בריינסווי - החלום הולך ומתקרב למבחן התוצאה
חברת בריינסווי מוגדרת בפי רבים כחברת חלום. החלום שבריינסווי מנסה להביא למציאות הוא מכשיר רפואי לא פולשני המסוגל לטפל במגוון רחב של מחלות והפרעות נפשיות אשר אין להן כיום טיפול יעיל ולחלקן אף לא קיים טיפול כלשהו. בריינסווי, אשר הוקמה בשנת 2003, פיתחה את מכשיר ה-Deep TMS (Transcranial Magnetic Stimulation), המהווה פיתוח המשך של טכנולוגיית ה-TMS, אשר הוצגה לראשונה בשנות השמונים של המאה העשרים.
טכנולוגיית TMS עושה שימוש בסלילים המייצרים שדה אלקטרו-מגנטי המכוון למוח וגורם להפעלה או דיכוי של פעילות תאי העצב הנחשפים לשדה זה. כך, תא עצב, אשר רמת פעילותו יורדת עקב פתולוגיה מסוימת (כדוגמת דיכאון או שבץ), מגורה לפעולה באופן מלאכותי והסימפטומים הכרוכים בחוסר הפעילות דועכים. בהתאמה, דיכוי פעילות של תאי עצב המופעלים יתר על המידה (מיגרנה, סכיזופרניה), יכול להביא לשיפור בתסמיני המחלה.
מכשירי ה-TMS הקיימים מסוגלים לייצר שדה מגנטי החודר למוח לעומק של כשני ס"מ, ולכן פעילותם הישירה מוגבלת לתאים בקליפת המוח. החידוש של בריינסווי לתחום ה-TMS בא בדמות סלילים ייחודיים, אשר השדה המגנטי המיוצר על-ידם יכול להגיע למרחק גדול יותר (כשישה ס"מ), ובהתאם להשפיע ישירות על מבנים אשר נמצאים מתחת לקליפת המוח.
לאור היכולת של מכשיר ה-Deep TMS להשפיע על אזורים רבים במוח, בריינסווי מייעדת אותו לטיפול בפתולוגיות רבות בהן יש פגיעה בתפקוד תאי עצב, הכוללות הפרעות נפשיות (כסכיזופרניה, דיכאון והפרעה דו-קוטבית), מחלות נוירודגנרטיביות (כאלצהיימר, טרשת נפוצה ופרקינסון), אוטיזם, בעיות התמכרות ועוד.
לחלק מפתולוגיות אלו יש כיום תרופות טיפולים טובים יותר או פחות, ולחלקן אין כיום טיפול. לדעתי, מבין מגוון ההתוויות אליהן מכוונת בריינסווי, קיים פוטנציאל גבוה יותר לאלו המופנות להפרעות נפשיות, בהן האיזון העצבי שמספק מכשיר ה-Deep TMS יכול לתת תשובה לפרקי הזמן בהן המצב הנפשי של החולה מורע. לעומת זאת, במחלות הנוירודגנרטיביות הנזק העצבי הינו משני לתהליכים ביוכימיים או אימונולוגיים מוקדמים ומרביתן מתאפיינות בהידרדרות מתמשכת בתפקוד העצבי.
גם אם תראה בריינסווי יעילות מסוימת של הטיפול בסימפטומים של מחלות אלו, הדבר יהיה כרוך בחתימת קבע של המטופל לטיפול זה לשארית חייו, ולא ברור עדיין האם הטיפול יהיה יעיל בשלבים מתקדמים של מחלות אלו.
עד כה, ביצעה בריינסווי כעשרה ניסויים קליניים קטנים לבדיקת יעילות מכשיר ה-Deep TMS במגוון התוויות בשיתוף מרכזים רפואיים ברחבי העולם, ואף קיבלה אישור CE לטיפול במספר התוויות בתחום הפרעות הנפש, אולם קפיצת המדרגה מבחינת החברה הייתה תחילת ניסוי רב-מרכזי באישור ה-FDA לבחינת בטיחות ויעילות המכשיר בטיפול בדיכאון בקרב חולים אשר לא הגיבו לטיפול תרופתי.
ניסוי זה הינו המבחן הגדול ביותר של בריינסווי עד כה, עקב מספר המטופלים הגדול משמעותית בהשוואה לניסויים שערכה החברה עד כה. הצלחה בניסוי קליני זה תקרב את מכשיר ה-Deep TMS לאישור ה-FDA הנחשק. במידה ותקבל בריינסווי את אישור ה-FDA לטיפול בדיכאון, היא תצטרף לחברת Neuronetics האמריקאית אשר לה אישור כזה לאותה התוויה לטיפול ע"י מכשיר TMS סטנדרטי.
האתגרים שבדרך
אז מה היה לנו עד כה? שוק גדול - יש. צורך בטיפול יעיל, לא פולשני וללא תופעות לוואי - יש. טכנולוגיה מעניינת וגמישה - יש. אישור FDA - התקדים קיים (ע"ע Neuronetics), הבטיחות לא מהווה מכשול, ואם המכשיר יעיל כפי שטוענת בריינסווי, עושה רושם שגם אישור FDA יגיע. כעת נותר לבחון את האתגר הגדול ביותר הצפוי לחברה - אתגר השוק.
טכנולוגיית ה-TMS נחשבת בעולם הרפואה לטכנולוגיה לא קונבנציונלית, וככזו היא גוררת מחלוקות בקרב רופאים לגבי יעילותה. בריינסווי תהיה תלויה במרכזים רפואיים, אשר יתלבטו האם להציב מערכות Deep TMS בתחומם, ברופאים, אשר יצטרכו להפנות את החולים לטיפול זה, ובחברות הביטוח, שיצטרכו לאשר טיפול יקר, בנוסף לטיפול תרופתי או במקומו (במקרים בהם קיים טיפול מקביל). לבריינסווי ושותפי ההפצה שלה תהיה משימה לא פשוטה של חינוך השוק, וחצי הנחמה שלה היא שחברת Neuronetics התחילה את התהליך לפניה.
בנוסף לקבלת טיפול ה-Deep TMS ע"י עולם הרפואה, לבריינסווי צפוי אתגר נוסף הנובע מהמודל העסקי שלה, לפיו מכשירי ה-Deep TMS מוצבים במרכזים רפואיים ללא תשלום ראשוני, והכנסות החברה מגיעות מתשלום לפי שימוש (Pay per use). מאחר ועלות יצור המכשירים גבוהה, והמפיצים עימם תעבוד בריינסווי יגזרו קופון בעצמם, אסטרטגיה זו עלולה ליצור רגישות רבה של הכנסות החברה לתדירות השימוש במכשירים בפועל. במידה ותקופת חינוך השוק תהיה ארוכה, תזדקק בריינסווי לאורך נשימה כלכלי ולסבלנות מצד המשקיעים.
החלום של בריינסווי והמשקיעים שלה, אשר נמשך כבר מספר שנים, הולך ומתקרב למבחן התוצאה. אישור FDA יאפשר לחברה לבחון את קבלת הטכנולוגיה שלה בשוק האמריקאי החשוב, וחשוב לא פחות מכך, את המודל העסקי בו בחרה. מודל עסקי קל יחסית לשנות. את השוק יהיה קצת יותר קשה לחנך. אבל אם בריינסווי תראה תוצאות חיוביות עקביות בניסויים מבוקרים בהיקף גדול, קהל היעד ישתכנע לבסוף, ופוטנציאל ההצלחה שלה גדול מאוד.
הכותב הינו ד"ר גל אופיר, שותף בכיר בחברת הייעוץ bioassociate ומומחה הביומד של Bizportal
- 3.רינה 20/07/2011 18:52הגב לתגובה זוהאם חברת בריינסווי מנסה לטפל בPDD?
- 2.האם נעשה במכשירים ניסיון לפתור אוטיזם ? (ל"ת)רינה 20/07/2011 18:47הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 14/01/2011 06:33הגב לתגובה זואין ספק שהחברה עם סיכוי טוב להצליח אבל משיחות עם שוק ההון הקרוב לבריינסוויי צריך להכניס אנשים כמו כספים רציני,שיווק עסקי, לא יכול להיות שהמנכל עוזי כל יכול ונותן מצגות כאילו רופא,חוקר והכל. זה לא עובד ורואים לפי התנהגות המנייה השוק מצפה לעיבוי ניהול החברה.עוזי סופר משתכר הכי גבוה מחברות מסוג זה ,למה?יש לחברה פוטנציאל אדיר אבל כבקיא בחברות כאלו יש להביא סמנכל כספים,סמנכל עסקי\\שיווקי ואולי מנהל רפואי רציני .לא יכול להיות שרק עוזי סופר מציג עונה ויודע הכל .זה נראה מוזר.מי אשר לו שכר כזה?כדאי לחברה לקחת עצמה בידיים ומהר מאוד.לפני ההנפקה באמריקה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
