סלקום מסכמת רבעון: הרווח התפעולי עלה 3.1% - ההכנסות ממכשירים פיצו על הפחתת דמי הקישוריות
ספקית שירותי הסלולאר, חברת סלקום, הודיעה היום על תוצאותיה לרבעון הראשון של שנת 2011 וניראה כי החברה מתחילה להרגיש על בשרה את ההשפעות של השינויים הרגולטוריים.
סלקום דיווחה כי הכנסותיה לרבעון הראשון 2011 הסתכמו לסך של 1,587 מיליון שקל, עלייה של 0.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בכך עקפה החברה את תחזיות האנליסטים אשר ציפו להכנסות של 1,577 מיליון.
הגידול הקל בהכנסות נבע בעיקר מגידול של 130% בהכנסות מציוד קצה, מ-166 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד ל-382 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2011, אשר קוזז ברובו על ידי קיטון של כ-15% בהכנסות משירותים, פועל יוצא של השינויים הרגולטוריים, מ- 1,414 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2010 ל- 1,205 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2011.
עוד מסרה החברה כי עלות המכירות והשירותים הסתכמה ברבעון הראשון של 2011 ב-750 מיליון שקל, קיטון של 6.2% מ-801 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. קיטון זה נבע בעיקרו מירידה משמעותית בדמי הקישוריות ששולמו למפעילי סלולר מקומיים אחרים לאור הפחתת תעריפי דמי הקישוריות החל מ-1 בינואר 2011.
ה-EBITDA לרבעון הראשון 2011 עלה ב-0.2% והסתכם ב-639 מיליון שקל , המהווה 40.3% מסך ההכנסות.
בשורה התחתונה הרווח הנקי לרבעון הראשון 2011 ירד ב-2.5% מ-314 מיליון והסתכם ב-306 מיליון שקל. הרווח הבסיסי למניה לרבעון הראשון 2011 הסתכם ל-3.09 שקל. גפ כאן עקפה החברה את תחזיות האנליסטים אשר ציפו לרווח של 282 מיליון בלבד. בחברה מציינים הירידה נבעה כתוצאה מהעלייה בהוצאות המימון.
שיעור הנטישה עולה
מהחברה נמסר כי שיעור הנטישה ברבעון הראשון של שנת 2011 עמד על 7.1%, בהשוואה ל- 5.4% ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בנטישה ברבעון הראשון של 2011 נבעה מהתחרות המוגברת ומהשינוי הרגולטורי בנוגע להפחתת דמי היציאה, המאפשר למנויים לצאת מתוכנית עם התחייבות לתקופה מסוימת בתשלום דמי יציאה בסכום זניח מבלי להמתין לסיומה של תקופת ההתחייבות, אשר הביא לירידה במספר המנויים הכפולים והלא פעילים.
ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ("ARPU") ירדה ב-17.2% והסתכמה ברבעון הראשון של שנת 2011 ב- 115.2 ש"ח (33.1 דולר) בהשוואה ל- 139.1 ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ירידה זו מיוחסת להפחתת תעריפי הקישוריות ולשחיקה המתמשכת בתעריפי זמן האוויר.
מכריזים על דיבידנד
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
