נתון קריטי: רזרבות הגז ב'ים תטיס' - פחות מ-10 BCM, מספיק בקושי ל-3 שנים
שותפויות הגז מקבוצת דלק, אשר בשליטתו של איש העסקים יצחק תשובה, סיכמו את שנת 2010 בעלייה של מעל ל-30% ברווח. השותפויות מחזיקות במאגר 'ים תטיס' המפיק הגז מאז 2004, כמו גם בתגליות 'תמר' ו'לוויתן'.
אבנר יהש רשמה בשנת 2010 רווח של 49.5 מיליון דולר, שיפור של כ-32% בהשוואה לרווח של 37.53 מיליון דולר בשנת 2010. דלק קידוחים יהש הרוויחה בשנה שעברה 49.99 מיליון דולר, גידול של 30% לעומת 38.33 מיליון דולר.
הגידול ברווח השותפויות נובע בעיקר מעלייה משמעותית בהכנסות ממכירת הגז הטבעי לחברת חשמל. בשותפויות מסבירים זאת במזג האוויר החם ששרר בקיץ האחרון ובתחילת החורף בהשוואה לשנה שקדמה לה, כמו גם במקביל לירידה במכירות הגז מהספקית המצרית EMG.
עם זאת, ברבעון הרביעי של 2010 רשמה אבנר רווח של 5.3 מיליון דולר, שחיקה של 30% בהשוואה לרבעון המקביל. באותה תקופה דלק קידוחים רשמה רווח של 6.47 מיליון דולר, ירידה של כ-13% בהשוואה ל-7.48 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2009.
הירידה ברווח מוסברת בהפחתה חד פעמית בגין ירידת ערך בקידוח צוק תמרור בסך של כ-2 מיליון דולר לכל שותפות לאחר שהממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות, ד"ר יעקב מימרן, החליט על פקיעת הרישיון.
רזרבות הגז בים תטיס
באשר לרזרבות הגז במאגרים בהם שותפה אבנר: בשל חוסר הוודאות סביב הגז המצרי, שאלת הגז שנותר ב'ים תטיס' הינה קריטית. מהדו"ח השנתי עולה כי כמות הגז במאגר עמדה על 10.8 BCM (לפי 2P, האומדן הסביר) וברמה המקסימילת נותר 11.4 BCM. בשנת 2010 נמכרו מהמאגר 3.2 BCM, כלומר בקצב הזה נותר במאגר ל-3.3 שנים נוספות.
יחד עם זאת, נציין כי מדובר ברזרבות העדכניות ל-31 בדצמבר 2010. ברבעון הראשון של 2011 הופסקה אפסקת הגז המצרית ליותר מחודש ולכן התפוקה מהמאגר הוכפלה, כך שההנחה היא שקצב ההפקה היה גבוה מהממוצע הרבעוני, שעמד על 0.8 BCM ב-2010. כלומר, כבר כעת מכיל המאגר פחות מ-10 BCM. בדו"ח שהגישה אבנר צויין גם כי לפי החברה שהכינה את דו"ח הרזרבות, בשנים 2011-2013 צפוי המאגר לספק 3.2 BCM בשנה ואילו ב-2014 יספק 0.8 BCM בלבד. באשר לתמר, נמסר כי האומדן הגובהה להיקף הגז במאגר עומד על 10.4 TCF.
רמז להסכמים עתידיים?
בדו"ח השנתי אף קיימת התייחסות ל"חוק ששינסקי", שרק אתמול אושר ברוב גורף בכנסת. "לאור הנסיבות שנוצרו בשנה האחרונה, לרבות בקשר עם הקמת ועדת ששינסקי לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל, טרם נחתמו הסכמים על בסיס מכתב הכתבות", נכתב.
- 14.רועי 31/03/2011 19:32הגב לתגובה זוקישור לכתבה בעוד חודש רציו בשער 200 מחזיקה 90% מרישיון גל http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000635258
- 13.תראו את העליות המטורפות בהזדמנות יה" ש!!! (ל"ת)בנקאי 31/03/2011 17:19הגב לתגובה זו
- 12.שאנן. 31/03/2011 15:14הגב לתגובה זוהפקת גז ישירות לטורבינת חשמל.
- 11.אמרתי אעלה בתמר (ל"ת)שה זמן התמר 31/03/2011 11:39הגב לתגובה זו
- 10.מה עם דבידנד קטן למשקיעים??? (ל"ת)חי 31/03/2011 11:19הגב לתגובה זו
- 9.4. צודק הגז יספיק רק לשנה . (ל"ת)משה 31/03/2011 10:37הגב לתגובה זו
- 8.אבנר הולך לזנק ... האומדן הגבוה עלה ב25% !!! (ל"ת)דורון 31/03/2011 10:32הגב לתגובה זו
- 7.בדיוק פה נכנס מאגר תמר שיספק גז ל20 שנה (ל"ת)ישראמקו 31/03/2011 10:30הגב לתגובה זו
- 6.לא ליפול בכותרות.. 31/03/2011 10:27הגב לתגובה זואבנר, דלק קידוחים ואנרגיה עפות היום..
- 5.לא נורא- מתקן את חוק שטיינפליץ ויהיה גז (ל"ת)סמי 31/03/2011 10:25הגב לתגובה זו
- 4.3 שנים מעולה לפי דיווחים קודמים יספיק רק לשנה (ל"ת)עזרא 31/03/2011 10:22הגב לתגובה זו
- 3.סמי 31/03/2011 10:21הגב לתגובה זוועד שתבטלו את חוקי שטייניץ
- 2.שואל השאלות 31/03/2011 10:15הגב לתגובה זומי אמר שאין מקום לשחקניות נוספות בתחום הגז???זה רק מוכיח שיש מקום הרי לפי איך שזה ניראה כרגע הדרישה לגז רק תגבר עם השנים הגז כניראה יחליף את הדלקים המזהמים מכוניות יהיו על גז תחנות חשמל ועוד
- 1.... 31/03/2011 10:04הגב לתגובה זואז????

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
