רבעון טוב לאפריקה מגורים: מכרה 120 יח"ד דיור בהיקף של 209 מיליון שקל

חברת אפריקה מגורים מסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם הכנסות של 182.6 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם בכ-13.5 מיליון שקל, לעומת כ-20.5 מיליון שקל אשתקד
לירן סהר | (8)

חברת אפריקה מגורים מסכמת את הרבעון הראשון של 2011 עם הכנסות של כ-182.6 מיליון שקל, גידול של כ-7% בהשוואה להכנסות של כ-170.5 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד. הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-13.5 מיליון שקל, לעומת כ-20.5 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

במהלך הרבעון הראשון של שנת 2011 מכרה החברה 120 יחידות דיור בהיקף כספי של כ- 209 מיליון שקל. בנוסף מכרה החברה 53 יח"ד עבור חברת אפ"י השקעות בהיקף של כ-58 מיליון שקל. ברבעון הראשון של השנה מסרה החברה 65 יחידות דיור בהיקף כספי של כ- 67.8 מיליון שקל וברווח גולמי של כ- 12.8 מיליון שקל, לעומת 61 יח"ד בהיקף כספי של כ- 69.6 מיליון שקל וברווח גולמי של כ- 9 מיליון שקל שנמסרו ברבעון המקביל אשתקד.

אורן הוד, מנכ"ל החברה: "תוצאות הרבעון הראשון של שנת 2011 מצביעות על חוזקה של אפריקה ישראל מגורים. החברה ממשיכה להציג איתנות פיננסית גבוהה וקופת המזומנים העומדת לרשותה צפויה לשמש אותה להגדלת היקפי מלאי המקרקעין בבחינת עסקאות חדשות. החברה רושמת שיפור משמעותי בפעילות הליבה, דהיינו מכירה ואכלוס דירות, המתבטא בשיפור ברווח הגולמי מאכלוס דירות לשיעור של 19% לעומת 13% ברבעון המקביל אשתקד".

יצוין כי בחודש שעבר הודיעה החברה על חלוקת דיבידנד למשקיעים בהיקף כולל של 55 מיליון שקל, או של 4.365 שקל למניה. הנהנית העיקרית מחלוקת הדיבידנד היתה חברת דניה סיבוס, שהשלימה בסוף שנת 2010 רכישה של 74% מהחברה בתמורה ל-648 מיליון שקל. דניה תהיה זכאית לתשלום של כ-41 מיליון שקלים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    צמוד לאמת 02/07/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    מקריאת המאזן הרבעוני של אפריקה מגורים : 1. עלייה בהכנסות ברוטו מ-171 מליון ברבעון המקביל 2010 ל-183 מליון ברבעון זה 2. ירידה ברווח הגולמי מ-35 מליון אשתקד ל-24 מליון כעת 3. ירידה ברווח התפעולי מ-28 מליון ל-17 מליון 4. ירידה ברווח הנקי מ-20.5 ל-13.5 מליון 5. עלייה בהוצאות ההנהלה וכלליות 6. ירידה בהכנסות ממכירת דירות למגורים אז פלא שמננית אפריקה מגורים היא אחת הגרועות ביותר בקבוצתה מתחילת השנה, עם איבוד ערך תאורטי של מעל 300 מליון שקל משוויה ??? מישהוא דורש הסבר מהנהלת החברה ומהדירקטוריון ? סיבה אפשרית ? מחיר מנופח לפני עסקת מכירתה מאפריקה ישראל לדניה סיבוס ! רווח נטו ללבייב וחבר מרעיו, הפסד נטו למחזיקי מניות דניה סיבוס ואפריקה מגורים. דורש חקירת הרשויות לעיסקה זו !
  • 7.
    victoryo 08/05/2011 19:01
    הגב לתגובה זו
    את מה שאתה חושב גם אני קראתי בכותרות ענק הכסף על הריצפה אבל היום אני מבין שהכסף בנדלן
  • 6.
    אחת שמבינה 08/05/2011 18:13
    הגב לתגובה זו
    מצטערת, זאת דעתי
  • 5.
    אפריקאי 08/05/2011 16:40
    הגב לתגובה זו
    יהיו עליות חדות באפריקה כסף על הריצפה צריכה להשלים עליות חזקות לא המלצה דעתי בלבד
  • 4.
    מושיקו 08/05/2011 16:38
    הגב לתגובה זו
    עד סוף מאי צריכה לטוס לכיוון ה3800 לדעתי בלבד
  • 3.
    כל יום הודעה יותר טובה מהשנייה (ל"ת)
    כלכלן 08/05/2011 16:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יודע 08/05/2011 16:29
    הגב לתגובה זו
    כל הזמן הודעות חיוביות והמניה מדשדשת עם נטייה לירידות לדעתי המניה הולכת לתת זינוק חזק כלפיי מעלה לדעתי בלבד
  • 1.
    א 08/05/2011 16:24
    הגב לתגובה זו
    שוות תסלחו לי לת.. מי שמושך בחוטים עושה מה שבא לו ומתי שבא לו,וסוחרים קטנים יכולים לתלות את עצמם.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).