תהליך תלת שלבי: כך נראית תגובת המעו"ף לאירועי מצרים
ההסלמה במצרים מוצאת את המשק הישראלי במצב טוב ולכן אין סיבה שהירידות בשוקי ניירות הערך ובשער החליפין של השקל יימשכו. הירידות החדות בפרוץ האירועים שיקפו תרחישי קיצון וככול שיעבור זמן ויתברר שהם לא מתאמתים הירידות תקוזזנה ולא מן הנמנע שתימחקנה לחלוטין.
מתיחות/הסלמה ביטחונית מתויגת כסיכון גיאו פוליטי ומוזכרת תדירות כגורם ראשון במעלה המגביל את דירוג החוב של מדינת ישראל ומונע את התאמתו המלאה לביצועיה הכלכליים המרשימים ולמדינות שנתוניהן הכלכליים דומים לשלה.
ההידרדרות הביטחונית האחרונה במצרים מהווה דוגמא מצוינת לכך שההסתברות להתגשמותו של סיכון גיאו פוליטי במזרח התיכון גבוהה דיה כדי שחברות דירוג האשראי יתחשבו בה בכל נקודת זמן, מה עוד שלא ניתן לדעת מראש מתי יתרחש ואין כמעט יכולת להיערך לקראתו.
תגובת שוקי ההון, הכספים ומטבע החוץ לאירועים האחרונים יכולה להילמד כפתרון בית ספר למידת היערכותם לסיכונים גיאו פוליטיים ולתהליך הכרוך בהפנמה והסתגלות לנסיבות ולאילוצים החדשים הכרוכים מהם כמו גם להזדמנויות הנוצרות בזכותם.
ניתן להצביע על תהליך תלת שלבי:
- תחילה, ירידות חדות בניירות הערך הנומינאליים ובמטבע המקומי, בגלל ההפתעה הגדולה, החששות ותרחישי הקיצון המלווים, בדרך כלל, את פרוץ האירועים והסלמתם. שלב זה עשוי לארוך ימים ספורים.
- בהמשך, תנודתיות ועצבנות גבוהות, לאחר שהאירועים והשלכותיהם המיידיות הופנמו והמשקיעים מתמודדים עם שורת תרחישים שונים לחלוטין זה מזה לגבי הדרך בה ישוב הסדר על כנו, פרק הזמן שיהיה כרוך בכך והתוצאות שתהיינה בסוף התהליך. שלב זה עשוי לארוך מספר שבועות, בהתאם להתפתחויות; ככל שהחששות ההתחלתיים מתחילים להתפוגג ותרחישי הקיצון לא מתגשמים, חלק מהירידות המיידיות מקוזזות ולעיתים הן נמחקות לחלוטין.
- לבסוף, התכנסות של שוקי ניירות הערך, ברמה גבוהה, נמוכה, או דומה לנקודת המוצא, בכפוף לשאלה האם תוצאות התהליך מתבררות חיוביות, שליליות, או חסרות כיוון מהבחינה המדינית, הביטחונית והכלכלית.
להערכתי, אנו נמצאים כבר עתה במהלך השלב השני בתהליך. טרם ניתן לדעת מה תהיינה התוצאות הסופיות של האירועים הביטחוניים ולכן לא ניתן לקבוע את נקודת ההתכנסות בשלב השלישי. כתוצאה, השוק ימשיך לנוע לצדדים בתקופה הקרובה.
למזלנו, ניתן לומר שהסלמה אצל שכנתנו הדרומית מתחוללת כשהמשק הישראלי נמצא במצב טוב התרחבות כללית מהירה, תעסוקה גבוהה, יציבות מחירים ומדיניות פיסיקאלית ומוניטארית משולבת ההולמת את צרכיו.
בשורה התחתונה, ניתן להצביע על שתי מסקנות חשובות לגבי ההתרחשויות בעקבות התגשמות סיכון גיאו פוליטי:
- אם המצב הכלכלי בפרוץ האירועים טוב, השווקים הפיננסיים לא דווקא יגיבו בירידות חדות ואין הכרח שהירידות תהיינה ממושכות.
- אם בכול זאת נרשמות תחילה ירידות חדות, הן מתמחרות מיידית תרחישי קיצון; לכן, אם לא יתברר תוך זמן כי התרחישים הללו מתאמתים, הירידות תקוזזנה די במהירות, בחלקן או במלואן.
ונקודה אחרונה בעת אירועים גיאו פוליטיים גדלה מאוד חשיבות ההבחנה בין שני סוגי משקיעים:
- אלו המבקשים ומתמחים בניצול מצבי שוק משתנים ולכן הסיכון, כמו גם הסיכוי, הכרוך בפעילותם גבוהים
- אלו עם אופק ארוך יותר, שרגישותם להתרחשויות נמוכה יותר וכך גם מידת האקטיביזציה שלהם.
כל משקיע צריך להגדיר לעצמו לאיזו קבוצה הוא משתייך ולהתנהג בהתאם. בדרך זו, ההחלטות שתתקבלנה תהיינה שכלתניות ומידתיות יותר והטלטלה בשווקים הפיננסיים תוכל להיות מוגבלת יותר.
- 9.קובי 07/02/2011 08:53הגב לתגובה זוברצוני לציין שכל מי שמכר אחרי הירידה הגדולה של 3.75 ,או בתוכה ,נאלץ לשלם על כל מנייה מחיר גבוה יותר,וככל שהזמן יתקדם ישלמו מחיר יקר הרבה יותר. לגבי 2 אציין כי אם היו אלטרנטיבות השקעה הייתי מסכים אותך, תוך חודש מהיום המדד נושק ל 1400. תירשום ותפנים. אין יותר חזק משוק מניות שהריבית נמוכה,דולר מזגזג,נדל" ן גבוה.יום טוב לכולם וירוק.
- 8.מומחה 05/02/2011 17:38הגב לתגובה זומחר ימחקו הירידות בהמשך עליות הכתבה לא רלוונטית
- וזו בדיוק התנודתיות - הכתבה עניינית לחלוטין.. (ל"ת)רונן מנחם 05/02/2011 19:44הגב לתגובה זו
- 7.אריק.מ 04/02/2011 13:04הגב לתגובה זוהמשבר הנוכחי הוא זמני ובטווח הקצר בינוני ימשיכו העליות בשוק הישראלי. גם אם מצרים תחליט לקחת שני צעדים אחורה מישראל זה יהיה תהליך שייקח זמן ויתרחש בשלבים, מניסיוני, כשמדובר בתהליכים ארוכים ומורכבים לרוב המשקיעים מתרגלים למצב ולא שמים לב לסיטואציה עד שהיא מתפרצת בצורה ברורה בפנים, לכן בכל מקרה בטווח הקצר בינוני יהיו עליות.
- 6.לאונרדו 03/02/2011 15:35הגב לתגובה זוםקירה ענינית ומרשימה למרות שלעיתים אני חולק עליך כל הכבוד ויישר כוח
- 5.לאונרדו 03/02/2011 15:28הגב לתגובה זוסקירותיך מרשימות ועיניניות למרות שלפעמים אני חולק עליך יישר כוח וכל הכבוד
- רונן מנחם 03/02/2011 16:03הגב לתגובה זותודה. אין כמו כלכלה כמדע שחילוקי הדעות לגביו מפרות ומטייבות את תוצאותיו. בברכה, רונן.
- 4.מגן היהודים 03/02/2011 15:24הגב לתגובה זו1." פרוץ הארועים" במעוף 590= אפס(0) ירידות 2.במעוף 1340....תרוץ מגומגם ומשע
- 3.יוסי מזרחי 03/02/2011 14:49הגב לתגובה זוללא ספק וגם להערכתי תואמת את המציאות. האם לדעתך לאירועים במצרים לא יכולות להיות השפעות נרחבות יותר מאשר אירועים גיאופוליטיים אחרים שקרו באיזורנו? שהרי דין התדרדרות היחסים עם מצרים יכול להיות חמור יותר מאשר דין התדרדרות המצב מול לבנון ו/או הפלסטינים. במקרה זה, הם השלב השני לא יכול להיות ארוך משמעותית מאשר מספר שבועות?
- רונן מנחם 03/02/2011 15:06הגב לתגובה זוצהריים טובים. אכן כך ומשקיע 2 שותף לדעתך. כפי שכתבתי בטור, שלב זה מסובך מהרגיל ואפשר שיהיה אורך מהרגיל, כשגם אפשרות של התפשטות המחאות למדינות נוספות באזור ובאסיה עומדת על הפרק בברכה, רונן.
- 2.משקיע 03/02/2011 13:49הגב לתגובה זו1.השוק רצה להתממש לפני מצרים, מה שהיווה טריגר. 2. שינויים גיאופוליטיים נוכחיים עשויים להיות יותר משמעותים לטווח ארוך מדוגמאות מהעבר- מלמחת לבנון, עליית חמאס וכו' . 3. לדעתי המשק נמצא בשיא, ומתחילים להתעורר בלי קשר סימנים מדאיגים - בועת נדלן, עליית מחירים, חוסר ניהול כלכלי של הממשלה וכו' . 4.יש אופטימיות שיא של מנהלי השקעות / אנליסטים. בדרך כלל מלמד על toping .
- רונן מנחם 03/02/2011 14:41הגב לתגובה זוצהריים טובים תודה לא ניתן לסתור אף אחת מטענותיך. זו הסיבה שחוסר הוודאות את המאפיין את שלב המעבר - בוא אנו נמצאים - עשוי להיות ארוך, יחסית. אכן, המציאות הכלכלית מורכבת ומצב העולם בו אנו נמצאים עתה לא בהכרח מוכר לנו... זו גם הסיבה להבחנה שערכתי בסיפא. בברכה, רונן.
- משקיע סולידי 03/02/2011 14:14הגב לתגובה זובמהלך הימים האחרונים אני ממש לאט לאט את כל אחזקותיי בשוק. אני מסתפק אם להיכנס לשורט לאור האופי הסולדי שלי אבל אין לי ספק שמי שנכנס עכשיו לשורט על ת" א 25/ת" א100/בנקים יראה תשואה יפה מאוד במהלך 3 החודשים הבאים!
- 1.המומחה הסולידי 03/02/2011 13:11הגב לתגובה זורונן שלום רב תודה על הכתבה, ברצוני לשאול כמה זמן לדעתך יראך השלב השני והשלישי
- רונן מנחם 03/02/2011 13:21הגב לתגובה זוצהריים טובים. פרק הזמן של שלב הביניים מותנה בדינאמיקה של האירועים והאם יסלימו, אך להערכתי מדובר בכל זאת במספר שבועות. בברכה, רונן.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
