מנכ"ל עיריית ת"א: "אין סיבה שבעלי הון לא ישלמו דמי חכירה של מיליארד ש'"
המאבק בתשלום דמי החכירה על קרקעות בדרום תל אביב עולה מדרגה. בדיון סוער שנערך היום (ג') בעיריית תל אביב, טען מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל אביב, כי העירייה לא תיתן מתנות לבעלי ההון על חשבון הציבור - 24 בעלי הון, כ-65% מהמחזיקים בנכסים הם בעלי הון, חברות ידועות דוגמת כלכלית ירושלים, חברת החשמל, צ'ק פוינט, הריבוע הכחול, אמפא וגזית גלוב יושבות שם. 7% בלבד מוחזקים על ידי שוכרים קטנים. מדובר בקרוב למיליארד שקל שצריכים לחזור לתושבי העיר. בעלי ההון צריכים לקבל מתנה מהעירייה? חסרים נזקקים בעיר? מדובר בסכום המתקרב למיליארד שקל".
מדובר בחוזי חכירה משנת 1950 ל-60 שנה, אזורי תעשייה שבאישור העירייה הוסב בחלקו למסחר ותעסוקה. תקופת החכירה הסתיימה באוגוסט 2010 וכעת העירייה דורשת תשלום מחדש של דמי חכירה, הגבוהים בעשרות מונים מהתשלום שדורש מנהל מקרקעי ישראל. מרבית החוכרים מחזיקים ב600 מ"ר עד 23 דונם מתוך כ-260 דונם בשכונת מונטיפיורי, ביצרון, המסגר ונחלת יצחק.
לייבה אומר כי העירייה מציעה שתי חלופות לתשלום דמי החכירה- תשלום של 7 שנים מראש או תשלום עבור כלל תקופת 49 השנים. "לוקחים את ערך הקרקע, התשואה על הקרקע היא 5% ומהוונים לפי מחיר ההון לכל התקופה, משלמים 91% מערך הקרקע. אנשים מתבלבלים וחושבים שאם שילמו 91% שילמו את ערך הקרקע, זו טעות. גם גינדי בתום 80 שנה ישלמו לעירייה, הציבור בתל אביב לא יממן את בעלי ההון, אין בעיה לתת ל-200 שנה, רק שישלמו את מה שמגיע לציבור בעיר. אין אחד שיכול לחשוב שאם החכיר ל-60 שנה זה כמו בעלות".
"לנו אין מקורות בלתי מוגבלים", הוסיף לייבה. "יש הרבה מאוד דברים שהמדינה לא נותנת ואנחנו נותנים והפוך, אנחנו לא מדפיסים כסף כמו המדינה, הקרקעות שייכות רק לתושבי תל אביב והם יהנו מזה. המדינה יודעת שהיא במצב שונה מהעירייה, 91% מקרקעות המדינה שייכות לה, היא לא מוכרת מסיבותיה, עירייה יכולה למכור בלי בעיה".
אבי רביב, מבעלי הקרקעות אומר כי רוב הנתונים אינם נכונים. "רוב החוכרים הם בעלי מלאכה עם נכסים בגודל של 60 מ"ר ו-100 מ"ר שכיום מסתמכים עליהם כפנסיה. אני רכשתי את השטח לפני 20 שנה,העירייה סירבה לפרט מהי המדיניות בנוגע לדמי החכירה, ההנחה הייתה שדין אחד יהיה כמו מנהל מקרקעי ישראל. העירייה צריכה לחשוב גם על כמה היא תפסיד בהתדיינות המשפטית ועל ההיטלים והארנונה שתפיק מבניית המגדלים".
- 6.נעקצתי 09/03/2011 16:46הגב לתגובה זועיריית ת" א מכרה לי את הנכס עם הערכת מחיר חכירה מחודשת של עשרות אלפי שקלים ועכשיו היא רוצה מאות אלפי שקלים.
- 5.אבי 08/03/2011 17:56הגב לתגובה זועיריית תל אביב פועלת כגנגסטר אדון לייבה שוכח שעריית תל אביב זו לא חברה כלכלית למטרת רווח והכי חשוב שהוא שוכח שהאדמות האלה לא נרכשו ע" י עריית תל אביב אלא העירייה סיפחה אותם אליה עם עזיבת הטמפלרים אז מי הפולש ?
- 4.חוכר אלמוני 08/03/2011 17:34הגב לתגובה זוחכיאה אינה בעלות ואנו נצטרך לשלם בלית ברירה.
- משה 09/03/2011 00:31הגב לתגובה זוהדבר הכי קרוב לכך. בכל העולם וגם בישראל, הוכר שחוכרים לדורות שאף פיתחו את הקרקע קונים זכויות הרבה יותר משמעותיות מזכות שכירות.
- 3.koko 08/03/2011 15:50הגב לתגובה זוהעיריה צודקת ואין סיבה לחלק מתנות לחוכרים. הם ידעו למה הם נכנסו ורק מתממים כדי לקבל נכסי ציבור במתנה.
- עמיהוד בן יקר 09/03/2011 10:39הגב לתגובה זואיני בעל נכס כזה, אך אני עוסק בתיווך נדל" ן באזור הרלבנטי. במשך שנים ואף כשנה וחצי לפני מועד החידוש סרבה העירייה לספק מידע על תוכניותיה לאנשים שעשו עסקאות בסביבה. ביוני 2008 ביצעתי עסקה במחירי קרקע פרטית, כשהקונים לקחו סיכון. בעירייה אמרו לנו אז שיפרסמו דברים באפריל 2010 וגם בזה לא עמדו.
- דאדא 09/03/2011 00:26הגב לתגובה זוכל הקרקעות אז ניתנו בחכירה מגופים ציבוריים. מה זה משנה אם מדובר בעירייה שקיבלה אדמות ללא תמורה (הפקעות טמפלרים) או מינהל שקיבל אדמות. למה צריך להיות הבדל?
- 2.אזרח 08/03/2011 14:48הגב לתגובה זוהארנונה של עריית תל אביב יכולה להחזיק חצי מהערים בישראל . רוב הכסף הולך למשכורות מנופחות ולאנשים מיותרים . שחיתיויות וקומבינות .
- 1.צוות קרקע 08/03/2011 14:45הגב לתגובה זולאלו של האדמות הפרטיות, מצב זה מתאפשר מהאמונה שלא תהיה בעיה להמשיך את החכירה לצמיתות ושמדובר בסכום קטן לצורך החידוש. גישה זו של העיריה הופכת את הקערה על פיה בנושא החכירה והיא תשפיע מאוד על רוכשי קרקעות בחכירה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
ההכנסה הגבוהה מאפשרת גם אורח חיים בריא יותר: תושבי מודיעין מדווחים על צריכה גבוהה ב-35% של פירות וירקות טריים, שיעור נמוך יותר של עישון (12% לעומת 23% ברהט), ופעילות גופנית סדירה בקרב 58% מהאוכלוסייה לעומת 32% בממוצע הארצי. הגישה לחדרי כושר, בריכות שחייה, מועדונים ספורטיביים ושבילי ריצה משופרים הופכת את הבחירה הבריאה לנגישה וטבעית.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
בערים כמו לוד, המשתייכת לאשכול 4, נמצא שיעור גבוה (32%) של משפחות החיות מתחת לקו העוני. הדבר תורם לתחלואה כרונית גבוהה ב-20%, כולל סוכרת סוג 2 (15% מהאוכלוסייה), יתר לחץ דם (22%) ומחלות לב (8%). מחקר שהתפרסם ב-MDPI מ-2024 קובע כי כל עלייה של 1% בהכנסה מאריכה את תוחלת החיים ב-0.05 שנים בממוצע - מה שאומר שהפער ההכנסה של 40% בין מודיעין ללוד מסביר כשנתיים מתוך הפער בתוחלת החיים.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
