגב לתגובה זוא. בנק ישראל מפחד מאי יכולת תשלום (חדלות פירעון) יותר מעלייה במחירי הדירות ב. בנק ישראל מונע לקיחת ריבית משכנתא צמודת פריים ג. בנק ישראל רוצה למנוע התחזקות השקל ד. בנק ישראל רוצה למנוע עלייה במחירי הדירות שקלול: כדי למנוע חדלות פרעון על משכנתאות שרובן פריים הוא יוריד את הריבית דבר שלא אמור לגרום לעלייה במחירי הדירות כיוון שהוא מנע לקיחת משכנתאות פריים, וכיוון שכך חלק מהמחירים הינן צמודי דולר, והדולר יעלה ויגרום לאנשים לא לקחת משכנתאות, כך שכל יעדיו יושגו, א. ירידה במחירי הדירות ב. עליית הדולר. ג. הקלה בפירעון של משכנתאות ד. ירידת ערך הדירות יוריד את האינפלציה והנה לנו נוסחת WIN WIN כמובן שכל הנ" ל הינו פרשנות ללא כל המלצה וכו' וכו'
- 7.יוד 22/05/2011 14:19הגב לתגובה זוטוב שהזכרת לו...
- 6.הררי שקלים חסרי ערך עקב קניית $,ואינפלציה (ל"ת)במקום למסות את הזרים 22/05/2011 14:08הגב לתגובה זו
- 5.שי 22/05/2011 14:01הגב לתגובה זועוד קשקשן
- 4.דוד 22/05/2011 12:40הגב לתגובה זוריבית לחוסכים,וריבית אחרת לעסקים ומשקעי חוץ.
- 3.Eran 22/05/2011 12:13הגב לתגובה זוGet back to tau
- 2.יאיר זימון -התנתקת מהמציאות (ל"ת)יוסי 22/05/2011 11:43הגב לתגובה זו
- 1.מדבר מהפוזיציה ומדינת ישראל לא חשובה? (ל"ת)z 22/05/2011 11:32הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
