המדיניות של ברננקי והחשש הגדול שכרגע עומד על הפרק
מזה זמן רב אני טוען שהפחתת החוב המפלצתי של ארה"ב צריכה להיעשות דרך החלשה מדודה ועקבית של הדולר. זו הדרך היחידה של ארה"ב לצאת מן המשבר ובעצם לייצא את החוב שלה אל מחוץ לגבולותיה. עבור קובעי המדיניות שם חולשת הדולר בעת הנוכחית היא פתרון של שתי ציפורים במכה אחת: גם שוחקת את החוב החיצוני וגם מחזקת את היצוא.
כאב ראש לקולגות בחו"ל
מי שצריכים להתמודד עם תוצאות המדיניות הזו הם הקולגות של ברננקי ברחבי העולם (לא רק סטנלי פישר). במהלך סוף השבוע האחרון הודיע שר האוצר הברזילאי על שורה של צעדים נוספים שהוא הולך לנקוט בכדי לנסות למנוע את המשך התחזקות הריאל אל מול הדולר.
מתחילת השנה התחזק הריאל הברזילאי מול הדולר ביותר מ-5.5% וסך הכול, בשנתיים האחרונות הוא רושם עליה של 40% בערכו. הממשל המקומי ניצב חסר אונים מול התופעה וכל ניסיונותיו להפוך את המגמה הכל כך הרסנית ליצוא המקומי ולמאזן התשלומים עולים בתוהו. ברזיל הודיעה בתחילת השנה שהבנק המרכזי לא יסתפק עוד ברכישת דולרים בשער הספוט, אלא יתערב גם במסחר בחוזים עתידיים. בנוסף, הטיל הבנק מס של 6% על הלוואות לתקופה של עד שנה, מס מחזור של 6% על זרים שקונים אג"ח ממשלתי ומס של 2% על השקעה במניות שמוטל אף הוא על הזרים.
ביום שישי האחרון הוארך המיסוי על הלוואות לתקופה של עד שנתיים, אבל צחוק הגורל, השוק שציפה למהלכים חריפים יותר רכש בתגובה את המטבע המקומי מה שגרם להתחזקות נוספת של כמעט 3% בערך הריאל. להתרחשויות האלו אפשר להוסיף גם את החוזק שמגלה האירו בחודש האחרון מול הדולר למרות משבר החוב הגדול באירופה ואת העובדה שלראשונה מזה שבע שנים דיווחה השבוע סין על גרעון מסחרי.
סין סיימה את הרבעון הראשון של השנה בגירעון של מיליארד דולר לעומת עודף של 13.9 מיליארד דולר באותה תקופה בשנה שעברה. קשה להאמין אבל העלייה המטאורית במחיר חומרי הגלם ועלויות העבודה פוגמות בכושר התחרותיות של היצואנים הסינים. לעומת זאת, בשנה האחרונה אנו עדים למגמה ברורה של עליה ביצוא של פירמות אמריקניות. אך אליה וקוץ בה. העלייה ביצוא באה על חשבון הצריכה הפרטית.
כאב ראש לקולגות מבית
החלשת המטבע יוצרת לחצים אינפלציוניים בלתי מבוטלים. האזרח האמריקני הממוצע מרגיש על בשרו כיצד הולך כוח הקניה שלו ויורד והוא נאלץ להתאים את רמת החיים שלו למציאות המשתנה. מדד המחירים לצרכן האמריקני עלה בחודש פברואר ב-2.1% ובחודש מרץ הוא צפוי לעלות בקצב שנתי של 2.6% כאשר העלייה בציפיות האינפלציוניות פירושה, כמובן, עלייה בציפיות להעלאת ריבית. ואכן, על פי מחירי החוזים העתידיים, יש סיכוי של כמעט 40% להעלאת ריבית כבר במהלך 2011, סיכוי שבתחילת השנה ניצב על כמעט אפס. והנה, בשבוע האחרון כבר התבשרנו על מחלוקת חריפה בתוך הבנק המרכזי של ארה"ב סביב השאלה אם לא הגיע הזמן לסיים את ההרחבה הכמותית.
נשיא שלוחת הפד בדאלאס, ריצ'רד פישר, יצא נגד התוכנית וקרא לקצר אותה בכדי למתן מיידית את הלחצים האינפלציוניים ועליות המחירים בשווקי הסחורות. נשאלת השאלה כמה זמן יוכלו ברננקי ועמיתיו לנפח את הבלון האינפלציוני לפני שזה יתפוצץ להם בפרצוף?
החשש הגדול הוא שחזרתה של ארה"ב למעמד של כלכלה יצרנית ויצואנית, בשילוב עם העלייה המהירה במחירי המזון והנפט תוביל אותה למיתון נוסף שיוריד את מאמצי הפד והממשל לטמיון. מה שאומר, שעל מקבלי ההחלטות לתזמן בצורה אופטימאלית את המדיניות המוניטארית כך שהעלאת הריבית לא תעשה מהר מדי ובאופן חד מדי. כך, תייצב את מחירי הסחורות ותפחית את הלחצים האינפלציוניים ולא תדרדר את הכלכלה השברירית למיתון חוזר.
הכותב, רוברט כרמלי, מנהל בכיר בקרנות חו"ל של מגדל שוקי הון
- 4.gilix 12/04/2011 12:40הגב לתגובה זוהאם חוב חיצוני לא נשחק כאשר המטבע המקומי מתחזק. הרי להחזיר נניח חוב באירו באם הדולר יחלש, יצריך מהממשלה לגייס יותר דולרים תמורת המרתם לאירו והחזרתם למלווים.
- 3.הרואה את הנולד 12/04/2011 11:47הגב לתגובה זושברגע שיפסיקו להנשים מלאכותית את " הכלכלה הגדולה בעולם" היא תדרדר מחדש למיתון שיוריד לטימיון את מאמצי הפד וישאיר את כל הדורות הבאים עם ערימה של חובות
- 2.יופי של כתבה!קצת אור על ארה" ב.עכשיו הבנתי (ל"ת)גברי 11/04/2011 21:18הגב לתגובה זו
- 1.z 11/04/2011 13:55הגב לתגובה זוזה לא יעזור בבלט כזה.ארצות הברית היא שוק בפני עצמו שקודם צריך לצמוח מבפניםולא יהיה לו מנוס מלהעלות את הריבית. אז אתה רוצה מהרהורי ליבך שהדולר יחלש.
- סוחר מט" ח 11/04/2011 15:43הגב לתגובה זואלא שהם נמצאים בין הפטיש לסדן : אינפלציה ופגיעה בכוח הקניה של האמריקני תמורת הפחתת החוב ועידוד הייצוא או עצירת האינפלציה והעלאת ריבית ופגיעה בצמיחה. ככה זה, אין ארוחות חינם.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
