מנכ"ל עיריית ת"א: "אין סיבה שבעלי הון לא ישלמו דמי חכירה של מיליארד ש'"
המאבק בתשלום דמי החכירה על קרקעות בדרום תל אביב עולה מדרגה. בדיון סוער שנערך היום (ג') בעיריית תל אביב, טען מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל אביב, כי העירייה לא תיתן מתנות לבעלי ההון על חשבון הציבור - 24 בעלי הון, כ-65% מהמחזיקים בנכסים הם בעלי הון, חברות ידועות דוגמת כלכלית ירושלים, חברת החשמל, צ'ק פוינט, הריבוע הכחול, אמפא וגזית גלוב יושבות שם. 7% בלבד מוחזקים על ידי שוכרים קטנים. מדובר בקרוב למיליארד שקל שצריכים לחזור לתושבי העיר. בעלי ההון צריכים לקבל מתנה מהעירייה? חסרים נזקקים בעיר? מדובר בסכום המתקרב למיליארד שקל".
מדובר בחוזי חכירה משנת 1950 ל-60 שנה, אזורי תעשייה שבאישור העירייה הוסב בחלקו למסחר ותעסוקה. תקופת החכירה הסתיימה באוגוסט 2010 וכעת העירייה דורשת תשלום מחדש של דמי חכירה, הגבוהים בעשרות מונים מהתשלום שדורש מנהל מקרקעי ישראל. מרבית החוכרים מחזיקים ב600 מ"ר עד 23 דונם מתוך כ-260 דונם בשכונת מונטיפיורי, ביצרון, המסגר ונחלת יצחק.
לייבה אומר כי העירייה מציעה שתי חלופות לתשלום דמי החכירה- תשלום של 7 שנים מראש או תשלום עבור כלל תקופת 49 השנים. "לוקחים את ערך הקרקע, התשואה על הקרקע היא 5% ומהוונים לפי מחיר ההון לכל התקופה, משלמים 91% מערך הקרקע. אנשים מתבלבלים וחושבים שאם שילמו 91% שילמו את ערך הקרקע, זו טעות. גם גינדי בתום 80 שנה ישלמו לעירייה, הציבור בתל אביב לא יממן את בעלי ההון, אין בעיה לתת ל-200 שנה, רק שישלמו את מה שמגיע לציבור בעיר. אין אחד שיכול לחשוב שאם החכיר ל-60 שנה זה כמו בעלות".
"לנו אין מקורות בלתי מוגבלים", הוסיף לייבה. "יש הרבה מאוד דברים שהמדינה לא נותנת ואנחנו נותנים והפוך, אנחנו לא מדפיסים כסף כמו המדינה, הקרקעות שייכות רק לתושבי תל אביב והם יהנו מזה. המדינה יודעת שהיא במצב שונה מהעירייה, 91% מקרקעות המדינה שייכות לה, היא לא מוכרת מסיבותיה, עירייה יכולה למכור בלי בעיה".
אבי רביב, מבעלי הקרקעות אומר כי רוב הנתונים אינם נכונים. "רוב החוכרים הם בעלי מלאכה עם נכסים בגודל של 60 מ"ר ו-100 מ"ר שכיום מסתמכים עליהם כפנסיה. אני רכשתי את השטח לפני 20 שנה,העירייה סירבה לפרט מהי המדיניות בנוגע לדמי החכירה, ההנחה הייתה שדין אחד יהיה כמו מנהל מקרקעי ישראל. העירייה צריכה לחשוב גם על כמה היא תפסיד בהתדיינות המשפטית ועל ההיטלים והארנונה שתפיק מבניית המגדלים".
- 6.נעקצתי 09/03/2011 16:46הגב לתגובה זועיריית ת" א מכרה לי את הנכס עם הערכת מחיר חכירה מחודשת של עשרות אלפי שקלים ועכשיו היא רוצה מאות אלפי שקלים.
- 5.אבי 08/03/2011 17:56הגב לתגובה זועיריית תל אביב פועלת כגנגסטר אדון לייבה שוכח שעריית תל אביב זו לא חברה כלכלית למטרת רווח והכי חשוב שהוא שוכח שהאדמות האלה לא נרכשו ע" י עריית תל אביב אלא העירייה סיפחה אותם אליה עם עזיבת הטמפלרים אז מי הפולש ?
- 4.חוכר אלמוני 08/03/2011 17:34הגב לתגובה זוחכיאה אינה בעלות ואנו נצטרך לשלם בלית ברירה.
- משה 09/03/2011 00:31הגב לתגובה זוהדבר הכי קרוב לכך. בכל העולם וגם בישראל, הוכר שחוכרים לדורות שאף פיתחו את הקרקע קונים זכויות הרבה יותר משמעותיות מזכות שכירות.
- 3.koko 08/03/2011 15:50הגב לתגובה זוהעיריה צודקת ואין סיבה לחלק מתנות לחוכרים. הם ידעו למה הם נכנסו ורק מתממים כדי לקבל נכסי ציבור במתנה.
- עמיהוד בן יקר 09/03/2011 10:39הגב לתגובה זואיני בעל נכס כזה, אך אני עוסק בתיווך נדל" ן באזור הרלבנטי. במשך שנים ואף כשנה וחצי לפני מועד החידוש סרבה העירייה לספק מידע על תוכניותיה לאנשים שעשו עסקאות בסביבה. ביוני 2008 ביצעתי עסקה במחירי קרקע פרטית, כשהקונים לקחו סיכון. בעירייה אמרו לנו אז שיפרסמו דברים באפריל 2010 וגם בזה לא עמדו.
- דאדא 09/03/2011 00:26הגב לתגובה זוכל הקרקעות אז ניתנו בחכירה מגופים ציבוריים. מה זה משנה אם מדובר בעירייה שקיבלה אדמות ללא תמורה (הפקעות טמפלרים) או מינהל שקיבל אדמות. למה צריך להיות הבדל?
- 2.אזרח 08/03/2011 14:48הגב לתגובה זוהארנונה של עריית תל אביב יכולה להחזיק חצי מהערים בישראל . רוב הכסף הולך למשכורות מנופחות ולאנשים מיותרים . שחיתיויות וקומבינות .
- 1.צוות קרקע 08/03/2011 14:45הגב לתגובה זולאלו של האדמות הפרטיות, מצב זה מתאפשר מהאמונה שלא תהיה בעיה להמשיך את החכירה לצמיתות ושמדובר בסכום קטן לצורך החידוש. גישה זו של העיריה הופכת את הקערה על פיה בנושא החכירה והיא תשפיע מאוד על רוכשי קרקעות בחכירה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
