עיני ומוזס עושים סדר: השביתה במפעלי ים המלח הסתיימה לאחר 6 שבועות

"עובדי מפעלי ים המלח יהנו משכר ומתנאי עבודה מהטובים ביותר במשק", אמר היום מנכ"ל כיל דשנים ומפעלי ים המלח, דני חן
סתיו שירייב | (5)

חברת כיל פרסמה היום הודעה לפיה הנהלת החברה הגיעה להבנות עקרוניות עם מועצת העובדים במפעלי ים המלח בנוגע להסכם העבודה החדש לשנים הבאות, ולפיכך הסכימו הצדדים על חזרת העובדים למתכונת עבודה סדירה וכך הסתיימה השביתה שהתחילה בתחילת חודש ינואר. ההסכמה בדבר סיום השביתה הושגה בתום הפגישה בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני למנכ"ל כיל, עקיבא מוזס. בפגישה סוכם כי העובדים יקבלו תוספת שעלותה כ-200 מיליון שקל לחמש שנים וכן עדכון שכר לעובדי דור ב' השווה לזה של עובדי דור א'. נזכיר כי לפני שלושה ימים (א') התבקשו השניים על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע להתערב במשא-ומתן בין העובדים להנהלת מפעלי ים המלח, לאחר שלא ועד העובדים ולא ההנהלה הצליחו להגיע להסכמות שיביאו לסיום השביתה. בית הדין הדגיש כי הוא משאיר לשניים את ההחלטה באיזה אופן להתערב, אם רק על-ידי קבלת עדכונים על המחלוקות הקיימות, או באמצעות פגישה ישירה בין השניים. מנכ"ל כיל דשנים ומפעלי ים המלח, דני חן, בירך על סיום השביתה ואמר: "אנו גאים בעובדים ומשוכנעים שהעובדים גאים במקום עבודתם. עובדי מפעלי ים המלח יהנו משכר ומתנאי עבודה מהטובים ביותר במשק - ואנו גאים על כך".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עוד הסכם כזה והכל גמור (ל"ת)
    ירון 19/02/2011 22:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בן עטר-מיתר 17/02/2011 17:42
    הגב לתגובה זו
    נו , אז מה אתה אומר עכשיו " אדוני" המנכ" ל מריונטה? בובה על חוט....
  • 2.
    מושקע בכיל 16/02/2011 23:26
    הגב לתגובה זו
    בינה לבין פוטאש... בהצלחה למוחזקים...
  • 1.
    שלמה 16/02/2011 21:37
    הגב לתגובה זו
    יש דרישה לדשנים בעולם.יש חוזה ענק עם הסינים,קדימה לעליות בבורסה והפעם בלי פאשלות ובלי לאכזב מצפים ממכם.......
  • אהוד 16/02/2011 23:39
    הגב לתגובה זו
    לא נתנו,נתנו במקומנו יותר
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.