סלקום מסכמת רבעון: הרווח התפעולי עלה 3.1% - ההכנסות ממכשירים פיצו על הפחתת דמי הקישוריות
ספקית שירותי הסלולאר, חברת סלקום, הודיעה היום על תוצאותיה לרבעון הראשון של שנת 2011 וניראה כי החברה מתחילה להרגיש על בשרה את ההשפעות של השינויים הרגולטוריים. סלקום דיווחה כי הכנסותיה לרבעון הראשון 2011 הסתכמו לסך של 1,587 מיליון שקל, עלייה של 0.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בכך עקפה החברה את תחזיות האנליסטים אשר ציפו להכנסות של 1,577 מיליון. הגידול הקל בהכנסות נבע בעיקר מגידול של 130% בהכנסות מציוד קצה, מ-166 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד ל-382 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2011, אשר קוזז ברובו על ידי קיטון של כ-15% בהכנסות משירותים, פועל יוצא של השינויים הרגולטוריים, מ- 1,414 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2010 ל- 1,205 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2011. עוד מסרה החברה כי עלות המכירות והשירותים הסתכמה ברבעון הראשון של 2011 ב-750 מיליון שקל, קיטון של 6.2% מ-801 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. קיטון זה נבע בעיקרו מירידה משמעותית בדמי הקישוריות ששולמו למפעילי סלולר מקומיים אחרים לאור הפחתת תעריפי דמי הקישוריות החל מ-1 בינואר 2011. ה-EBITDA לרבעון הראשון 2011 עלה ב-0.2% והסתכם ב-639 מיליון שקל , המהווה 40.3% מסך ההכנסות. בשורה התחתונה הרווח הנקי לרבעון הראשון 2011 ירד ב-2.5% מ-314 מיליון והסתכם ב-306 מיליון שקל. הרווח הבסיסי למניה לרבעון הראשון 2011 הסתכם ל-3.09 שקל. גפ כאן עקפה החברה את תחזיות האנליסטים אשר ציפו לרווח של 282 מיליון בלבד. בחברה מציינים הירידה נבעה כתוצאה מהעלייה בהוצאות המימון. שיעור הנטישה עולה מהחברה נמסר כי שיעור הנטישה ברבעון הראשון של שנת 2011 עמד על 7.1%, בהשוואה ל- 5.4% ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בנטישה ברבעון הראשון של 2011 נבעה מהתחרות המוגברת ומהשינוי הרגולטורי בנוגע להפחתת דמי היציאה, המאפשר למנויים לצאת מתוכנית עם התחייבות לתקופה מסוימת בתשלום דמי יציאה בסכום זניח מבלי להמתין לסיומה של תקופת ההתחייבות, אשר הביא לירידה במספר המנויים הכפולים והלא פעילים. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ("ARPU") ירדה ב-17.2% והסתכמה ברבעון הראשון של שנת 2011 ב- 115.2 ש"ח (33.1 דולר) בהשוואה ל- 139.1 ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ירידה זו מיוחסת להפחתת תעריפי הקישוריות ולשחיקה המתמשכת בתעריפי זמן האוויר. מכריזים על דיבידנד דירקטריון החברה הכריז על חלוקת דיבידנד במזומן של 2.93 ש"ח למניה ובסך הכל כ- 291 מיליון שקל. תשלום הדיבידנד יהיה 7 ביולי 2011.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
