המניות זזות: מי הן הנפגעות ממכרז הסלולר ומי הן אלו שמרוויחות?
התוצאות של המכרז מאתמול ידועות כבר. מירס תשלם 705 מיליון שקלים תמורת הזכיון, וקבוצת 018 אקספון תשלם 710 מיליון. הסיבה להבדל הוא בגלל המדרגות בין ההצעות (לאחר שעוברים את גובה ה-500 מ' שקלים) עומדות על 5 מ' שקלים.
המפעילות החדשות חייבות תוך זמן קצר לפרוס תשתית תקשורת ב-10% משטח המדינה ובמקביל לעשות שימוש ברשתות הסלולר של החברות הקיימות במתכונת דומה למפעילים הוירטואליים (מודל הנדידה הפנים ארצית). שימו לב לנתון חשוב - משרד התקשורת הציב יעד צמיחה למפעילות החדשות לפיו עליהן להגיע לנתח שוק של 7% מתוך מגזר הלקוחות הפרטיים (ולא מסך הלקוחות) תוך 5 שנים. אם זה יקרה הן תקבלנה בחזרה את התשלום אותו שילמו עבור הזכיון פחות 10 מ' שקלים.
מי הרוויח?
במילה אחת, הוט. אבל זה קצת יותר מורכב. הוט היתה חייבת לזכות במכרז בכל מחיר כי מדובר ברגל חשובה ביותר במודל העסקי של פטריק דרהי. שני דברים שיש לשים אליהם לב, האחד, מירס כיום איננה שייכת להוט, יש לצפות בהמשך הדרך למיזוג בין שתי החברות ששתיהן שייכות לקבוצת פטריק דרהי. דבר שני מבחינת מחיר המניה של הוט, ביוני דרהי אמור לרכוש נתח נוסף ממניות הוט מפישמן ומוזס במחיר מניה של 65 שקלים. מחיר המניה היום כבר נמצא שם. אסטרטגית, דרהי יממש את האופציה הזאת בסבירות מאוד גבוהה.
יש לשים לב שאין מדובר בדילול בעלי המניות הקיימים כי אלה לא מניות חדשות שנכנסות למחזור. המשמעות של המחיר הזה הוא שמדובר בבנצ'מרק לשווי של הוט ולא יותר מזה.
הוט נמצאת היום במומנטום עסקי חיובי מאוד לאור ההתפתחויות (והשלמת גיוסי האג"ח שיאפשרו לה חלוקת דיבידנד גבוהה) והדבר בא לידי ביטוי במחיר המניה.
מי עוד הרויח? כמובן קבוצת אקספון. היא בחזקת הסוס השחור שלקח את כל הקופה. חשוב לשים לב כאן לשני דברים:
1) ייתכן וזאת רק יריית הפתיחה של חזי בצלאל בשוק התקשורת המקומי, ובהמשך הוא ינסה לרכוש נכסים נוספים בענף (לא שנשארו הרבה פנויים).
2) לאקספון יהיה הרבה יותר קשה לפרוס את הרשת החדשה לעומת מירס שיש לה כבר פריסה התחלתית לא רעה (אם כי לא בטכנולוגיית דור 3. חשוב לציין כי הצרכן הסופי עם כוח המיקוח שלו מול חברות הסלולר משתפר באופן משמעותי.
מי הפסיד?
קודם כל קאחה לאבורל, אבל זה כבר הסטוריה. מעבר לזה ברור שמי שהפסיד זה סלקום ופרטנר (וגם פלאפון שכלולה בתוך בזק ולכן ההשפעה הכללית על בזק נמוכה יותר). מראש היה ברור שכניסה של שתי מפעילות חדשות במקום אחת, תייצר מצב תחרותי ואינטנסיבי יותר עבור המפעילות הקיימות. בנוסף, לאור דמי הזכיון הגבוהים יש אינטרס ברור לזוכות החדשות לחתוך מחירים ולקחת נתחי שוק באגרסיביות תחרותית על מנת להגיע ליעד שקבע משרד התקשורת (כפי שמופיע למעלה). מבין פרטנר וסלקום, אנחנו מעדיפים את פרטנר שנמצאת במצב עסקי מתקדם יותר מסלקום בכל הקשור להערכות למציאות החדשה של עולם התקשורת בישראל.
הכותב, רמי רוזן, אנליסט הטכנולוגיה ומנהל מחלקת המחקר בהראל פיננסים
- 6.ניתוח מדויק של האנליסט הנכבד (ל"ת)א. גרוס 13/04/2011 09:36הגב לתגובה זו
- 5.אנליסט מצוין, למרות היותו מכביסט (ל"ת)תמיר 12/04/2011 22:37הגב לתגובה זו
- 4.LIKE YOUR WAY OF THINKING (ל"ת)T 12/04/2011 22:25הגב לתגובה זו
- 3.האנליסט הכי טוב בשוק! (ל"ת)ורוניקה 12/04/2011 19:15הגב לתגובה זו
- 2.he is one of the best analyst in the market (ל"ת)og 12/04/2011 14:53הגב לתגובה זו
- 1.רמי רוזן אנליסט מס אחד! (ל"ת)לי 12/04/2011 14:10הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
