מחפשים את המשבר הבא? מודל המבוסס על בניית גורדי שחקים מסמן את סין

האמפייר סטייט נחנך ב-1931 בשיא המשבר הכלכלי העולמי והבורג' דובאי הושק בעיצומו של המשבר הנוכחי. ה-Skyscraper Index מוכיח את הקשר בין בניית הבניין הגבוה בעולם להתרסקות כלכלית
לירן סהר | (7)

כאשר המגדל הגבוה בעולם, הבורג' דובאי, נחנך בינואר 2010 האמירות דובאי הייתה בעיצומו של משבר נדל"ן שחתך את מחירי הנכסים בלמעלה מ-60%. המגדל הוא ההוכחה העדכנית לתיאוריה של האנליסט אנדרו לורנס, שהגה את המונח אינדקס גורד השחקים (Skyscraper Index), המוכיח את הקשר בין בניית הבניין הגבוה בעולם להתרסקות הכלכלית באותו האזור. כך פורסם באתר ה-CNN.

לפי לורנס, במהלך 140 השנים האחרונות השקתו של הבניין הגבוה בעולם התרחשה בעיצומו או בראשיתו של משבר כלכלי. "מדובר במחזור לפיו יזמי הפרויקטים הגרנדיוזיים מקבלים אשראי זול בתקופת שגשוג כלכלי במהלכה הבנקים מוכנים לקחת סיכונים גדולים. בנוסף, המדינה המשגשגת משתוקקת להקים את המגה פרויקט כ"גביע" המסמל את ההצלחה הכלכלית. אולם, המציאות המגלומנית מתהפכת במהרה והשוק במדינה עובר למיתון ואף להתרסקות כלכלית לקראת השקת המגדל כעבור מספר שנים".

במהלך המשבר הכלכלי בארצות הברית ב-1873 הושק הבניין הגבוה בעולם דאז ה-Equitable Life Building בניו יורק שהתנשא לגובה של 8(!) קומות. כעבור 58 שנה, ב-1931 נחנך מגדל האמפייר סטייט בעיצומו של המשבר הכלכלי החמור בהיסטוריה. כמו כן, מגדל הסירס בשיקגו נחנך ב-1974 בעיצומו של משבר הנפט ומגדלי פטרונס במלזיה נחנכו ב-1997 בזמן המשבר הכלכלי החריף שהיכה את דרום מזרח אסיה. המגדל היחיד הסותר את התיאוריה הוא טייפי 101 בטיוואן שנחנך ב-2004 בשיא הגאות הכלכלית.

לפי התאוריה, המשבר הכלכלי הבא צפוי להתחיל בסין. לורנס טוען כי גורדי השחקים בסין נעשים יותר ויותר גבוהים וב-6 שנים הקרובות יושלמו 40% מהבניינים הנבנים כיום, אשר יגדילו את מספרם בערי סין ב-50 .

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נחמד - אבל לפי התיזה עדיף אינדקס האשראי הזול (ל"ת)
    על אינדקס גורדי השחק 11/01/2011 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    איזה שטויות נו באמת (ל"ת)
    יו 11/01/2011 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נקווה שבקרוב במדינת ישראל (ל"ת)
    רואי 10/01/2011 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מה פרוייד היה אומר על השליטים שבונים מגדלים ? (ל"ת)
    לי יש גדול יותר 10/01/2011 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כמה שזה נכון ....בוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם (ל"ת)
    בוני הבנאי 10/01/2011 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ומה פרוייד היה אומר על השליטים שבונים מגדלים (ל"ת)
    לי יש גדול יותר 10/01/2011 15:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    yanshuff1 10/01/2011 15:42
    הגב לתגובה זו
    לכן אנחנו לא צריכים את הגויים שיאירו את עינינו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.