לקנות אג"ח אמפל כאשר מצרים סוערת? לבעלי לב חזק בלבד

אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר, מסתכל על תשואות האג"ח הממשלתיות, על קרדן אן. וי ועל אמפל של יוסי מימן שנמצאת בעין הסערה
אריק פרץ | (19)

אג"ח ממשלתי

במהלך החודשים האחרונים זוחלות תשואות האג"ח הממשלתיות מעלה תוך יצירת הפסדי הון למשקיעים. בממש"ק 120 (איגרת שקלית ל-10 שנים) עלתה התשואה, תוך ארבעה חודשים, מרמה של כ-4.2% לרמה הנושקת לכמעט 5% כיום, כלומר הפסדי הון של למעלה מחמישה אחוזים.

בגליל 5903 (איגרת צמודה לכ-10 שנים) עלתה התשואה מרמה של כ-1.6% בתחילת נובמבר לכ-2.25% כיום תוך הפסדי הון של כ-6%. לאור הירידות הללו ולאור הפרש התשואה שנפתח מול המקבילה האמריקאית, מ-1.2% בסוף דצמבר ל-1.6% היום, עולה להערכתי שוב האטרקטיביות של האפיק הממשלתי ובמיוחד לצד הראלי האחרון במניות, שמגדיל את סיכון האפיק המנייתי.

לדעתי בהחלט ניתן לשקול פתיחת פוזיציה או לפחות לקבוע יעד תשואה בו מחליטים לבצע רכישות. יעד התשואה מבחינתי הוא כ-5.1% בממש"ק השקלי וכ-2.35% בגליל 5903 הצמוד.

למשקיעים נטואיסטים שלא מעוניינים להגיש דוחות על הפסדי הון למס הכנסה מומלץ לבחון איגרות בהם הנטו גבוה יותר כגון ממש"ק 816 וממש"ק 913 בהם התשואה נטו עומדת על כ- 3.8% ו-3% בהתאמה.

קרדן אן. וי:

חברת קרדן אן.וי ביצעה מספר מימושים בהיקף עצום (מעל 2 מיליארד שח) בתקופה האחרונה אשר שינתה את מבנה האחזקות של החברה. העסקה המהותית ביותר היא מכירת 16% ממניות GTC פולין לפי שווי של כ-1.22 מיליארד יורו אשר הכניסו לקופת החברה סכום של כמיליארד ש"ח. GTC פולין הינה אחת מחברות הנדל"ן המניב המובילות בתחום הפיתוח במרכז ומזרח אירופה והיא האחזקה בעלת השווי הגדול ביותר לקרדן.

מימוש גדול נוסף הוא מכירת אחזקת החברה בבנק האוקראיני VAB אשר הייתה בין האחזקות המסוכנות ביותר בפורטפוליו הנכסים של קרדן. התמורה בגין המכירה תעמוד על כ-53 מ' יורו אולם עקב החזר הלוואות, החברה לא תראה תזרים בגין המכירה ותרשום הפסד בספרים בסך של כ-30 מ' יורו. למרות זאת מנקודת המבט של בעלי אגרות החוב מדובר על הודעה חיובית היות והיה חשש כי החברה תצטרך להמשיך ולתמוך בבנק המפסיד.

שני מימושים אלו מצטרפים למימוש של אחזקת החברה (50%) בפרויקט נדל"ן בסין ומכירת אחזקת קרדן תקשורת בחברת סינטק מדיה. מימושים אלו גם גרמו לחברת הדירוג מעלות לשנות את תחזית הדירוג משלילית ליציבה אולם הדירוג (BBB+) עדיין נשאר ללא שינוי.

בסיכום הודעות החברה מדובר בסה"כ על חדשות חיוביות, החברה מקטינה סיכון ומגדילה מזומנים. בנוסף, הודיעה החברה כי בכוונתה להפחית את מינופה ביותר מ- 100 מליון אירו במהלך שנת 2011.

היות ולחברה חוב זניח של כ-50 מליון יורו לבנקים בסולו, לא אתפלא אם היא תצא בהודעה על ביצוע רכישה חוזרת של האיגרות שלה כחלק מהרצון להקטין את המינוף. בתשואות הנוכחיות (מצ"ב טבלה) נראה כי האיגרות מעניינות להשקעה.

איגרות אמפל לבעלי לב חזק

היום הוא היום השלישי ברציפות בו איגרות חברת אמפל אמריקן מתרסקות, אמפל מחזיקה 12.5% מחברת EMG שהינה בעלת רישיון ליצוא גז ממצרים לישראל בהיקף של 7 BCM לשנה. כלומר החברה אינה בעלת הגז אלא רק "צינור" תרתי משמע להעברת גז ממשלת מצרים לשוק הגז הישראלי. EMG נהנית ממרווח בין מחיר הרכישה של הגז במצרים למחיר המכירה בשוק הישראלי.

בעלי המניות ב-EMG הינם: ממשלת מצרים (10%), PTT - תאגיד האנרגיה של ממשלת תאילנד (25%), חוסיין סאלם (שעל פי הדיווחים נמלט ממצרים למפרץ הפרסי) - (28%), אמפל (12.5%), קבוצת מרחב (8%) ומשקיעים אמריקאיים נוספים (כ-12%).

בשנת 2010 סיפקה החברה גז בהיקף של כ-2.5 BCM לשוק הישראלי, בעיקר לחברת חשמל. כמות הגז צפויה לעלות לכ-3 BCM השנה בעקבות החוזה עם קבוצת החברה לישראל ולהגיע בהדרגה לכמות של 7 BCM בשנת 2014 או 2015.

EMG רשומה בספרי אמפל בשווי נטו של כ-266 M דולר (גוזר שווי ל-EMG של כ-2.2 מיליארד דולר). שזהו שווי ההשקעה המקורית של אמפל. ההון העצמי של אמפל נכון ל-30/9/10 עמד על כ- 187.4 M דולר ובמידה ותצא לפועל עיסקת מכירת סמייל (מותנה באישור הרשות להגבלים וההערכות הינן כי המיזוג יאושר) הוא צפוי לגדול בעוד כ-58 M דולר. גם בהנחת הרווח מעיסקת סמייל ניתן לראות את המהותיות של האחזקה ב-EMG אשר במידה ותיפגע עלולה אף למחוק את כל ההון העצמי של החברה.

לחברה יש שלוש סדרות בהיקף של כמליארד שקל.

למי שחושב כי המהומות במצרים לא יפגעו בהסכמי הולכת הגז הקיימים בין המדינות וכי החברה לא תיפגע באופן מהותי, מומלץ להצטייד באיגרות החוב שלה. המומלצת ביותר מבחינתי היא סדרה 1 (אמפל אמרי אגח א) הקצרה עם תשואה של כ-7.5% צמוד לשנתיים וחצי.

מאת: אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    המתמחה 03/02/2011 10:01
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף כתבה לעניין. מישהו שלא מתבייש לתת עמדה
  • 16.
    משקיען 02/02/2011 16:34
    הגב לתגובה זו
    לליברפול שמכרו את טורס. סוס מת. אבל יצאו פראיירים שלא קנו אמפל א. חבל לי על קני ד.
  • 15.
    משקיען 02/02/2011 16:32
    הגב לתגובה זו
    אמפל א עולה 2.2% - לא חבל? :-)
  • 14.
    ניר 02/02/2011 15:04
    הגב לתגובה זו
    :-)
  • 13.
    dmitri 02/02/2011 14:59
    הגב לתגובה זו
    toda
  • 12.
    ילד 02/02/2011 10:53
    הגב לתגובה זו
    למדתי
  • 11.
    דן1 02/02/2011 10:51
    הגב לתגובה זו
    איזה תמונה יא אריק
  • 10.
    r 02/02/2011 10:40
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד, במצב אי הוודאות לקורה במצרים והסיכון בחברה ובאג" ח התשואה הקיימת באג" חי אמפל נמוכה. ברמת הסיכון הנוכחי תשואה נמוכה מ 15% לא כדאית. בתשואה הקיימת יש איגרות עם רמת סיכון , לדעתי, נמוכה יותר, ובתשואה גבוהה יותר. די אם נחשוב על אפשרות מימוש האולטימטום למובארק עד יום שישי ולאפשרות של מה שיכול להתרחש באותו יום. אם חלילה יקרה אמפל תצלול ברמות שלא הכרנו, המניה והאג" חים כאחד.
  • 9.
    חיים חי 02/02/2011 10:24
    הגב לתגובה זו
    תמשיך להביא לנו אגחים מעניינים לקנות !!!
  • 8.
    שמעון 02/02/2011 10:13
    הגב לתגובה זו
    יישר כח!
  • 7.
    כל מילה בסלע לבעלי שכל ישר סיכוי סיכון כדאי ! (ל"ת)
    יוסי דעדוש 01/02/2011 23:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חיים בראל(פקיזגי) 01/02/2011 22:33
    הגב לתגובה זו
    מאוד נהניתי לקרוא את הכתבה כתבה מקיפה ,תרחישים מגוונים. גם מי שלא עוקב מקבל תמונה ברורה לגבי אפשרויות ההשקעה לדעתי,אמפל,עד שלא תהיה רגיעה כלשהיא במיצריים ושנראה לאן הרוחות נושבות קצת מסוכנת,אפילו שמדובר באג" חים שלה. כל בכבוד על ההשקעה
  • 5.
    תותחי 01/02/2011 22:18
    הגב לתגובה זו
    מנסה לדחוף לכם סחורה קחו 2 אופציות יותר רגועות : בי קומיוניקיישנס - 6.5 אחוז שקלי משביר לצרכן - 5.8 אחוז צמוד
  • אתה ממש לא תותח... (ל"ת)
    לתותחי 03/02/2011 18:36
    הגב לתגובה זו
  • iamyouare 02/02/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
    בינתיים אג" ח אמפל עלתה ב- 3%. יש לך כנראה עוד דבר אחד או שניים ללמוד...
  • 4.
    קוקי 01/02/2011 21:48
    הגב לתגובה זו
    מתחרה מפרגן
  • 3.
    סיון 01/02/2011 19:14
    הגב לתגובה זו
    כתבה יפה מאוד!! ניתן לגדר השקעה באג" ח של אמפל ע" י קניה של אג" ח דלק אנרגיה-במקרה והמצב יחמיר מי שיהנה מכך יהיו חברות הגז המקומיות
  • 2.
    תומר 01/02/2011 19:09
    הגב לתגובה זו
    הסדרה הקצרה של אמפל אכן נשמעת מעניינת באזורים שהיא נסחרת עכשיו
  • 1.
    אריה 01/02/2011 18:24
    הגב לתגובה זו
    נראה לי הגיוני שאם שווקי המניות יתממשו קצת , התשואות באג" ח הממשלתי ירדו יופי של כתבה אריה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).