דוחות

אקירוב מסכם שנה: פרוטליקס חתכה את ההון, רווחי אלרוב נחתכו ב-50%

הכנסות אלרוב ישראל ירדו קלות ל-867 מיליון שקלים. הקבוצה מחזיקה גם במניות לאומי ופועלים - תיק ניירות הערך נותר ללא שינוי משמעותי בשנה החולפת
לירוי פרי | (1)

קבוצת אלרוב ישראל, אשר בשליטתו של אלברט אקירוב, פרסמה הבוקר (ה' ) את תוצאותיה לרבעון החולף ולשנת 2010 כולה. הקבוצה שמחזיקה בין היתר באלרוב נדל"ן וכן בעלת החזקה במניות לאומי, פועלים ופרוטליקס, חתמה את 2010 עם קיטון של 47% ברווח הנקי לרמה של 255 מיליון שקלים. את החיתוך בשורה התחתונה מסבירה הקבוצה בין היתר בכך שבשנת 2009 נרשמה הכנסה ממס חד פעמית בסך של כ-75 מיליון שקלים בגין קיטון בהתחייבות מס נדחה (עתודות למס) וזאת בעקבות כניסתו לתוקף של חוק ההתייעלות הכלכלית. ההכנסות הסתכמו בכ-866.8 מיליון שקלים, לעומת 893.2 מיליון ב-2009. הקיטון נובע בעיקר מקיטון ברווח מניירות ערך אשר הסתכם בכ-55 מיליון שקלים לעומת 355.6 מיליון בשנת 2009. הרווח התפעולי הסתכם ב-439.1 מיליון שקלים, לעומת 511.9 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ב-204 מיליון שקל לעומת 117.6 מיליון ב-2009, גידול של כ-74%. תיק ניירות הערך של אלרוב לחברה תיק ניירות ערך אשר שוויו ליום המאזן הסתכם בכ- 1.19 מיליארד שקלים. מתוך התיק האמור שווי מניות הבנקים של הקבוצה נכון ליום 31.12.2010 מסתכם ב-935 מיליון שקלים. ההשקעה במניות בנק לאומי ליום 31.12.2010 ולמועד חתימת הדוחות מסתכמת בסך של כ-823 מיליון ו-800 מיליון שקלים, בהתאמה. השקעה במניות בנק הפועלים ליום 31.12.2010 ולמועד חתימת הדוחות מסתכמת בסך של 112.2 מיליון ו-123.5 מיליון שקלים, בהתאמה. יתרת תיק המניות הינו השקעה ישירה בחברות פרוטליקס ו- Aposense באמצעות חברת הבת טכנורוב (80%). פרוטליקס מוצגת ליום 31.12.2010 בשווי של כ-219.1 מיליון ש"ח, Aposense מוצגת בשווי של כ-23.4 מיליון ש"ח. טכנורוב מחזיקה בכ- 6.18 מיליון מניות פרוטליקס ובכ-1.07 מיליון מניות Aposense. לאחר תאריך המאזן ועד סמוך למועד החתימה על הדוחות הכספיים ירד שווי המניות האמורות בעיקר מניות פרוטליקס בסך של כ-91 מיליון שקל, אשר נזקף כולו (כ-69 מיליון לאחר מס) כקרן הון בדוח על הרווח הכולל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אך אך הזאב עבד גם על הערקי ניר שלא שווה (ל"ת)
    שועלי 31/03/2011 10:37
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.