בריינסווי - החלום הולך ומתקרב למבחן התוצאה

ד"ר גל אופיר, שותף בכיר בחברת הייעוץ bioassociate ומומחה הביומד של Bizportal, על חברת בריינסווי
ד"ר גל אופיר | (3)

חברת בריינסווי מוגדרת בפי רבים כחברת חלום. החלום שבריינסווי מנסה להביא למציאות הוא מכשיר רפואי לא פולשני המסוגל לטפל במגוון רחב של מחלות והפרעות נפשיות אשר אין להן כיום טיפול יעיל ולחלקן אף לא קיים טיפול כלשהו. בריינסווי, אשר הוקמה בשנת 2003, פיתחה את מכשיר ה-Deep TMS (Transcranial Magnetic Stimulation), המהווה פיתוח המשך של טכנולוגיית ה-TMS, אשר הוצגה לראשונה בשנות השמונים של המאה העשרים.

טכנולוגיית TMS עושה שימוש בסלילים המייצרים שדה אלקטרו-מגנטי המכוון למוח וגורם להפעלה או דיכוי של פעילות תאי העצב הנחשפים לשדה זה. כך, תא עצב, אשר רמת פעילותו יורדת עקב פתולוגיה מסוימת (כדוגמת דיכאון או שבץ), מגורה לפעולה באופן מלאכותי והסימפטומים הכרוכים בחוסר הפעילות דועכים. בהתאמה, דיכוי פעילות של תאי עצב המופעלים יתר על המידה (מיגרנה, סכיזופרניה), יכול להביא לשיפור בתסמיני המחלה.

מכשירי ה-TMS הקיימים מסוגלים לייצר שדה מגנטי החודר למוח לעומק של כשני ס"מ, ולכן פעילותם הישירה מוגבלת לתאים בקליפת המוח. החידוש של בריינסווי לתחום ה-TMS בא בדמות סלילים ייחודיים, אשר השדה המגנטי המיוצר על-ידם יכול להגיע למרחק גדול יותר (כשישה ס"מ), ובהתאם להשפיע ישירות על מבנים אשר נמצאים מתחת לקליפת המוח.

לאור היכולת של מכשיר ה-Deep TMS להשפיע על אזורים רבים במוח, בריינסווי מייעדת אותו לטיפול בפתולוגיות רבות בהן יש פגיעה בתפקוד תאי עצב, הכוללות הפרעות נפשיות (כסכיזופרניה, דיכאון והפרעה דו-קוטבית), מחלות נוירודגנרטיביות (כאלצהיימר, טרשת נפוצה ופרקינסון), אוטיזם, בעיות התמכרות ועוד.

לחלק מפתולוגיות אלו יש כיום תרופות טיפולים טובים יותר או פחות, ולחלקן אין כיום טיפול. לדעתי, מבין מגוון ההתוויות אליהן מכוונת בריינסווי, קיים פוטנציאל גבוה יותר לאלו המופנות להפרעות נפשיות, בהן האיזון העצבי שמספק מכשיר ה-Deep TMS יכול לתת תשובה לפרקי הזמן בהן המצב הנפשי של החולה מורע. לעומת זאת, במחלות הנוירודגנרטיביות הנזק העצבי הינו משני לתהליכים ביוכימיים או אימונולוגיים מוקדמים ומרביתן מתאפיינות בהידרדרות מתמשכת בתפקוד העצבי.

גם אם תראה בריינסווי יעילות מסוימת של הטיפול בסימפטומים של מחלות אלו, הדבר יהיה כרוך בחתימת קבע של המטופל לטיפול זה לשארית חייו, ולא ברור עדיין האם הטיפול יהיה יעיל בשלבים מתקדמים של מחלות אלו.

עד כה, ביצעה בריינסווי כעשרה ניסויים קליניים קטנים לבדיקת יעילות מכשיר ה-Deep TMS במגוון התוויות בשיתוף מרכזים רפואיים ברחבי העולם, ואף קיבלה אישור CE לטיפול במספר התוויות בתחום הפרעות הנפש, אולם קפיצת המדרגה מבחינת החברה הייתה תחילת ניסוי רב-מרכזי באישור ה-FDA לבחינת בטיחות ויעילות המכשיר בטיפול בדיכאון בקרב חולים אשר לא הגיבו לטיפול תרופתי.

ניסוי זה הינו המבחן הגדול ביותר של בריינסווי עד כה, עקב מספר המטופלים הגדול משמעותית בהשוואה לניסויים שערכה החברה עד כה. הצלחה בניסוי קליני זה תקרב את מכשיר ה-Deep TMS לאישור ה-FDA הנחשק. במידה ותקבל בריינסווי את אישור ה-FDA לטיפול בדיכאון, היא תצטרף לחברת Neuronetics האמריקאית אשר לה אישור כזה לאותה התוויה לטיפול ע"י מכשיר TMS סטנדרטי.

האתגרים שבדרך

אז מה היה לנו עד כה? שוק גדול - יש. צורך בטיפול יעיל, לא פולשני וללא תופעות לוואי - יש. טכנולוגיה מעניינת וגמישה - יש. אישור FDA - התקדים קיים (ע"ע Neuronetics), הבטיחות לא מהווה מכשול, ואם המכשיר יעיל כפי שטוענת בריינסווי, עושה רושם שגם אישור FDA יגיע. כעת נותר לבחון את האתגר הגדול ביותר הצפוי לחברה - אתגר השוק.

טכנולוגיית ה-TMS נחשבת בעולם הרפואה לטכנולוגיה לא קונבנציונלית, וככזו היא גוררת מחלוקות בקרב רופאים לגבי יעילותה. בריינסווי תהיה תלויה במרכזים רפואיים, אשר יתלבטו האם להציב מערכות Deep TMS בתחומם, ברופאים, אשר יצטרכו להפנות את החולים לטיפול זה, ובחברות הביטוח, שיצטרכו לאשר טיפול יקר, בנוסף לטיפול תרופתי או במקומו (במקרים בהם קיים טיפול מקביל). לבריינסווי ושותפי ההפצה שלה תהיה משימה לא פשוטה של חינוך השוק, וחצי הנחמה שלה היא שחברת Neuronetics התחילה את התהליך לפניה.

בנוסף לקבלת טיפול ה-Deep TMS ע"י עולם הרפואה, לבריינסווי צפוי אתגר נוסף הנובע מהמודל העסקי שלה, לפיו מכשירי ה-Deep TMS מוצבים במרכזים רפואיים ללא תשלום ראשוני, והכנסות החברה מגיעות מתשלום לפי שימוש (Pay per use). מאחר ועלות יצור המכשירים גבוהה, והמפיצים עימם תעבוד בריינסווי יגזרו קופון בעצמם, אסטרטגיה זו עלולה ליצור רגישות רבה של הכנסות החברה לתדירות השימוש במכשירים בפועל. במידה ותקופת חינוך השוק תהיה ארוכה, תזדקק בריינסווי לאורך נשימה כלכלי ולסבלנות מצד המשקיעים.

החלום של בריינסווי והמשקיעים שלה, אשר נמשך כבר מספר שנים, הולך ומתקרב למבחן התוצאה. אישור FDA יאפשר לחברה לבחון את קבלת הטכנולוגיה שלה בשוק האמריקאי החשוב, וחשוב לא פחות מכך, את המודל העסקי בו בחרה. מודל עסקי קל יחסית לשנות. את השוק יהיה קצת יותר קשה לחנך. אבל אם בריינסווי תראה תוצאות חיוביות עקביות בניסויים מבוקרים בהיקף גדול, קהל היעד ישתכנע לבסוף, ופוטנציאל ההצלחה שלה גדול מאוד.

הכותב הינו ד"ר גל אופיר, שותף בכיר בחברת הייעוץ bioassociate ומומחה הביומד של Bizportal

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רינה 20/07/2011 18:52
    הגב לתגובה זו
    האם חברת בריינסווי מנסה לטפל בPDD?
  • 2.
    האם נעשה במכשירים ניסיון לפתור אוטיזם ? (ל"ת)
    רינה 20/07/2011 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 14/01/2011 06:33
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שהחברה עם סיכוי טוב להצליח אבל משיחות עם שוק ההון הקרוב לבריינסוויי צריך להכניס אנשים כמו כספים רציני,שיווק עסקי, לא יכול להיות שהמנכל עוזי כל יכול ונותן מצגות כאילו רופא,חוקר והכל. זה לא עובד ורואים לפי התנהגות המנייה השוק מצפה לעיבוי ניהול החברה.עוזי סופר משתכר הכי גבוה מחברות מסוג זה ,למה?יש לחברה פוטנציאל אדיר אבל כבקיא בחברות כאלו יש להביא סמנכל כספים,סמנכל עסקי\\שיווקי ואולי מנהל רפואי רציני .לא יכול להיות שרק עוזי סופר מציג עונה ויודע הכל .זה נראה מוזר.מי אשר לו שכר כזה?כדאי לחברה לקחת עצמה בידיים ומהר מאוד.לפני ההנפקה באמריקה.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי