לידר על שיכון ובינוי: פוטנציאל לרווח הון, אך יש חשש לירידה במכירת דירות
בבית ההשקעות לידר שוקי הון, אשר סקר את חברת שיכון ובינוי, מקבוצת אריסון, אומרים כי שנת 2010 הייתה חיובית מאוד עבור החברה וממליצים על החברה בקניה עם מחיר יעד של 11.2 שקל למניה, כאשר השער הנוכחי עומד על 9.4 שקל למניה, נסחרת בדיסקאונט של 19%.
לנה איצקוב שוורץ, אנליסטית הנדל"ן שביצעה את הסקירה, מסבירה כי ההכנסות מפעילות התשתית בחו"ל הסתכמו ב-2.5 מיליארד שקל, המשקפות צמיחה שנתית של כ-8.6%. "הרווחיות הגולמית של התחום ממשיכה להיות גבוהה ועומדת על כ- 23% . צבר ההזמנות גדל אף הוא השנה והסתכם בכ- 7 מיליארד שקל".
סכנות באפריקה
אולם, איצקוב שוורץ מתריעה כי החברה חשופה מאוד בפעילותה למדינות אפריקה, כאשר לאי היציבות של מדינות האזור עלולה להיות השפעה שלילית. "כך למשל החברה צמצמה את פעילותה בחוף השנהב, וכן בוטלו שני מרכזים בקניה ובמונטנגרו (שלא נלקחו בחשבון בצבר). עם זאת, אנו מעריכים כי נסיון רב העשורים של החברה באפריקה, יחד עם פיזור הפעילות למדינות נוספות כפי שקורה בתקופה האחרונה (אז'רבג'אן, טנזניה) מקטינים את רמת הסיכון, לכן אנו לא רואים אפשרות לפגיעה חדה בהיקפי הפעילות וברווחיות. עם זאת, רווחיות התחום נפגעת בגלל שער החליפין הנמוך של הדולר. פעילות זו מהווה כ- 40% משווי פעילויות החברה, והינה עוגן חשוב בתוצאות".
בתחילת 2010 החל לפעול מתקן ההתפלה בחדרה ולקראת סוף 2010 החלו לפעול גם מנהרות הכרמל. זאת ועוד העסקאות בדרך ארץ שבוצעו במהלך השנה קבעו תג מחיר לחברה והעמידו את חלקה של שיכון ובינוי (50%) על כ- 650 מיליון שקל, כאשר המדינה עוד צריכה למכור את האופציה שברשותה. "החברות האלה תוכלנה לחלק דיבידנד בקרוב, ומעבר לכך, נראה ששיכון ובינוי מעוניינת
למכור חלק מאחזקתה בכרמלטון, אשר רשום בספרים בכ- 90 מיליון שקל בלבד, על כן, קיים כאן פוטנציאל לרווחי הון משמעותיים".
פוטנציאל צמיחה משמעותי בתחום התשתיות
מעבר לכך, לחברה פרויקט בהיקף משמעותי של אחזקת כבישים עבור מע"צ ל- 20 שנה, פרויקט הקמה ותפעול של בתי המשפט בתל אביב, וכן מכרז בו זכתה לאחרונה מרכז הדרכה ארצי של משטרת ישראל בבית שמש. שווי פעילויות אלה בספרים מגיע לכמיליארד שקל, ובכך תחום הזכיינות מקבל משקל של
כ- 10% משווי החברה, עם פוטנציאל צמיחה משמעותי. מימוש של פעילויות אלה עשוי להציף שווי רב לחברה.
- 1.אנחנו לפני מפולת בנדלן -על מה אתה ממליץ? (ל"ת)ישראל 08/05/2011 13:25הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
